Quantcast
Viewing all 338 articles
Browse latest View live

שיתופי פעולה בין בלוגריות שמנות ובתי אופנה


לאחרונה, במדינות העולם המערבי, רואים יותר ויותר שיתופי פעולה בין בלוגריות שמנות ובתי אופנה. ניקולט, נדיה, אליסון וחברותיהןעיצבו קולקציית מעילי עור עבור MYNT1792. אודרי וכמה חברותצרפתיות עיצבו שמלות עבור Kiabi. סטפאני מעצבת כבר שנים ללה רדו, ועכשיו יש לה שיתוף פעולה חדש עם ז'אן מארק פיליפ. לורה, לורן ואמה עצבו שמלותעבור Simply Be. את קולקציית בגדי הים של גביכמעט כל התעשיה מכירה ויש עוד ועוד.

הקולקציהשל גבי גרג ל-Swimsuits For All

אבל במדינת הגמדים אין מקום לבלוגריות שמנות או לשמנות באופן כללי. פעם מזמן לקחה רשת מקומית אחת בלוגרית פופולרית אחת לתפקיד מפתח ובמשך שנה נופפה בה כעלה תאנה בזמן שבפועל, כלום לא השתנה. מותג אחר למידות גדולות, שאפילו עזרתי לפתח בתחילת דרכו, מגייס בלוגריות רזות יותר ויותר כדי לייצג אותו ופתח חנות גדולה למידות רגילות. ויש את הרשת שלקחה את הבלוגרית המלאה הכי יפה בארץ כדי לשכנע אותנו שאם נקנה את הבגדים שלהם נראה נפלא כמוה. לעין הבוחנת היה ברור מלכתחילה שמי שמרים את השני למעלה זה היא אותם ולא הם אותה. שום שינוי משמעותי לא נרשם במגוון הגזרות, העיצובים והבדים שלהם. הדבר החדש היחיד היה הפרזנטורית. והבוקר שמענו שהופ! הם שוב החליפו פרזנטורית. זה מזכיר לי את הדיון שמתרחש בכנסת בימים אלה, על החלפת סמל המדינה בסמל מודרני יותר. כי לזה יש לנו זמן ומשאבים - עדכון הקנקן על חשבון מה שבתוכו.

קולקצית מעילי העור של הבלוגריות ל-MYNT1792

אפשר לחשוב כמה בלוגריות שמנות כבר יש בישראל, אני שומעת כמה מכם אומרים ובצדק. אבל יש הרבה מאד נשים יצירתיות ובעלות טעם משובח שלובשות מידה 46 ומעלה - אמהות, נשות תקשורת, זמרות, שחקניות, כותבות, נשות עסקים, הייטקיסטיות, מעצבות פנים ועוד ועוד שיודעות טוב מאד מה הן רוצות ללבוש, מה יחמיא להן ומה ישמח נשים ישראליות אחרות במידתן. כל קשקשן ישראלי טוחן למוות את המונח המאוסנשים אמיתיותכשם נקי לשמנות. אלה הנשים האמיתיותהאמיתיות, והן רק מחכות שמישהו יפנה אליהן ויציע להן לעצב לעצמן תלבושת. אז למה כולם מחכים? אנחנו לא זקוקים לעוד עלי תאנה אלא לתאנים עצמן.

אמה לורן ולורה ל-Simply Be

מה שאני רוצה, אם לקצר, זה לראות בתי אופנה ישראלים מרימים את הכפפה ומעצבים קולקציות במידות גדולות שיעוצבו בשיתוף ובהשראת כמה מהנשים הנפלאות האלה. לא חסרים פה מעצבים שיכולים להרים את הכפפה הזו - מקסטרו והוניגמןוהמשביר מחסני אופנהועד קום איל פוואוברזון. עסקים אמורים לרצות להרוויח מקסימום כסף ומעצבי אופנה אמורים לרצות להתמודד עם אתגרים וליצר בגדים מרהיבים, מחמיאים ומשמחים. איך הם מוותרים מראש על שוק המידות הגדולות, אני לא אבין לעולם.

אז אני פה, מחכה לבית אופנה שיציע לי שותפות שתכבד אותי רגשית, כספית ויצירתית, ויחד איתי מחכות עוד אלפי שמנות גאות כמוני. תכף מתקשרים אלינו. רק עוד שניה.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

10 שנים לבלוג פשוט מבשלת - פשוט מארחת



כשאני חושבת רחלי אני חושבת אירוח. רחלי אוהבת להזמין אורחים ולבשל עבורם ועושה זאת לעתים קרובות ובהצלחה מרובה. המסיבות שלה יפות וטעימות ותמיד אני חושבת לעצמי אני בחיים לא אוכל להרים מסיבה ברמה הזו. כשרחלי הזמינה אותי לכתוב רשומה לכבוד יום ההולדת העשירי של פשוט מבשלת (את שכתבתי כבר לכבוד יום ההולדת של עפיפונים, הבלוג האישי שלה, תוכלו לקרוא פה) שלושה שבועות לפני מסיבת יום ההולדת הראשון של הדירה שלי, החלטתי לעשות אחד ועוד אחד ולאתגר את עצמי לארח בסגנון רחלי דלוקס.

את ההכנות למסיבה ערכתי שבועיים מראש. תכננתי תפריט, שמתבסס ברובו על חטיפים נטולי בישול (כי האורחים הוזמנו ליום שישי בלילה, אחרי ארוחת השבת) והחלטתי לאפות שתי עוגות שלמות בעצמי. תכננתי איך יראה החדר ואיך יראה שולחן התקרובת והכנתי רשימת קניות.

יום לפני המסיבה הכנתי את העוגות. עוגה אחת היא עוגת החצי מוס שוקולד עם אגוזי מלך שאמא היתה אופה באירועים מיוחדים ואני מאד אוהבת (מה גם שממש קשה להרוס אותה, למרות שהבלנדר שלי שבק חיים באמצע הקצפת החלבונים והקצף יצא נמוך וחלש מדי). העוגה השניה התבססה גם היא על משהו שאמא לימדה אותי וזה, לקנות תערובת מוכנה בסופר. קניתי תערובת עוגה לבנה אותה חילקתי לשתי תבניות עגולות כדי להכין עוגת יומולדת לדירה. הכנתי קרם חמאה (כי זה מה שאני אוהבת) וצבעתי אותו בגוון ירקרק חולני. בין השכבות מרחתי, בנוסף לקרם הירקרק, גם ריבת פטל וליצ'י מעולה מקרדינל, ואז ציפיתי את העוגה בשאריות הקרם ועיטרתי במגוון זוועות מרשמלו שהכינותי מראש.

אני מוכנה לשים כסף על זה שרחלי לא היתה חולמת לרמות ככה, אבל אני לא רחלי ויצא ממש טעים.


הלאה לקישוטים. לרחלי ולי יש טעם שונה מאד, אבל הקונספט היה דומה - לקחת את הדברים הרגילים בבית ולהפוך אותם לחגיגיים יותר. לפיכך, זכו חצי מהחפצים בסלון שלי להתקשט בסרטים נוצצים וגרלנדות תפוחים וקפקייקס שהכינותי מראש.



העברתי את סידור ענפי הדובדבן של אמא, אותו אני שומרת בדיוק כמו שהיא סידרה מאז שנפטרה, מהמטבח לסלון.


חתולסקי והפודלו הוזזו למקום בו לא יפריעו לאנשים והתקשטו יפה.


תליתי שרשרת אורות חגיגית וסידרתי את הכסאות כמו למסיבת כיתה. מאחר ויש לי הרבה יותר חברים ממטראז' וכסאות, רבים מהם נאלצו לעמוד ברחבי הבית. מאחר וידעתי שכך יהיה, הזמנתי פחות אנשים משהייתי רוצה. בפעם הבאה אני אקנה וילה בקיסריה.

לרגל המאורע, זכו כמה קערות שלא הוצאתי מהארון מאז נכנסתי לדירה לראות סוף סוף אור יום. בנוסף, שלפתי מהארון את מעמד הקפקייקס מנייר שקניתי באחד הקולאז' סיילים וסידרתי עליו קרמבואים (מסיבת כיתה, כבר אמרנו).


מאחר ורציתי להשתמש בכלי ההגשה של אמא משנות השבעים, הכנתי כמה דיפים מגבינה ומטחינה. ואם כבר שנות שבעים, הלכתי עד הסוף עם זיתים שתקוע בהם דוקרן פלסטיק שההורים שלי קנו בשלהי שנת טיכו. כהרגלי, הגבינות זכו לאישיות שגרמה לאורחים לחשוב שמונה פעמים לפני שהעזו לאכול אותן. בסוף הערב נותרו על המגש רק עינים.


בשלב זה האורחים התחילו להגיע, כך שעזבתי את המצלמה והחילותי להיות ההוסטס עם המוסטס. היה ממש יופי. האורחים הביאו תועפות אלכוהול ואת השבת ביליתי בבליעת שאריות של ג'לו שוטס עם וודקה ואכילת בוטנים ושיהוקים על הספה. גם פודינג העצלנית אכלה קצת יותר מדי.

צילום מהאינסטוש של אור רוזנשטיין

מאחר וביליתי את הלילה בהתרוצצויות, נזכרתי לצלם את מה שלבשתי רק בסביבות שלוש כשאחרון האורחים הלך.

אני לובשת
שמלה שקניתי באירוע החלפות 
עגילים מ-H&M (ישנים)

לאנסמבל הזה הוספתי בשלב כלשהו נעלי בית רכות בצורת נמרורים.


לסיכום, יצאתי טיפה רחלי והרבה שרונה. אלגנטיות מי יודע מה לא היתה שם, אבל צבעוניות ומאמץ כן לרצות היו גם היו. האורחים היו מרוצים כמדומני, וכך גם המארחת. מה גם שרחלי אמרה שהאוכל טעים, וזו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל. בסופו של דבר, חשוב להקיף את עצמנו בחברים שמעניקים לנו השראה להיות גרסה מוצלחת אף יותר של עצמנו הלא כן?

Image may be NSFW.
Clik here to view.

שעירת עיזים


אחד החששות שהיו לי כשהסתפרתי (פרט ללהראות כמו גבר נאצי מניאק) היה שישעמם לי. זאת מאחר ואני, טיפוס שעיר שכמותי, חובבת שינוים תכופים במראה ועם שיער ארוך אפשר לעשות שלל תסרוקות שאי אפשר לעשות עם שיער קצר. כל זה תאורטי כמובן, כי כידוע לשיער שלי היו שני מצבים בלבד - אסוף בקוקו ואסוף בפקעת.

לשמחתי גיליתי שדוקא עם השיער הקצר אפשר לשחק בכיף, בפרט לנוכח טקס הבוקר החדש הקבוע - אני מתעוררת, הולכת לצחצח שיניים, עינים טרוטות נתקלות בבבואתי במראה ואז צחוק היסטרי שנובע מזה שכל השיער שלי מזדקר ישר למעלה. אז בכל בוקר אני חייבת להרטיב אותו ולעצב אותו מחדש. מאחר ואין לי עדין חומרים מיוחדים לשיער קצר וקופצני אני נעזרת במה שיש בבית: פן (רק ליבוש, לא לעיצוב), סיכות (שלפתי את כל הסיכות היפות והקטנות מימי השיער הקצר הקודמים שלי, בשלהי 2001), ספריי ריחני לשיער של שאנלשקניתי לפני שנה וקצת והכנסתי סוף סוף לשימוש וספריי לשיער של לוריאל שקיבלתי לסקירה ואכתוב עליו בקרוב.

במידה וגם אתם, כמוני, שאלתם את עצמכם מה כבר אפשר לעשות עם שיער קצר, הנה כמה תשובות (חלקן מהאינסטוששלי).

אפשר לאסוף אותו לפומפדור צנוע נטול ספריי


אפשר לשחק איתו טניס


אפשר לענוד איתו שרשרת יפה שקיבלתי במתנה מרחלי אהרונוף


אפשר ורצוי לשלוף מהאוסף את כל העגילים הארוכים שיש לך ולענוד אותם עם ג'ינג'ים


ואפשר לסדר מוהוק ולשחק עם העצלנית הממולאת שלך במחבואים


אקיצר (האהא!) אפשר להסתדר (שוב האהא!). אני באמת באמת באמת מאוהבת בתספורת הזאת. 

Image may be NSFW.
Clik here to view.

הגרלה חורפית חכמה


בררר איזה קור! אתם מרגישים את זה? כן? לא? טוב. אבל מתישהו יהיה קר אומרים לי, אפילו השעון נכנע סוף סוף ובארבע וחצי כבר חושך, ואם זה לא חורף אני לא יודעת מה כן.

לכבוד החורף שהגיע אני מגרילה פה משהו נחמד באמת שמגיע עם אוירה אירופאית קומפלט - כפפות חכמות לטאבלטים וטלפונים חכמיםמתוצרת Thumbs Up.

הכפפות ורודות לחלוטין, מתאימות לכל המידות וקצותיהן עשויות חומר מוליך המאפשר לשמור את הידים חמות תוך כדי שליחת הודעות טקסט לאבוש ואימוש! תאמינו לי שלקח לי שבוע להחליט אם אני שומרת אותן לעצמי או מגרילה אותן, וגם עכשיו אני תוהה מה בדיוק אני חושבת שאני עושה.

רוצים לזכות בזוג כפפות חכמות?
  1. ההגרלה תמשך מהיום (שני 28.10.13) ועד יום שני ה-11.11.12 בסיומו אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה אחר.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה האם אתם מעדיפים חורף או קיץ?ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי יחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  3. יש לעשות לייק לדף החדש של Cellect תקשורתשתרמו את הפרס.
  4. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  5. יש לעשות לייק לדף שליוגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  6. הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, קרוביכם בהווה וקרוביכם לעתיד בכל האמצעים העומדים לרשותכם (אסמסים, טוויטר, פייסבוק, אימייל וכתובות קיר עשויות מטחינה צבועה בפפריקה מתוקה ו\חריפה).
שימו -  התגובות מתפרסמות רק לאחר אישורי ולכן לא נראות מידית בבלוג. אין צורך להגיב מספר פעמים.
    בהצלחה לכולם! ולכו תדעו, אולי עד שיבחר הזוכה יתקרר פה קצת.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    תשויץ או תשחיר?


    ילדים וילדות, הגיע זמן תשוויץ. איך יודעים שהגיע זמן תשוויץ אתם שואלים? ובכן, סופרים כוכבים בשמי הליל ואז סופרים פריטים חדשים במלתחה של שרונה. אם יש לפחות שלושה, אפשר להתחיל. והיום לכבוד שעון החורף החדש הכינותי תשוויץ שחור משחור.

    שימו ♥ - אם אתם לא אוהבים בגדי עור, דלגו על הפוסט הזה לטובת כאלה מצפוניים יותר, כמו זה.

    ראשון, מעיל האופנועים השחור בו חשקתיבאסוס מרגע שראיתיו לראשונה לפני יותר מחודשיים. ארבתי לו במשך שבועות וחיכיתי שתהיה עליו הנחה. חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וכשהיתה עליו 40% הנחה למשך יום ורבע תפסתי את האחרון שנותר במידתי ועכשיו הוא הגיע ורק חורף אין.


    המעיל המקורי שרציתיאזל במהירות, הרבה לפני ההנחות, וחזר רק עכשיו למלאי. אבל אני מרוצה מהתחליףשמצאתי לו. הוא רך, מלא תיפורים ורוכסנים אלכסוניים, ארוך טיפונת יותר מדי (המקורי שרציתי קצר יותר) והריח שלו מזכיר לי את אבא שלי בחורף.


    היום, אגב, הגיע לאסוס מעיל עור משגע חדשאבל אני לא מרירה. זה כמו עם סלולרים, בשניה שתקנה אחד יצא אחד אחר חכם וחתיך יותר וחייבים לשים את הגבול איפשהו. מצאתי לי ג'קט עור חתיכי עם ריח של אבא במחיר מעולה, ואני שמחה. הלאה!

    הדבר השחור השני שהגיע מאסוס, הוא הטוטו השחור הזה. הוא מידה 18 והוא מגיע מעט מתחת לברך ונפוח כמו שרק טוטו מהחלומות יכול להיות. לאן בשם כל הקדוש אני אלבש אותו אתם תוהים? סמכו עליי שיהיה בסדר.


    אחח אתם מתארים לעצמכם איזה פגז הוא יהיה עם הג'קט מלמעלה? אין כמו שילוב של רומנטי ופאנק. התכנית המקורית, אגב, היתה להשתמש בו גם כתחתונית לחצאית הכלביםהורודה שלי אבל במסיבת היומולדת לדירהשערכתי לפני שבועיים ניסיתי ללבוש את השילוב הזה וגיליתי שאני בקושי מצליחה להידחק למטבח שלא לומר לשבת על כיסא. דירה קטנה חצאית גדולה. מה אפשר לעשות..


    לסיום התשחיר - נעלים. לפני יותר מחצי שנה קניתי סנדלים בקליגולה והחזרתי אותם אחרי נעילה אחת מאחר והם פצעו אותי במידה חריגה (לחטוף יבלת מנעלים חדשות בסדר, אבל חתכים מדממים בשתי הרגלים? בשום פנים ואופן לא). התלוננתי לשירות הלקוחות ואחרי קרב קצר קיבלתי זיכוי של מאתים ועשרים ש"ח לניצול בחנות ללא הגבלת זמן. מאז נכנסתי לחנות שלהם אחת לחודש בערך לראות מה חדש ולא מצאתי שום דבר שרציתי.

    לפני שבועיים שלושה החלטתי שלא מענין אותי איך, הזיכוי הזה חייב ללכת. אז נסעתי לחנות ובזבזתי שם שעה ומדדתי כל מה שהיה להם ולא היו לו עקבים עד שבחרתי בזוג הזה.


    אני לא יכולה לומר שאני אוהבת אותן, אבל הן היו הרע במיעוטו עם אימום רחב יחסית ועקב נמוך ורחב. הן מתאימות למצבי הרוח הרוקיסטים שיש לי מדי פעם (שכוללים לרב את הג'ינס הזהעם חולצות שחורות ארוכות בשכבות) וגם למכנסים מחויטים. לפחות עכשיו אני לא יכולה להתלונן יותר שאין לי נעלים שחורות לעבודה, וזו היתה התלונה החביבה עליי בשנים האחרונות.

    נגמר התשחיר ונגמרה הסבלנות שלי למזג האויר המטופש הזה. לא חם ולא קר, אי אפשר עם מזגן ואי אפשר בלי וחשוך כל כך. אם אתם מעדיפים ורוד על שחור וטרם נרשמתם להגרלת הכפפות החכמות שלי, אתם מוזמנים לעשות זאת עכשיוואם כן וגם אם לא - סופשבוע חמים ונעים לכולנו.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    הכה את השבלוג


    גבירותי ורבותי, נובמבר התחיל ומחברת השבלוג שלי ריקה. 

    טוב, היא לא באמת ריקה. יש בה רעיונות לרשומות שכתבתי כבר ולכן מחקתי ועוד אחרים עבורם אני מבצעת תחקיר מתארך או ממתינה למשאבים חיצוניים. בכל  מקרה, היא ריקה מספיק בשביל שאבלה דקות ארוכות בבהיה בה תוך ציור חתול מכוער במידה מהממת ממש על אחד מדפיה ומפיו יוצא בלון ובו כתוב אז מה

    מאחר ואני אעשה כמעט הכל בשלב זה כדי לא לשבת לכתוב את רשומת סקירת מוצרי הטיפוח המשמימה שכבר חודש אני דוחה או את רשומת ההשמנה העולמית עליה אני עובדת כבר חודשיים ודורשת תחקיר מקיף כל כך שרק לחשוב עליו מעייף אותי, החלטתי לשאול אתכם, קוראיי היקרים, כי לא עשיתי את זה כבר מזמן -

    האם יש נושא שהייתם רוצים לקרוא עליו פה? שאלות שהייתם שמחים לקבל עליהן מענה? נושא שהבטחתי לכתוב עליו ושכחתי? 

    אני אשמח לקבל שאלות ורעיונות, במסגרת הסביר ובמסגרת השבליג. כידוע, אני לא אוהבת לכתוב על נושאים אישיים (אלא אם כן מתה לי איזה אמא או משהו כזה) אז השתדלו להימנע משאלות אינטימיות מדי. כל נושא שמנופמיניסיטי, קבלה עצמיסטי, אופנתיסטי, שמנוניסטי, הגיוניסטי או טחיניסטי (כי המון זמן לא דיברנו פה על טחינה) יתקבל בברכה בתקווה שיתן לי השראה לשבועות הקרובים.

    אז הגיבו בהמוניכם ובינתים, בונוס - הנה מה שלבשתי שלשום למסיבת היומולדת הטעימה של רחלי.

    צמודונים דמויי עור מאסוס
    טוניקה ועליונית של אלמביקה
    שרשרת ארוכה מנעמה בצלאל
    שרשרת דובון מ-Forever21 בלונדון
    נעלים מקליגולה
     

    כן אני יודעת, התמונות נורא מטושטשות. בגלל זה החבאתי אותן פה בסוף כבדרך אגב במקום לייחד להן רשומה משל עצמן. אבל עכשיו תורכם - אני מצפה לשמוע מכם!

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    אירוע השקה מיוחד של הג'יראף


    השבוע חטפתי דלקת גרון על הכיפאק. במקום לדבר, צייצתי כמו חמורית ובמקום לבלוע נחנקתי. הבלוטות בצוואר שלי היו נפוחות כמו תחת של בבון. התבאסתי שכאב לי ושהרגשתי כמו תחתית של דלי ספונג'ה והתרגזתי שאני מפספסת ימי עבודה ושיעור טניס אבל הכי התחרפנתי מזה שבקצב הזה לאירוע אליו אני מוזמנת ביום שישי אני כבר לא אגיע - יום כיף מיוחד למתנדבי הספארי (שזה אוכמי) ופלוס אחדיהם (שזה אני) בנושא גורים וגידולם, קומפלט עם הרצאות, ארוחות וסיור מאחורי הקלעים של הספארי.

    אז ביום חמישי נסעתי לרופאה שלי והתחננתי שתעשה משהו כדי שאוכל להגיע לספארי מחר והיא עשתה לי משטח גרון מהיר, שפכה עליי דליים של פניצילין ואמרה שמחר אני בטוח לא אהיה מדבקת ואולי אולי גם ארגיש טוב מספיק בשביל לנסוע. התפללתי והלכתי לישון והתעוררתי עם כאבי גרון וחולשה כללית ברמה 6.5 מתוך 10, שזה לא להיט באופן כללי אבל אחלה לצורך העניין.

    אז נסענו לספארי ולמדנו על גידול גורים וגוזלים (האורחים למדו, המתנדבים כבר יודעים) ושתיתי הרבה תה ומים ולמרות שכמעט התעלפתי באמצע אחת ההרצאות, התאוששתי אחרי שכיבה של כמה דקות על הדשא במרפאת הספארי (במהלכה כמה וטרינרים שאלו אם אני צריכה עזרה).


    אחרי כמה דקות של מנוחה, הצטרפתי שוב לחבורה לסיור בספארי תוך כניסה לאזורים שלמבקרים אסור לגשת אליהם, בליווי הסברים בדגש על תנאי מחיה, טיפול בצעירים, דגשים גנטיים בראי מחלקת הטיפול בנכחדים הבינלאומית (שמסתבר ששולטת על הילודה בכל גני החיות בעולם, דבר שהוביל למשל לכך שהטיגריסית הסומלית של הספארי לוקחת אמצעי מניעה כבר שנה וחצי) ושאר ירקות מרתקות שחיות אוהבות לאכול.

    השימפנז הזה, שהוא מנהיג השבט המקומי, נראה סוקר אותנו יותר משסקרנו אותו.


    בזמן שהמדריכה הסבירה לנו כל מיני דברים, היא שלחה כמה מהמתנדבים שעובדים עם הקופים לזרוק להם בגדים לכלוב. הקופיף הזה, מסתבר, חולם להיות ג'סטין ביבר.


    יש פינגווינים אפריקאים


    ואת השימפנז הזה שבכל פעם שעברנו לידו שכב על הגב רגל על רגל, אבל פעם על החול מאחורה ופעם מקדימה ופעם מעל הנדנדות.



    ראינו את משפחת הפילים (שכחתי אם אפריקאים או אסייתיים, אבל אלה הקטנים יותר) ואת שתי הפילפילות החדשות שלה גם בחצר וגם בבתים ואזורי ההאכלה שלהם ולמדנו כמה מורכבים היו ההריון והלידה וכמה מסובך לגדל שתי פילפילות בחצר אחת עם סבתא מטריארכלית ואמא שהיא גם אחות. למרות הכל, הם נראו מאד רגועים ומאושרים כשאנחנו ביקרנו.


    זה לא פיל


    גם זה לא


    זה מגלן שני (סקרלט איביס)



    לא משנה איזו חיה אמורה להיות באיזה שטח, תמיד יש שם גם תרנגול אחד לפחות


    השיא עבורי היה הכניסה מאחורי הקלעים לאזור של הג'ירפות. תראו את החמודה הזאת, כולה 4 מטרים גובה.


    בחלומות הכי ורודים שלי לא דמיינתי שיצא לי מתישהו בחיי להאכיל ג'ירפה ולשחק איתה אבל לאלוהים החמוד היו תכניות אחרות.





    אז אתם מבינים שהיה שווה לצאת מהבית למרות שאני עדין חולה ומרגישה ונראית כמו חצי פיתה עם חצי טחינה? אחרי הכל מסתבר, ותאמינו לי שלא ידעתי את זה, שככה בדיוק אני נראית אחרי שאני מלטפת ג'ירפה:


    יופי טופי, אתם ודאי אומרים, אבל מה אנחנו אמורים ללמוד מכל זה? אחרי הכל זה שבלוג פה, ולא נשיונאל ג'אוגרפיק וצריך להיות פה מסר שרלבנטי גם לקוראים. ובכן - ראשית, אם אתם נתקלים בבמבי נטוש למראה אל תגעו בו ואל תקחו אותו הביתה או לביית החולים של הספארי. האמא מניחה את הגור במקומות מוזרים לפעמים אבל היא חוזרת אליהם כדי לטפל בהם ולהאכיל אותם כל כמה דקות (תלוי בגילם). אז גם אם הוא נראה לכם נטוש יש סיכוי מצוין שהוא לא. שנית, בכל מקרה של ספק או אם אתם מוצאים גוזל או חיה פצועה, התקשרו לקו החם של בית החולים לחיות והם ינחו אתכם ויסבירו לכם מה לעשות ולאן להביא את הפצוע אם יש צורך.

     
    הערה מנהלית לסיום - לא עניתי לתגובות שלכם על הרשומה הקודמת, בשל מחלתי, אבל קראתי הכל ואני מארגנת לי רשימת מטלות נחמדה בהתאם. תודה לכולם ואפשר עוד להגיב אם אתם רוצים. אפשר גם להרשם להגרלת הכפפות החכמות.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    ללה בל והערה מנהלתית על שמנות בבגדים שחורים


    הנה מתכון למשיכת עין השבלג - קחו את גבי גרג, הלבישו אותהבמותג מידות גדולות אוסטרלי,הוסיפו את לורה וולס (אחת השוגמניותהאהובות עלי, למרות שהיא ממש לא מי יודע מה שמנה) ותבלו בפרטי עור סקסיים. מה קיבלתם? שבליג.

    המותג על הכוונת הוא ללה בל, של המעצבת קרינה וורן. הוא יוקרתי (ויקר), מתוחכם וסקסי כמו שום מותג מידות גדולות שראיתם לפניו. המידות מתחילות מ-14 אוסטרלי (40 ישראלי) ומגיעות ל-26 אוסטרלי (שזה 52 ישראלי), אז אני מניחה שמן הראוי לקרוא לו מותג מידות בינים יותר ממידות גדולות. אני התאהבתי בו כשראיתי את גבי לובשת את החצאית הזו (למרות שאני חיבת להודות שאהבתי אותה יותר לפני שידעתי שהיא מכילה עור קרוקודיל).

    סקסי רצח, עולה 1086₪

    אחרי שהבנתי שאני והחצאית הזו לא מתאחדות, לפחות כל עוד היא לא בסייל רצחני, עברתי הלאה לראות מה עוד יש לקרינה להציע לי, ואני חיבת לציין שלא מעט. הנה כמה דוגמאות שתפסו את עיני וגרמו לי להזיר ליל.

    ראשית, השמלה הזו. כמה מילים נכתבו כבר פה ובמקומות אחרים על השילוב הארור שמנות וניצנוצאז'? השמלה הזאת לוקחת את הצמד הזה והופכת אותך באמצעותו למלכת הלילה. שמלה אלגנטית, מחמיאה, סקסית פחד בלי להיות זולה (בהצלחה בלמצוא שמלה סקסית שאינה חושפנית וזולה מדי בטורידאו בחנויות ישראליות), והכי מגניב - יש לה שובל! מתי בפעם האחרונה ראיתם שמלה במידה גדולה עם שובל?

    אני אוהבת אותך, שמלה שעולה כמו שנת הקמת המדינה

    שלא לדבר על הג'קטינו הזה, שלהבדיל מזה שלי (שעלה כמעט שביעית ממנו) נגמר בדיוק אבל ב ד י ו ק בגובה הנכון על הטליה. ואיזה צווארון מחמיא וסקסי, יא מאמא. המילה סקסי חוזרת פה הרבה היום ובצדק.

    2870₪ והוא שלך

    לסולידיות יותר בחבורה מחכה השמלה הזו, שאני מכנה שמלת קייט מידלטון שמנמנה. 

    שימו לב, עליונית התחרה עולה ₪1416 (השמלה התחתונית לא כלולה במחיר)

    נכון ששמונים אחוזים מהבגדים בחנות שחורים, אבל הגיע הזמן להבהיר משהו - אני לא מתנגדת לבגדים שחורים כעקרון. יש לי שתי בעיות עם בגדים שחורים, ושתיהן לא ממש רלבנטיות לאתר הזה (עד כמה שאני יכולה להניח מבלי שרכשתי בו בגדים בעצמי).
    1. נשים שמנות רבות קונות בגדים שחורים כי אין להן ברירה וזה כל מה שיש בחנות במידתן או כי הן חושבות שזה ירזה אותן או כי הן חושבות שזה צבע שלא ימשוך תשומת לב לגזרה שלהן, בה הן מתבישות. אף אחת מהסיבות האלה לא משמחת אותי.
    2. בגדים זולים (אני מתכוונת לא רק למחירם אלא לדלות הגזרה, העיצוב, הדמיון, הגדלות) נראים פי מיליון יותר רע כשהם שחורים. 
    בחנות הזו יש בגדים שחורים יוקרתיים, ככל הנראה (שוב, לא רק מבחינת המחיר אלא מבחינת העיצוב והרושם התדמיתי שהם יוצרים על הלובשת) ומי שתלבש אותן רחוקה מאד מלשדר בבקשה בבקשה אל תסתכלו עליי. אלה בגדים לנשים בטוחות בעצמן, שבמקרה הן גם שמנות (יחסית). וזה ממש משמח אותי. אני מקווה שכמה מעצבים מקומיים ילמדו מזה ויבינו אילו בגדים שמנות ישראליות צריכות, ואז כל מה שנותר זה להגדיל את טווח המידות ואת טווח המחירים והופ - קיבלנו מותג בגדים ישראלי במידות גדולות שכולנו יכולים להתגאות בו.

    וחזרה לעניינו, המשלוח לישראל עולה 165₪ ויחד עם המיסים שללא ספק תשלמו מדובר בהוצאה רצינית. אבל אתם יודעים מה? כשחושבים על זה, המחירים גבוהים לבגדי יום יום אבל סבירים לחלוטין אם חושבים על אירוע כמו חתונה או מסיבה יוקרתית או על העובדה שמדובר בבגדי עור. כל עוד האיכות טובה משמעותית מזו של המתחרה המתבקשת, קארמה קומה הדנית, שהתחילה מגניבה, סקסית ובלתי מתפשרת והדרדרה למין בלה נטול אופי תוך שלוש שנים בלבד. בימים הקרובים אסוס אמורים להעלות את הבגדים שעוצבו בשיתוף הפעולהבין הקו הרדיקלי Black וקו המידות הגדולות Curve לחנות. אני מקווה שגם משם תצא הבשורה - שמנות בטוחות בעצמן זה סקסי!

    ולסיום, לא שכחתי! הזוכה בהגרלת הכפפות החכמותהיא....


    יש לך 24 שעות ליצור איתי קשר לפני שאבחר זוכה אחר. הידד! ועכשיו פעם אחרונה סקסי לרשומה הזו ונלך לעבוד קצת. מוכנים, היכון, סקסי.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    אני מגישה עגיל בחלב אמוק


    השבוע צפיתי בסרטון הזה של אושיית הסטייל הבינלאומית גאראנס דורה, שעניינו הליכה על עקבים. הליכה על עקבים מעניינת את סבתי, אבל התספורת החדשה של גאראנס מעניינת אותי קצת יותר ובאופן כללי לסרטונים שלה יש אוירה אירופאית שיקית, ואמרו גאראנס דורה היא שלי גרוס הבינלאומית פלוס גמד.


    מאחר והוצאת עיקר מטפל היא הספציאליטה דה לה מזון שלי, זיהיתי מיד את הדבר המעניין באמת בסרטון, והוא העגיל הזה שעונדת קרוליין איסה, שהחלק המענין בו נמצא מאחורי האוזן, כחלק מהפרפר שמצמיד אותו לתנוך.


    זיהיתי והתאהבתי ורציתי גם. השאלה היא, איך קוראים ליצור כזה ואיפה מוצאים אותו? משחק בלשים קצר העלה שיש לו כל מיני שמות בכל מיני מקומות, והנפוצים בהם הם Swing Earring ו-Reverse Earring. אלה של קרוליין יקרים, מן הסתם (אני חושדת שמדובר ביהלומים שם למטה) ולא עלה בידי למצוא גרסה מעודנת ונעימה כל כך. אבל כן מצאתי כל מיני אופציות אחרות בכל מיני מחירים. 

    באלי אקספרסוכל מיני אתרים סיניים אחרים אפשר למצוא עגילים כאלה בדולרים בודדים, אבל הם כל כך נוצצים וזולים למראה שלא אטרח אפילו לקשר אליהם. אבל באסוס, מסתבר, היו כמה נחמדים שפספסתי בשיטתיות בשבועות האחרונים ורובם כבר אזלו מהמלאי.



    באטסי יש מבחר מצומצם מאד של מועמדים. בכלל, אטסי זה ממש לא מה שהיה פעם. הם שינו את מדיניות האתר, שעד לא מזמן היתה נוקשה מאד בנוגע לזהות היצרנים וגודל המפעל בו מיוצרים הפריטים למכירה. היום, ככל הנראה בשל אהבתם לכסף, הם מאפשרים גם למפעלים גדולים וסיטונאים למכור באתר שהופך ונהיה דומה יותר ויותר לאיביי\שמעטסיה סינית סטנדרטית וזה די מעציב אותי, כמי שהיתה פעילה שם כמעט מיום פתיחתו.

    העגילים האלה, שנמכרים בנפרד וכל אחד מהם עולה 91₪ לפני משלוח הם המועמדים המובילים לרכישה כרגע. אני אוכל לענוד אותם כפי שהם וגם כחלק אחורי עם כמה מהעגילים המוזהבים שיש לי.


    באותה חנות מצאתי גם את אלה, שפשוטים מדי לטעמי. הם עולים 69₪ לעגיל לפני משלוח.


    חברה שלחה לי הבוקר לינק לאפשרות נוספת, שלא עונה על דרישתי לעיצוב אלגנטי וגזעי, אבל חמודה לאללה - עגילי חתולסקי שנמכרים גם הם בנפרד ב-53₪ השפם. 


    בנט א פורטה יש כמה אלטרנטיבות יקרות ויפות של מריה בלק. יש למשל את העגילים האלה, שמחירם 1063₪.


    שלא לדבר על אלה, שיפהפים בעיני ומחירם 1366₪

    ויש את האופציה הגאראנס דורית, שמאז שהסתפרה קצר גם היא בקריז לעגילים קטנים ופרועים. אלה עגילים של פמלה לאב, שתכשיטים שלה מופיעים בבלוג של גאראנס לעתים קרובות.


    אם הייתי מחליטה להתפרע, הייתי הולכת על גרסת השפיצים עם היהלום. אבל לא עכשיו. אני אחכה בסבלנות עד שהטרנד ישמין טיפה ויהיה מגוון מספק יותר. אני מקווה שזה אכן עומד לקרות ואם לא, שאלה יהיו הצרות שלי.

    אגב, אם אתם מכירים מעצבים ישראלים שיש להם עגילים כאלה בחנויות פיזיות שאשכרה אפשר לבקר בהן, אנא ידעוני!

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    הכובענית המשגעת


    מאז שהסתפרתי, יש לי שתי אובססיות חדשות (או ליתר דיוק, מחודשות) - עגילים הפוכים, עליהם כבר דיברנו כאן, וכובעים קטנים. היום נדבר על כובעים קטנים.

    ברזילי מוכרים כובעים של תמי בר לב, כובענית חדשנית ויוצאת דופן בנוף הצחיח של האופנה המקורית בישראל. הכובעים הקטנים שלה, שהם למעשה Fascinators (סוג של כובע גמדי שמאד אופייני לאורחות בחתונות ואירועים חגיגיים אחרים באנגליה, לרב הם קטנים ויושבים באלכסון על הראש ויש להם אופי שובב והרבה קישוטים נחמדים) שיושבים על קשת נוחה וקל לראות שהושקעה בהם עבודה רבה. הם עתירי חרוזים, תחרה ושאר קישוטים מלאכת יד ומאד מאד לא סולידיים, בדיוק כמו שאני אוהבת. למרבה הצער, הם גם עולים הון קטן. יש ברזילי אחד עם שתי רקפות סגלגלות בעיטור חרוזים שעולה כ-1300₪ אחחח... למות מרב יופי!



    צילומים של עמית ישראלי מדף הפייסבוקשל תמי בר לב

    ישראלית נוספת שמעצבת כובעים יפים ואלגנטיים, היא אורית אביעזרשמעצבת בעיקר, אך בהחלט לא רק, לשוק הדתי. לכובעים שלה יש ניחוח אירופאי ואני מקווה לבקר בסטודיו שלה בקרוב כדי לבחון אותם מקרוב. אני מאד אוהבת את הכובע החורפי הזה שנמכר לפני זמן מה בחנות שלה באטסי. מחירי הכובעים נעים שלה בין 400 ל-700 ש"ח.


    באטסי יש מגוון נחמד של כובענים מלאכת יד. אמילי מ-Whichgooseהיא אחת המוצלחות בהן. היא מעצבת בסגנון רומנטיקה-קיטש-פיותויש לה כובעים ו-Fascinators (כן, צריך למצוא לזה מילה עברית ראויה, כובעון זו מילה בעייתית) מעוטרי עלים, פרחים ופרפרים. אני אוהבת את ה-Fascinator הזה,שמגיע בכל מיני צבעים.

    מחיר כ-370₪ כולל משלוח

    אחרונה חביבה להיום היא מיס רובי, שמעצבת כובעים ו-Pascinators שנעים בין החמוד למקושקש. הכובע הזההוא אחד החביבים עלי בחנות שלה.

    מחירו 355₪ כולל משלוחה

    היא מוכרת גם כובעי וינטאג' דוגמת זה, משנות החמישים. אני לא אוהבת את הצבע והעיטורים אבל הגזרה הזו היא גזרת הכובע האהובה עלי ואשמח אם מי מכם יודע לומר לי איך היא נקראת.


    אתמול בלילה חיטטתי בקופסת קשקושי השיער שלי ומצאתי כמה דברים פרחוניים וחמודים שמצליחים להאחז בשערי גם עכשיו, כשהוא קצר. שלפתי אותם ממחבואם ואני מתכננת לשלב אותם בתסרוקות שלי בתקופה הבאה עלינו לטובה. בינתים אני ופודינג העצלנית הממולאת חשבנו לדגמן לכם את הכובעים הורודים ביותר שיש לנו בארסנל. אין ספק שהחורף תראו אותנו חובשות הרבה כובעים.

    פודינג חובשת כובע מהכל בדולר (ישן) ואני חובשת כובע מאיביי

    הערה מנהלתית לסיכום - ביום שישי הבא תערך מכירה ביתית שלי ושל חברות בתל אביב. יהיו בגדים ואביזרי אופנה מארונותינו במידות 34-52. אתם מוזמנים לבוא ולשתף את החבר'ה. אפשר לראות פריטים שיימכרו ולבקש שנשמור לכם (שמירה בשעה הראשונה של המכירה בלבד) בדף האירוע בפייסבוק. להתראות שם!
    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    אאוטסורסינג לאמא מרוקאית


    לאחרונה שמעתי על שרות חדש ומענין - אתר בשם יאמישמאגד מספר בשלנים ביתיים לשירות משלוח עד הבית של ארוחות ביתיות. ראיתי ראיון קצר בטלוויזיה עם מייסדת האתר, חן לב עמי, שתיארה את העסק ככזה שהוקם מתוך צורך אישי והמופעל רובו ככולו בידי נשים מקצועיות שנבחרו בקפידה לתפקידן בחברה. מאחר ואני אוהבת אוכל טעים ולקדם עסקים קטנים בכלל ועסקים נשיים בפרט, יצרתי קשר עם מפעילות האתר ושאלתי אם יהיו מעוניינים שאכתוב עליהם. לאחר דין ודברים שמחתי לשמוע שמחכה לי קופון להזמנה על סך 200₪ וחיכיתי למועד מתאים לנסות אותו. זה לא אחר לבוא, בדמות דלקת הגרון של המילניום שתקעה אותי בבית אומללה ונכאה לכמה ימים טובים בלי כח להזיז אצבע ועם תשוקה עזה למרק.

    בכניסה לאתר יש לציין את עיר המגורים ואז מוצגים כל הבשלנים ששולחים אליה. אני בחרתי להזמין אוכל מהמטבח של איתי, כי מרק החרירה שלו נראה לי נהדר. בנוסף הזמנתי כרעי עוף בפלפל ורימוניםעם פתיתים, ארטישוק וסלרי ממולאיםבשר ואדממוס, שהוא חומוס מאדממה (פולי סויה). בחרתי יום ושעה למשלוח והלכתי להשתעל.

    ממממ נולדתי לעדה הלא נכונה (צילום מהאתר)

    למחרת הגיע שליח עם שקית נייר ובה קופסאות פלסטיק עטופות היטב בניילון ורשימת כל המנות שהזמנתי, לכמה זמן ניתן לשמור אותן במקרר והוראות חימום במיקרו ובבישול. איתי צירף גם קופסה קטנה עם דוגמאות של עוגיות שהיו מעולות וחוסלו תוך יומיים. מרק החרירההיה מעולה - מנחם, סמיך וחמצמץ ועשיר באטריות, בשר נימוח, גרגרי חומוס וירוקת טעימה. פשוט מושלם. ארבע המנות (שעלו 100₪) הספיקו בשפע לשלושה ימים. האדממוס היה טעים ורענן והגיע עם שמן סומסום ופולי אדממה לקישוט. 

    כרעי העוף בפלפל ורימונים, לעומתם, היו חריפים במידה כמעט בלתי נסבלת עבורי. למרות זאת הם היו טעימים ונאבקתי לאכול אותם עם הפתיתים הטעימים והמבוצלים איתם הגיעו. חצאי הארטישוק והסלרי לא היו טעימים לי. הם היו יציקתיים מדי, פחות חמצמצים משציפיתי וכבדים לטעמי. לסיכום - נתתי לשירות ציון 8 מתוך 10 בסולם שרונה והתכוננתי לכתוב סקירה לשבלוג, אלא שאז התקשר אלי איתי הבשלן כדי לשאול איך נהניתי מהאוכל ולקבל פידבק. מאחר והיה ברור שהוא לא יודע שאני מתכוונת לכתוב ביקורת על החברה ושזה השרות שהוא נותן לכל הלקוחות שלו, ומאחר והוא ללא ספק רצה ביקורת כנה אמרתי לו שלא נהניתי מהממולאים ומכרעי העוף. הוא העריך שנשפכה לו פפריקה חריפה בכרעיים ואז שאל אותי כמה שאלות, הציע כמה הצעות ולבסוף ביקש את רשותי לשלוח לי מנות חלופיות בחינם כדי לפצות אותי מחד ולעזור לו לשפר את עצמו מאידך. ברב חסדי, הסכמתי.

    וכך ביום שסיכמנו צץ איתי עצמו במשרד שלי עם שקית נייר חומה ובה מקצה שיפורים - כרעיים חדשים עם אורז ואיטריות, ממולאים חדשים במתכון חדש ועוד משהו לטעימה, סיגריםממולאים בשר וכבד עוף עם טחינה ירוקה.

    הפעם הכרעיים היו מושלמים. הם סיפקו לי שתי ארוחות צהרים נפלאות לעבודה, והיו טעימים כל כך שחיכיתי שכולם יגמרו לאכול ויחזרו לחדרם כדי שאוכל למצוץ את העצמות בלי קהל. גם הסיגרים היו משובחים והיוו ארוחת ערב מעולה עם הטחינה הטעימה. הממולאים, למרות שאיתי שינה את המתכון, עדין לא מצאו חן בעיני אבל בשלב זה של חיי באמת שכבר לא היה לי אכפת, הפכתי למעריצה.

    הבשלנים של יאמי הם אנשים שרואים בבישול עסק לכל דבר ועוברים תהליך סינון קפדני שכולל ראיונות אישיים וטעימות. הבשלנים הם בעלי העסק ואחראים לבישול, האריזה והמשלוח. יאמי מחברים בין הבשלנים ללקוחות ומסייעים בבנית העסק, בנית התפריט, תימחור, קישור לספקים ותמיכה בשרות הלקוחות. מערכת יאמי כוללת המלצות ופידבקים על המזון והבשלנים, מציעה מבצעים ועסקאות מיוחדות ותומכת טכנית בלקוחות.

    מאחר והחוויה שלי עם האתר חיובית כל כך, ביקשתי וקיבלתי פינוק לקוראים שלי - במהלך השבועיים הקרובים, בין 24.11.13 ל-8.12.2013 תקבלו 30₪ במתנה על כל הזמנה מעל 200₪ באתר בשימוש בקוד הקופון שרונה.

    כדי לנצל את ההטבה, בחרו את הבשלן, המנות ומועד המשלוח ובעת סיום הרכישה, הקלידו שרונה בשדה קוד הקופון ולחצו על עדכון מחירלפני סיום ההזמנה.


    בנוסף, יאמי יוצאים בימים אלה במסע לגיוס בשלנים מעולים מכל רחבי הארץ וביקשו ממני להזמין בשלנים בעלי עסקים קטנים שרוצים להצטרף לקהילה שלהם ולקבל את השרותים העסקיים שהם נותנים ליצור עימם קשר. מכירים בשלן ביתי איכותי? חולמים על הקמת עסק ביתי ייחודי בתחום הבישול? זו הזדמנות מעולה ליצור לעצמכם עסק קטן בתמיכה מקצועית ולהתחיל ליצור לכם קהל לקוחות קבועים, שיהללו אתכם כמו שאני מהללת כעת את איתי. אם אתם מעוניינים, גשו לפהומלאו את טופס ההרשמה והנשים המקסימות של יאמי יצרו אתכם קשר.

    שיהיה לכם שבוע טוב ובתאבון!

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    ביקור בסטודיו של טליה לקראת המכירה הביתית שלנו

    אלו מכם שמנויים לדף הפייסבוק שלי (אם אתם לא, כדאי להירשם! יש שם הרבה תכנים ודיונים שלא מופיעים בשבלוג) יודעים כבר שההיילייט של המכירה הביתיתשאני וחברות עורכות ביום שישי הקרוב (29.11) הוא מכירת פריטים מקולקציית החורף של טליה. הבגדים שיהיו במכירה נבחרו בידי מתוך כלל קולקציית החורף החדשה ויימכרו כולם ב-50% הנחה, לכבוד יום ההולדת השני של החנות של טליה בבית טפר, ברחוב תל גיבורים 5 בתל אביב.

    אתמול ביקרתי בסטודיו של טליה, פגשתי סוף סוף (אחרי המון שיחות וצ'יטוטים) את טלי שרף-חזן הבעלים והמעצבת של המותג, מדדתי בגדים לרב ובחרתי את הבגדים שאני רוצה להציע לבאים למכירה הבאה עלינו לטובה. השתדלתי לבחור את המחמיאים מהבגדים, כאלה שאני אוהבת ומתאימים לסגנון האישי שלי מחד ויתאימו למגוון רחב ככל האפשר של קונות מאידך והרכבתי כמה תלבושות שהייתי שמחה ללבוש בעצמי.

    טווח המחירים הוא בין 50-250 ש"ח (כאמור, חצי מחיר ממחירם הרגיל) וטווח המידות 2-4 (טליה מעצבת ממידה 0, היא 38, אבל החלטנו להביא בגדים במידות בינים וגדולות בלבד - אלא אם כן תהיה דרישה לטווח מידות גדול יותר). כפי שתראו למטה, אני לובשת מידה 3-4 ברב הבגדים, וחלקם התאימו לי גם במידה 2.

    הנה כמה הצעות לתלבושות שרקחתי עבורכם. הן משקפות הן את טווח המחירים והן את מגוון האפשרויות הגלומות בבגדים שבחרתי.

    תלבושת ראשונה - 420₪ סה"כ
    חצאית היידי מידה 4 מחיר 299₪  150₪ (תהיה במכירה גם בצבעים כחול-ג'ינס ואפור בהיר)
    חולצת גלורי מידה 4 מחיר 269₪ 135₪
    עליונית ג'ינג'ר מידה 3 מחיר 269₪ 135₪


    תלבושת שניה - 350₪ סה"כ
    חצאית תמר מידה 4 מחיר 329₪ 165₪
    גופית לורקס מידה 2 מחיר 99₪ 50₪
    עליונית גי'נג'ר מידה 4 מחיר 269₪ 135₪


    תלבושת שלישית - 345₪ סה"כ
    חולצת בוקרים מידה 4 מחיר 299₪  150₪
    ג'ינס רויאל מידה 4 מחיר 389₪ 195₪


    תלבושת רביעית 
    שמלת גלבייה מידה 4 מחיר 429₪ 215₪


    תלבושת חמישית
    שמלת שלכת מידה 4 מחיר 499₪ 250₪ (תהיה במכירה גם בבורדו)


    המכירה תערך ביום שישי ה-29.11.13 בין 10:00 ל-17:00 בשכונת יד אליהו בתל אביב. יימכרו בה הבגדים של טליה ובגדים יד שניה מהארונות שלי ושל חברות, במידות 34-52. בגדים נבחרים מארונותינו ניתן לראות בדף המכירה בפייסבוק. ניתן לבקש שנשמור לכם פריטים, אבל הם יישמרו רק עד 11:00 ואז יעברו לפול הכללי.

    התשלום - הן לבגדי היד השניה והן לבגדים של טליה במזומן וצ'קים בלבד. ניתן לפצל את התשלום לטליה לתשלומים. נתראה שם!

    מסמל בגדים שבחרתי לקחת לעצמי

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    כמה עדכוני מכירה

    יום שישי השחור
    בארנק נהיה לי חור
    יאללה טוב, לא נורא
    בוא נלך למכירה
    הביתית
    של השבלוג
    וחברים
    לה לה לה
    אחחח שירת ארצנו! מה יפה ומתוקה את לאוזניי המורעבות! מאחר ומחר המכירה הביתית הגדולה שלנו, רציתי להראות לכם כמה דברים שיהיו שם ולעדכן שאחרי מחשבה מעמיקה ורבת משקל (חה!) החלטנו לצמצם את טווח המידות של בגדי היד השניה ל-40-52מאחר ולא היתה דרישה למידות הקטנות. 

    מה אני מוכרת? ובכן הנה כמה דוגמיות








    וכמובן, ימכרו הבגדים שבחרתי מקולקצית החורף של סטודיו טליהבמידות 44-50 ב-50% הנחה!


    כל הפרטים מצוים פהכמו גם תמונות של בגדים יש שניה של חברותי המשתתפות במכירה (יש הרבה ג'ינסים במידות גדולות למעוניינות).

    אני מזכירה שאמצעי התשלום הם מזומן וצ'קים בלבד (גם לטליה) ושפרטים שמורים יישמרו רק עד השעה 11:00 ואחרי זה יעברו לרשות הרבים. בואו בהמוניכן! יהיו קרמבו וחטיפי פיתה טעימים! כל הקודם זוכה!

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    תקציר אירועי הסופשבוע בסימן חנוכה


    השבוע עבדתי קשה גם בעבודתי הרגילה וגם על המכירה שהיתה ביום שישי, כך שכעת אני מותשת דלוקס. אבל תמונה של סופגניה שווה אלף קלוריות ולכן חשבתי שאעלה כמה תמונות על עלילותי השבוע טרם גשתי להכין ארוחת ערב.

    זו התמונה היחידה שצילמתי במכירה לפני שהתחילו להגיע אנשים. לתומי חשבתי שאוכל לצלם תוך כדי, אבל לא היה לי זמן לנשום. זו, אם כן, היתה פינת האמנות.


    לכבוד המכירה ענדתי את השרשרת מלאכת היד הזו, שהזמנתי מחו"ל לפני חודשים ואבדה בדואר וצצה אתמול בסניף המקומי שבועות אחרי שכבר קיבלתי את כספי בחזרה מהשולחת.

    צילום רחלי זוסימן

    את התמונה היחידה שצולמה במכשיר הסלולרי שלי צילמה אודליה בזמן שאני ושאר המוכרות ניצלנו הפסקה של חצי שעה בהגעת הקונות בצהרים כדי לטרוף חטיפי פיתה וחומוס טעימים שקיבלנו מהיח"צ של שטראוס ולמשחק מהיר ותמוה של שבצנא (גופותיי? קברים? תתקררנה?ואט דה פאק??). הפעמון הציל אותנו שניה לפני שהמשחק הדרדר למקום ממנו כבר אין חזרה.


    אבל גם אחרי שכולם הלכו ונותרתי עם רגלים למעלה והמון קולבים, לא יכולתי לנוח לאורך זמן שכן הרמת סופגניות חגיגית חיכתה לי אצל הדודה והדוד. בשובנו הביתה נפלתי על המיטה ושם נחרתי עד שבת בצהרים.


    היום הלכתי להתחמם קצת בשמש ולחפש דברים מעניינים בשוק האקססוריז במתחם התחנה. לא מצאתי שום דבר מענין יותר מדי, פרט למגפונים יפהפים עם עקבים שהיו הורגים אותי ולכן השארתי בבגרות לא אופינית אצל המוכרת. כדי להעסיק את עצמי, מדדתי מסגרות משקפים ורודות זולות.


    חנוכה הוא החג החביב עליי מאז יצאתי מבית הורי לפני יותר מ-15 שנים. מאחר ואצלנו בבית לא הדליקו חנוכיה (אלא אם כן הייתי עושה הצגה שלמה של עצבים ובכי שהביאה את אמא לנכונות לעשות הכל כדי לסתום לי את הפה לכמה דקות) הדלקת חנוכיה מסמלת עבורי שאני בעלת הארמון בבית שלי. זאת החנוכיה שלי בעשר השנים האחרונות לכל הפחות ואני אוהבת אותה למרות ובגלל שהיא טפשית.





    ולסיום הרשומה המבולבלת הזו (אני רעבה עיפה ורעבה) - מה לבשתי השבוע קצר והופה סלמון, פסטה וכרוב ניצנים.


    אני לובשת 
    חולצה מנקסט
    ג'ינס של טליה 
    מוקסינים מפריימארק
    עגילים של N2

    שיהיה לכולכם שבוע נעים וחג שמח, תודה לעל מי שבאה למכירה שלנו ואל תשכחו לנצל את ההטבה ביאמילפני שפג תוקפה.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    שובה של כורסת המשרד האדומה


    השבוע שמתי לב לשתי עובדות. הראשונה, שלא העליתי מה לבשתי היוםבצורה מסודרת כבר די הרבה זמן והשניה, שהגיע הזמן להסתפר. התספורת תטופל בקרוב, מאחר ואני מבלה את מרבית זמני עם סיכה שעוצרת את השיער מלהינעץ לי בעין, והנה שני מה לבשתי לעבודה השבוע להנאתכם.

    הערה מנהלתית - מאד מאתגרת אותי הדילמה איזו תמונה לבחור, אחת שבה התלבושת נראית טוב או אחת בה אני נראית טוב. בשני המקרים הבאים תראו שהעדפתי את התלבושת על פני עצמי, מה שמסביר את פרצופי החובזה שענדתי לצורך הצילום. אחח חטא הגאווה. יאללה.

    תלבושת לעבודה א
    חולצה מנקסט
    מכנסים מאלמביקה (ישנים)
    גרבים מנקסט
    מוקסינים מפריימארק *
    עגילים בעיצובי


    *  את המוקסינים האלה קניתי ב-60₪ לפני שנתיים בפריימארק בלונדון וקברתי בארגז של המיטה. לפני שבועיים נתקלתי בהן ושלפתי אותן ממחבואן ומאז הפכו בהדרגה לנעלים החביבות עליי. הן מתאימות כמעט לכל בגד (לא תופס לגבי תלבושת ב למטה) והן מרופדות ונוחות במידה מפתיעה. אז נכון, ה"עור" ממנו הן עשויות נראה כמו נייר ורק אלוהים יודע כמה זמן הן ישרדו, אבל אני אצטער לראות אותן הולכות.

    תלבושת לעבודה ב
    שמלה (הנלבשת כחולצאית) ממוד קלות'
    עליונית מאלמביקה
    ג'ינס מדורותי פרקינס
    נעלים של נייקי
    שרשרת מה. שטרן

    תודה לקרן בן יעקב סלע על הצילומים

    חושבתני שזהו, לעת עתה. חדי העין מביניכם ודאי הבחינו שכורסת המשרד האדומה קיבלה במתנה תרשים ארוך כמו הגלות שמתאר תהליכי QA תקינים. הבדיחה הקומתית היא לומר לכל עובד חדש שהוא צריך לשנן את התרשים, כי כאלה אנחנו, חלאות. 

    לפני סיום אספר לכם שאני מתכוונת להעלות לפהאת הפריטים שלא נמכרו במכירה, לשם מכירתם המקוונת. כך שאם פספסתם את המכירה או סתם לא הגעתם ואתם מעוניינים לחמוס את ארוני, אתם מוזמנים. ועכשיו, סופגניות לכולכם ויאללה לעבודה. יש לי תרשים לשנן.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    גשם גשם בוא


    בתחילת השבוע נחסמה דרכי הביתה בידי אלפי זאטוטים והוריהם שנהרו לפסטילפת זה או אחר. לכן עשיתי ויברח לכיוון הקניון כדי להעביר שעתיים בנחת לפני שארהיב עוז לצאת שוב לכיוון החנוכיה שלי. מאחר והייתי במצב רוח למדוד ולא לקנות צלחתי את חנויות היוקרה בקניון מבלי להוציא שנקל ושלוש שעות מאוחר יותר נחתתי על ספתי עם שקית ובה אטמי אוזנים וחצי סופגניה מרולדין (יפות יפות, אבל יש להן טעם של כרית).

    בכל מקרה, מדדתי חצי מהחנות המחודשת של קום איל פלוץ, בה כל סוודר עולה 1800₪ וכל מעיל עולה כמו המשכנתה שלי. למרבה השמחה, כל הבגדים היפים באמת היו צרים על זרועותיי השמנמנות ולכן נותרתי באיזור הבטוח. בשלב כלשהו באה המוכרת עם סוודר משגע, כולו ורדרד וסגלגל ורך, וברור היה שיש בו מקום לשרונה וחצי סופגניה ועוד קצת אבל אני סרבתי למדוד אותו. וכך התנהל הדיון
    מוכרת: תראי איזה סוודר מטריף
    אני: וואו הוא ממש יפה
    מוכרת: רוצה למדוד?
    אני: לא תודה
    מוכרת: הוא בטוח יתאים לך אל תדאגי
    אני: זה לא המידה, אני פשוט לא מאמינה בסוודרים
    זה נכון. אני לא מאמינה בסוודרים. הפסקתי להאמין בסיפורים על גשם וחורף ושלג בחרמון. לא קונה את זה יותר. עובדים עלי פעם, לא יפה. עובדים עליי פעמים? הבוז לשרונה. לא יהיה פה חורף, לא יהיה שום סוודר ורדרד סגלגל ורך ב-1800₪, לא יהיה מעיל העור החדש שלי ולא יהיה מגפיים משום סוג שהוא. אפילו רטיבות בתקרה לא תהיה פה.

    ומאחר ואת בגדי החורף החמודים שלי כבר לא אלבש השנה, חשבתי להראות לכם כמה מהם פה, שלא יגידו שלא ניסיתי. אני הייתי מוכנה לחורף, זה הוא שלא הגיע, הבן שחץ.

    קרדיגנתולשישאר לשחק בארון עם החברים שלו 


    חולצת אגומניאקים רכה שקיבלתי ולא תראה אור יום

     
    חולצאית\גלביית פסים גברית נשית של אלמביקה שתחכה כבר לחורף הבא (אם יבוא)

    מיזעעם איש מכירות טבעוני שלעולם לא אלבש


    וכמובן, עגילי החורףהותיקים שלי, שישארו במגירה שם יחלמו על ימים טובים יותר, באירופה

    בקיצור, המצב בטטה וחבל שכך. אך עוד לא אבדה תקוותנו ואף אני, מרירה וקשת יום, הנחתי תפוח אדמה יחיד במקרר, שיהיה. מי יודע, אולי עוד יסתגרר יום ואגרב גרביון? עד אז ימשיך משוררנו הלאומי, ממקום מנוחתו לצד אהובנו אריק בבית הקברות טרומפלדור, ללחש באוזני בקול דרמטי את שירו הידוע -
    וּמִתְיַתֵם הַלֵב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר
    עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַפֵק בִדְמָמָה:
    "בְדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵאתֶם אַדַרְתְכֶם?
    צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה."
    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    חלאס, נגמר


    בשבועות האחרונים עשיתי מעשה בלוגרית פח. כלומר, בלוגרית ששומרת מרחק מפח. כלומר, שמרתי אריזות ריקות של מוצרי טיפוח שסיימתי כדי לסקר אותם טרם אשליכם לעת זקנה. הנה הם לפניכם בצירוף דעתי החובבנית עליהם.


    מה - Eight Hour Cream Lip Protectant Stick Sunscreen SPF 15
    מי -  אליזבת ארדן
    מאיפה - סופרפארם
    כמה עולה - היה בהנחה של 30% ממחיר שערורייתי של יותר מ-200₪ (עולה חצי בחו"ל)
    דבר היצרן - מרכך, מלחח ומחליק את השפתיים, מגן מקרינת השמש, מחליק סדקים בשפתיים, זוכה פרס באלם השנה ל-2012 של קוסמופוליטן הבריטי
    מי נגד מי ולמה - זו הפעם השניה שאני קונה את השפתון הזה. בפעם הראשונה הוא נשבר אחרי שימוש אחד וממש לא נהניתי ממנו, אבל לא מצאתי את הסוג הטוב באמת בשום חנות (לא מוכרים אותו בארץ למרות שהוא קיים כבר יותר משנתיים) ונשברתי כשראיתי שהוא בהנחה. גם זה נשבר אחרי שימוש יחיד, וגם הוא כמו קודמו נגמר נורא מהר ולא ממש עשה את העבודה. זה פשוט לא יאמן שהמוצר הזבלוני הזה הוא אחיו של ה-Eight Hour Creamשפתון תיקון אינטנסיבי לשפתיים בצנצנת, שהוא מוצר מעולה שמחזיק חודשים ומונח עכשיו ליד מיטתי.
    האם אני אקנה שוב - בחיים לא.

    מה - ג'ל ניקוי ממריץ עם תמציות רימון ואשכולית 
    מי - גארנייה
    מאיפה - סופרפארם
    כמה עולה - היה בחצי מחיר מ-69₪
    דבר היצרן - הפורמולה המקציפה בשילוב עם חומצה סליצילית מעניקה ניקוי יסודי של הלכלוך, ומסייעת בטיפול בפגמי עור. יכולת הטיהור וההמרצה מעניקה לעור מראה מלא חיים.
    מי נגד מי ולמה - קניתי אותו בגלל הריח הטוב של אשכוליות. הוא לא עושה שום דבר מיוחד אבל הוא נעים, לא מיבש והחזיק מעמד חצי שנה בערך.
    האם אני אקנה שוב - בהחלט יתכן. בינתים קניתי מוצר אחר מסדרת הרימון אשכוליות, שהופך לקצף ביציאה מהמיכל. זה בטח יהיה נחמד.

    מה - Coco Mademoiselle Eau De Parfum
    מי - שאנל
    מאיפה - דיוטי פרי
    כמה עולה - קיבלתי במתנה ליומולדת ולכן אני לא בטוחה, אבל באיזור ה-100$ ל-50 מ"ל. בארץ מחירו כמעט כפול ואין עליו מבצעים לעולם (שאנל לא עושים מבצעים אף פעם ובשום מקום, זה חלק מהמיתוג שלהם)
    דבר היצרן - קוקו מדמואזל הוא בושם נצחי, אלגנטי, מתוחכם ונוצץ. קוקו מדמואזל הוא פשוט וחושני לנפש הצעירה והחופשייה. ניחוחו תפוז, ברגמוט, ורד, יסמין ופצ'ולי
    מי נגד מי ולמה - מדמואזל הוא הבושם הקבוע שלי כבר שנים רבות (כתבתי עליו הרבה בעבר). הוא רענן וסקסי ועצי ובמזג אויר מסוים עומד כמעט על גבול האפטרשייב. הפעם החלטתי לבקש לראשונה או דה פרפיום במקום האו דה טואלט שאני קונה תמיד, כי חשבתי שהוא יחזיק מעמד זמן רב יותר. מסתבר שזו היתה טעות כי הריח של האו דה פרפיום שונה לחלוטין מזה של האו דה טואלט. הוא מתוק וכבד יותר ולא נהניתי ממנו, כך שלראשונה זה זמן רב ביליתי את החודשים הארוכים שהוא החזיק בשימוש יומיומי (כמעט שנה)
    האם אני אקנה שוב - את האו דה פרפיום לא אקנה שוב. את האו דה טואלט - ודאי ובקרוב מאד.

    מה -Creme de Rose
    מי - דיור
    מאיפה - סופרפארם
    כמה עולה - עלה כ-120₪ במבצע
    דבר היצרן - קרם מתפיח ומלחלח לשפתים בגוון ורדרד וניחוח ורדים
    מי נגד מי ולמה - נתקלתי בו כשגמרתי את ה-Baume de Roseשל By Terry שקניתי בלונדון (הוא יקר יותר, אבל האריזה גדולה יותר והוא החזיק כמעט שנה) והחלטתי לנסות. הוא נעים על השפתים, מלחח לטווח קצר ויש לו תחושה יוקרתית. אבל הוא פחות נעים ומפנק מזה של By Terry והרבה פחות יעיל מהשפתון לתיקון אינטנסיבי של אסתי לאודר שהזכרתי למעלה. בקיצור, חביב ובשביל חביב לא צריך דיור ומחירים של דיור.
    האם אני אקנה שוב - לא.

    מה - מנקה מברשות
    מי - מאק
    מאיפה - החנות של מאק
    כמה עולה - 69₪
    דבר היצרן -מנקה, מחטא ומרכך מברשות איפור. מקצר את זמן היבוש של המברשות ומאריך את חייהן.
    מי נגד מי ולמה - אני משתמשת בו כבר שנה שלישית. אני לא יודעת אם הוא מאריך את חיי המברשות שלי, אבל הוא עושה את עבודת הניקוי והריכוך מצוין. כך אני משתמשת בו - לוקחת מטלית בד או נייר, מקפלת אותה לארבע, שופכת מעט ממנקה המברשות על המטלית ומתחילה לנקות את המברשת בתנועות מעגליות. כשהמטלית מתלכלכת, אני פותחות את הקיפול ומקפלת שוב כך שהחלק העליון נקי אך רטוב ומתחילה שוב לנקות את המברשת. ככה אני ממשיכה עד שהמברשת נקיה, ואז אני מניחה אותה ליבוש על צידה (מומלץ ליבש מברשות בשכיבה, כדי שנוזלי הניקוי לא ימיסו את הדבק בבסיס המברשת ויגרמו לנשירת שיער).
    האם אני אקנה שוב - כבר קניתי.

    ועכשיו, שהפח מלא באריזות ריקות של מוצרי קוסמטיקה, אאחל לכם שבוע נעים.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    הידד לרזילי


    בסוף השבוע היתה לי מסיבה ללכת אליה. מאחר ובורא עולם שמע לשוועתיוארגן סוף סוף חורף, קומפלט עם גשם וקור, יכולתי ללבוש למסיבה שמלה עם שרוולי קימונו שרכשתי לא מזמן באמצעות זיכוי לרזילי שחיכה וחיכה בארנקי עד יגיע יום פקודה.

    השמלה תפורה מבד צמרורי דק זה או אחר ואני אוהבת מאד את היותה דרמטית מחד ותפורה מבד גס למראה וכמעט יומיומי מאידך. השילוב הזה הופך אותה למגניבה במיוחד בעיני, יענו קול, והצללית של השרוולים ממש נהדרת.

    אני לובשת
    שמלה של איילת ווינמן מרזילי
    צמודונים מנקסט 
    מגפים מזמש (ישנים)
    שרשרת של טלולה טו


    אני חייבת לציין שלאחרונה, אחרי תקופה בה לא מצאתי ברזילי שום בגד שגם אהבתי וגם התאים למידותיי, הם חזרו להציע בגדים יפים ומוצלחים שמתאימים גם למידה 48-50, שלא לדבר על 44-46. אמנם רותם והדס, שפעם הייתי קונה הרבה מבגדיהם, הפסיקו לייצר XL (לכל הפחות, אני לא מוצאת את המידה הזו אף פעם) אבל אילת ווינמן, דינה גלאס, קרן נפתלי ועוד רבים וטובים מציעים מגוון בגדים מחמיאים, יפים ומיוחדים (כידוע, אני אוהבת ללבוש בגדים שאין לאחרים) לאירועים וגם ליום יום. חלקם במידה One Size שמתאימה גם לשמנמנות, וחלקן במידה 3. אני ממליצה בחום לבנות מידות הבינים להציץ בחנויות שלהם כשהן רוצות בגדים המיוצרים בכמויות קטנות.

    בנוגע לשמלה הזו, ולשרוולי קימונו בכלל, יש רק בעיה אחת והיא שממש לא נוח להכניס את השרוולים למעיל. כך שהיא מתאימה למזג אויר קריר או לא ממש קר, או לחילופין - ללבישה מתחת לשאל גדול, כפי שאני עשיתי. כשיהיה קר יותר נראה לי שאלבש אותה מעל גופיה ארוכת שרוולים. גם זה יהיה מראה מגניב. בקיצור, כפי שאתם ודאי שמים לב, אני מרוצה.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    It's Raining Hair


    לפני שבוע החלטתי ששערי ארוך מדי (ולראיה, אני כל הזמן הולכת עם סיכה כדי שלא יכנס לי לעין), מסתדר פחות טוב מפעם וששיער השיבה שלי מבצבץ ביצבוצים. מה השעהאמרתי לעצמי, ומיד עניתי שהשעה לקבוע תור לניסים. אז קבעתי ובאתי והחלטנו להתפרע הפעם. התוצאה זכתה לתיאוראמא היתה מתה על זה ואבא היה מת מזה. להלן התמונות -








    וכאילו זה לא מספיק, לבשתי היום לעבודה את הסוודר החתולי שלי! ועל כן קרא לי האוכמנית פנקיסטול. הי, לפחות לא קראה לי פנקיסטולה.

    אני לובשת 
    חולצת פסים מגאפ
    קרדיגן ממוד קלות
    ג'ינס ממרקס אנד ספנסר
    מגפונים מגזית
    שרשרת מאיביי

    צילום - קרן בן יעקב סלע

    זהו. נראה לי שבפעם הבאה אני אנסה פיקסי. תכל'ס, שום דבר לא נוראי מדי כי תוך חודשיים זה גדל.

    Image may be NSFW.
    Clik here to view.

    השקת קולקצית החורף של הגרה


    אתמול (כפי שמרמזת הכותרת) הייתי בהשקת קולקציית החורף של הגרה. על ההשקה עצמה לא ארחיב פה (אקצר ואומר שהזמינו שולחן לעשרים איש בארומה, אבל אני והבלוגרית השמנה השניה שהוזמנה היינו שמנות מכדי לשבת לידו, כך שבמשך המצגת ישבנו על כסאות בצד וראינו את האחרות אוכלות ארוחת בוקר. לא יכולתי לדמיין סיטואציה אירונית יותר גם אם הייתי מנסה) אבל מן הראוי להתייחס לבגדים. בפרט מאחר והגרה מתיימרים לייצר עד מידה 54 (למרות שאני לא ראיתי כזו בחנות) ומוסיפים שבקרוב תתווסף מידה 56.

    ובכן, הגרה טוענים שהם פונים לקהל בשל, מתוחכם ואינטילגנטי. אני לא מסכימה עם הטענה הזו, אלא אם כן בשל משמעו עייף. מה שכן, הם מייצרים הכל הארץ ואם מחפשים מספיק בנחישות, ניתן למצוא אצלם בגדים שאפילו אני, השמנאצית, מוכנה לצרף לארוני. הגרה ממשיכים לעצב בגדים בסגנון של הגר אלמביק, האם המיתולוגית שלהם שהיום מעצבת לאלמביקה. אבל הגר מומחית בדיוק בגזרה בעוד שהבעיות המרכזיות של הגרה, מבחינתי, היא שהם מבינים פחות את קימורי גוף האישה ותמיד הולכים רחוק מדי.

    התלונה העיקרית ששומעים מהשופטים בפרויקט מסלול (האמריקאי, כמובן) היא Edit edit edit. המעצב אמור לשפוך את מה שיש לו על הנייר ועל בובת הדיגום, ואז להתחיל לערוך ולהשאיר רק את מה שמדויק עבור הדגם ועבור הלובשת. בהגרה לא שמעו על זה, ולכן בכל אחד מהדגמים שכן מצאו חן בעיני היתה בעיה שיכלה להפתר אם היו חושבים פשוט ומדויק יותר (כמו עיטורים מבד שקוף שלא מתאימים לנשים מלאות שלובשות חזיה, עיטורי בד מיושנים ועוד).

    קחו לדוגמה את העליונית האדומה הזו שמדדתי. מה למען הטריפל שם אמורה אישה בת 37 לעשות עם כפתור הפלסטיק הענקי הזה באמצע הבטן? זה כל כך ליצני וחסר טעם.


    ובמבט מאחור - כריות הכתפיים הופכות את החלק העליון הרחב גם כך שלי לעוד יותר קופסתי. נישט גוט. בנוסף, הם מקפידים על פלטת הצבעים הקלאסית לשמנות (שחור, לבן, אדום, כחול, סגול, כחול) וזה תמיד מעצבן אותי.


    גם השמלה שמדדתי, ובסוף בחרתי לקחת לי, בעייתית. בחלק התחתון יש כיווצים בצדדים (למה? אל תשאלו אותי) והם גורמים לבד לרצד במידה כמעט אפילפטית (אז אם אני באה לקראתכם בשמלה הזו, הקפידו להסתכל לי בעינים ולא למטה). יכלו לפתור את זה בקלות אם היו מגדילים את הרווחים בין הפסים בתחתית השמלה, או מרחיבים אותם קצת למטה.באלמביקה, זה לא היה קורה.

    בעיה רצינית נוספת היא שבעוד שאת החולצות, העליוניות והשמלות מדדתי במידה 2-4 (תלוי בגזרה) מתוך 5, המכנסים לא נסגרו עלי במידות 4-5. מאחר ואני לובשת מידה 48 במותן ו-50 בירכיים, איך ימצאו נשים במידה 54 מכנסים בחנות? יתכן שהם התכוונו למכנסי הטריקו עם הגומי במותן שהם מוכרים, אבל המכנסים האלה בעיני ליצניות (שוב) ולא מתאימות לאישה בוגרת שלא יושבת בבית מול הטלויזיה (ומול הטלויזיה אפשר ללבוש מכנסים חמים וזולים יותר).

    לסיכום -להגרה יש מה להציע לשמנמנות הבוגרות בחבורה. אם הן אוהבות בגדים סולידיים, הן ימצאו כאלה בקלות. אם הן אוהבות דברים מיוחדים יותר, יש גם כאלה אם מחטטים ומודדים מספיק. המידות בפועל לוקות בחסר והמחירים גבוהים מדי, ביחס לאיכות התפירה והמוצר, אבל נראה שתמיד יש איזה מבצע שהופך את העסק לכדאי יותר. ללא ספק, מדובר על אלטרנטיבה שפויה למשמין לי ודומיו, שם על כל מכנס מתנוסס דרקון תחרה וניטים. פה, לפחות, העסק רגוע ונקי. לעת עתה, מקומם ברשימת החנויות המומלצותשלי מובטח מאחר והם לכל הפחות, פרקטיים.

    ציון בסולם שרונה -Image may be NSFW.
    Clik here to view.


    את כל התמונות ברשומה צילמה אודליה ממן
     
    Image may be NSFW.
    Clik here to view.
    Viewing all 338 articles
    Browse latest View live