מקבץ מלבושים

September 2, 2013, 10:17 pm

כבר שבוע כמעט שלא היו לנו רשומות מה לבשתי, אז הנה כמה תלבושות - אחת ליום חופש, אחת למסיבונת ואחת לעבודה ושיעור שניתן ללמוד ממנה.

תלבושת ראשונה - ליום חופש

טוניקה של אלמביקה

קומבניזון של DNY

מכנסוני משי פרחוניים מאסוס

סניקרז של נייקי

שרשרת של N2 ומאנוש

תלבושת למסיבונת

שמלה ממוד קלות' (שהיתה ענקית עליי והוקטנה ככל האפשר בידי התופרת)

כפכפים של ג'ייסון וו למליסה

עגילים של N2

ועכשיו, לפינה הפופולארית ביציות מפלדה. עד לפני שבוע לא היתה לי בבית מראת גוף, אלא רק מראות מהמותן ומעלה. כתוצאה מכך הגעתי לעבודה מרוצה ושמחה עם התלבושת הבאה ורק אחרי שקרן צילמה אותי הבנתי שהיא מהפחות מחמיאות שלבשתי הרבה זמן. החלטתי להעלות את התמונה למרות שאני נראית זוועה כדי לנתח את הטעויות שלי קבל עם ובלוגה ומיהרתי לקנות מראת גוף באיקאה. יאק.

אני לובשת

חולצה של דינה גלאס מרזילי

מכנסים מאסוס

עגילים מרזילי

סנדלים משופרא

הבעיה המרכזית היא שאני נראית כמו חבית נחמדה שהדביקו לה רגלים ממנקי מקטרות. הבטן בולטת נורא והחולצה לא מחמיאה. אני חושבת שהחולצה כשלעצמה יפה, אבל לא עם המכנסים האלה. המכנסים קצרים ורחבים והחולצה גם היא קצרה ומרחיבה. אם היה לחולצה מחשוף עמוק יותר או שהצבע שלה היה רחוק יותר מזה של המכנסים, זה עשוי היה לעבוד, אבל השילוב בין החולצה למכנסים פשוט לא עובד.

ובכן מה למדנו היום?

ששבלוגרים עושים טעויות
שחייבים מראת גוף בבית
שיש לי גיטרה במשרד (המנכל נותן שיעורים כשיש לו זמן)

ועם המידע הזה אשלח אתכם לדרככם. שתהיו בריאים, אל תשכחו להרשם להגרלהוכמעט שנה טובה!

↧

הו הא מי זה בא? ראש השנה הבא!

September 3, 2013, 11:31 am

≫ Next: מוקדש לסבתא של אפריים

≪ Previous: מקבץ מלבושים

אני והחבר'ה מבקשים לאחל לכל קוראי השבלוג חבריהם ומשפחותיהם שנה טובה ונקיה.

שנה של חברים טובים, בחירות טובות, תוכניות טלויזיה טובות, בריאות טובה וארוחות טובות.

שנה של תקשורת נקיה, ממשל נקי, שפה נקיה, רחובות נקיים, בית נקי ולב נקי.

תקראו
שבלוג
עד
דלא-ידע

שתהיו תמיד לראש לאריות ולא זנב לשועלים, שתקבלו את הגפילטע עם הגזר הכי יפה בשולחן ושתכתבו בספר החיים על הכיף כיפאק!

↧

מוקדש לסבתא של אפריים

September 7, 2013, 7:42 am

≫ Next: והזוכה בהגרלת ראש השנה...

≪ Previous: הו הא מי זה בא? ראש השנה הבא!

בב' תשרי החלטנו שהגיע הזמן לראות סרט. אז ראינו סרט ואז החלטנו לטייל בפארק הירקון. מאחר ואורית לא הפסיקה להתעלף מהעליונית החדשה שלי (מצרך חובה להולכים לקולנוע, גם בשיא החום) וגם אני מאוהבת בה קשות, החלטנו לצלם את התלבושת שלי לשבלוג.

אני לובשת

עליונית של אלמביקה שקניתי בחנות העודפים ב-70% הנחה

גופיה ויקטוריאנית ממוד קלות'

ג'ינס קצרים שפתחתי את הקיפול שלהם, מאסוס

כפכפים מגאפ

עגילים תורכיים בצורת יונה מאטסי

תיק מסכת אב"כ קטן מאנתרופולוג'י

מה כבר ביקשנו? לבלות את ראש השנה בנעימים בפארק ולצלם איזה מה לבשתי היוםקטן על הדרך? כל זה יפה וטוב, אבל באותו הזמן מישהו אחר צפה ותכנן תוכניות משלו, שעיקרן לעשות ממני נקניק.

חירבו לי את הפוזה השמנווזים האלה. אין ספק שהם לא זקוקים לפיטום (לפי הפרצוף שהם תקעו בי, אגב, הם חשבו בדיוק את אותו הדבר עליי).

אחרי שנמלטנו בעור שינינו מצאנו לנו כר דשא נחמד ונשכבנו עליו כדי להנות מבריזה מפתיעה בנעימותה ובהייה בענפי העצים הנעים לאיטם ברוח. וכך שכבנו לנו שם עד שהגבר גבר (או הגברור או הגבר או הזכרלולאו איך שלא קוראים לגברים בבלוגים בימים אלה) החליט שהגיע זמן לסושי וכשגבר גבר רוצה גבר גבר מקבל.

שנה טובה וסושי טרי לכולם, ואם טרם עשיתם זאת אתם עדין מוזמנים להרשם להגרלה הנחמדה של פלומבי העצלנית המצוברחת וג'ול מעצבת האופנה החייכנית.

↧

והזוכה בהגרלת ראש השנה...

September 9, 2013, 3:14 am

≫ Next: עסק בש

≪ Previous: מוקדש לסבתא של אפריים

שהשאירה את התגובה הבאה -

אילת, יש לך 24 שעות לשלוח לי את כתובתך למשלוח דואר לאימייל המופיע בתמונה למעלה. אם לא אשמע ממך עד יום שלישי בצהרים, תערך ההגרלה מחדש.

תודה לכל הנרשמים ושנה טובה וגמר חתימה מהוללת לכולם ♥

↧

עסק בש

September 11, 2013, 9:30 pm

≫ Next: נמאס לי אההההה

≪ Previous: והזוכה בהגרלת ראש השנה...

לפני כמה ימים קרה מה שתמיד קורה - שלי גרוסהעלתה תמונה של בגד לאינסטגרם שלהואני התעלפתי. לא ארחיב על זה יותר מדי, כי רשומה בנושא תעלה בקרוב, אבל זו היתה תמונה של חולצה מבית היוצר של מאיה בש, מעצבת עליה לא שמעתי קודם והחלטתי שאני חייבת להכיר.

אז פתחתי בחיטוטים נמרצים, כפי שכל שבלוגרית מאוהבת היתה עושה, וגיליתי שמאיה פעילה כבר כמה וכמה שנים בארץ ובגרמניה ומעצבת בגדים אורבניים גזעיים להפליא בסגנון רחוב-מחויט בצורה טבעית לחלוטין. הקולקציה שעיצבה לקיץ 2013 נראתה שרונאית במיוחד - האמנית זויה צ'רקסקי עיצבה עבורה בד ועליו דמויות תל אביביות מתוקות, כולן לבושות במחלצות ממיטב הקולקציות הקודמות של מאיה. מהבד המקסים הזה היא יצרה מכנסים קצרים תפוחים, צמודונים, שמלות, חצאיות וחולצות שונות ששפתיים יישקו. בזמן ששלי וחברותיה התעלפו מתמונת החולצה שהיא קנתה במכירת סוף העונה הרצחנית של מאיה (40-70 אחוזי הנחה) אני חשבתי לעצמי זה בחיים לא יעלה עליך, אל תטרחי אפילו. אבל החלטתי ללכת להציץ על החנות ברחוב ברזילי בגן החשמל בתל אביב כדי שיהיה לי משהו חדש לקטר עליו. למרבה התמהון מצאתי חנייה בכניסה לחנות, מה שעורר מיד את חשדי.

הגעתי שניה לפני שהיה מאוחר מדי. קולקציית הקיץ כבר נבזזה בידי מעריצות ותיקות ממני. מהשמלות לא נותר דבר והחולצות המכופתרות לא נסגרו על החזה שלי. אבל הטישרטים במידה L היו ברובם טובים וגם החצאיות במידה L (שהיא הגדולה בחנות) היו טובות ומחמיאות לי. היתה גם טוניקה/שמלת טלאים שהיתה טובה מבחינת המידה אבל גרמה לי להראות מבוגרת מגילי והושארה כלאחר כבוד בחנות. על המכנסים הקצרים המשגעים לא היה טעם לדבר, היקף המותן של הגדולים בהם צר כל כך שעבורי הם יכולים לשמש רק ככובע. אבל היי - הנחתי טלפיי על טישרט ורוד, נוח, מתוק ומוזל של אחת המעצבות המגניבות בתל-אביב ואני שמחה וטוב לי. לבשתי אותו לעבודה מאוחר יותר בשבוע עם מכנסים גבוהים מחויטים והייתי מרוצה כל כך שכמעט ולא התעצבנתי על זה ששוב גמרו לי את החלב סויה ולא קנו חדש.

אני לובשת

חולצה של מאיה בש

מכנסים ממרקס אנד ספנסר

סניקרז של מליסה

עגילים של Les Néréides

תראו איזה הדפס חמוד. אחת הדמויות אפילו דומה לי!

בחרתי לענוד עם החולצה את העגילים החביבים האלה של Les Néréides שתמיד מתאימים לבגדים שאני לא מוצאת שום תכשיט שיתאים להם, כי הם כסופים. הם אסימטריים, מעוטרים בברז כיבוי, יונים וחרוזי קורל ורדרדים (בתמונה הם נראים כהים יותר מבמציאות) ועל אחד מהם תלויה רוכבת טוסטוס פריזאית שיקית עם מטפחת ראש. מתאים לחולצה נכון?

מה אכתוב לסיכום? ששווה לתת צ'אנס למעצבים מקומיים גם אתם שמנמנים מהמקובל כי אולי תמצאו אוצרות, שמומלץ לתת את הצ'אנס הזה לקראת סוף מכירת סוף העונה, אז פריטים שעולים הרבה מאות שקלים בעונה עולים לאין שיעור פחות ושמאיה בש ממש מוצאת חן בעיני. קולקציית החורף שמתחילה להגיע לחנות (ואיתה מאיה טסה עכשיו לסיבוב הופעות בפני קניינים בינלאומיים) מעודנת, נעימה הן בצבעים והן בגזרות ובבדים, תפורה מצוין וכוללת סריגים שאמא של מאיה סורגת עבודה (5 נקודות בונוס למאיה!). אני ללא ספק אשים עליה עין מעכשיו, ואני ממליצה לקוראיי (יש גם בגדים לגברים) לעשות אותו הדבר.

↧

נמאס לי אההההה

September 14, 2013, 5:12 am

≫ Next: חצאיות לשמנמנות

≪ Previous: עסק בש

החלטתי לשתף אתכם בדילמה שיש לי בשבועות האחרונים. לא שאני נוהגת לעשות מה שאומרים לי, אבל אני אוהבת לשמוע דעות לכאן ולכאן שלא נמצאות בתוך הראש שלי, אז הנה הדילמה קצר ולעניין: האם לחזור להסתפר קצר כמו שהסתפרתי לפני עשר שנים?

נקודות נגד

הייתי רזה בעשרים ומשהו קילו אז. סנטר כפול ושיער קצר הם שילוב מכוער.
אני מפחדת שיחשבו שאני לסבית גברית (ואני לא לסבית ולא גברית) עיינו ערך אני לא לסבית אני סתם שמנה.
כשנמאס מהתספורת הקצרה צריך להעביר שנתיים בתספורות ביניים מענות.
אני אוהבת לעשות תסרוקות ועם שיער קצר זה מוגבל מאד.
שיער קצר דורש הרבה חומרים לעיצוב.
אני בת 37 ולא בת 27.

נקודות בעד

השיער לא מסתדר לי בתקופה האחרונה. הוא מקורזל ועייף ואני צובעת אותו כל חודש כדי שלא יראו את שיער השיבה שיש לי מקדימה מה שמשמיד אותו על בסיס קבוע.
אני הולכת עם שיער אסוף 99% מהזמן. מה ההבדל מבחינת החמאה לפנים בין שיער אסוף לקצר?
אני אוהבת לעשות תסרוקות אבל כולנו יודעים שכמעט אף פעם אני לא עושה את זה.
חם לי.
אמא תמיד התחננה שאחזור להסתפר כמו אז בטענה שזה הכי יפה לי (למרות שהיא היתה מטורפת על השיער הורוד פוקסיה שהיה לי אז, מה שבטח השפיע עליה).
אם אני מתביישת לקצר את השיער כי אני שמנה אני יכולה לסגור את השבלוג כבר עכשיו.
ויש גם את זה.

בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות אם בכלל. יש לכם דיעה לכאן או לכאן? אנא פרטו אותה פה.

↧

חצאיות לשמנמנות

September 15, 2013, 10:00 pm

≫ Next: אובססיות

≪ Previous: נמאס לי אההההה

ראשית, תודה לכל מי שטרח להגיב על הרשומה האחרונה שלי! אני מעריכה את הפידבק ושוקלת לכאן ולכאן. החלטות בינתים אין. ועכשיו, לענייננו.

בתקופה האחרונה אני מתעוררת עם שירים בראש אבל בשבת התעוררתי עם המחשבה הבאהאני צריכה לצלם את החצאיות שלי ולכתוב על זה פוסט. רשומה, לא פוסט, תיקנתי לעצמי את העברית והלכתי לצחצח שיניים. שלוש שעות מאוחר יותר שלפתי את המצלמה, כיוונתי לידני וצילמתי את החצאיות החביבות עליי.

חצאית מיני שחורה עם ניטים מאוונס - מידה 20

זו חצאית המיני הראשונה שקניתי בעשור האחרון. קניתי אותה לפני כמה שנים ואני לובשת אותה בחורף כשבא לי על לוק הרוקרית העצבנית עם מגפים מגושמים, גרביונים אטומים וקרדיגן ארוך ושחור.

חצאית וינטג' מטופשופ - ללא מידה

מסתבר שבחנות הראשית של טופשופ באוקספורד סירקס בלונדון עושים מדי פעם פשיטה על מחסני הוינטג' של המותג. את החצאית הזו קניתי שם במכירה כזו. היא משנות השמונים ועטירת טול במידה מהממת ממש (ואני כידוע מטורללת על כל מה שמכיל טול). מה קיבינימט עושים עם חצאית כזאת, אתם שואלים? לא הרבה. אבל פעם בכמה זמן היא נשלפת מהארון לצרכים כאלה. כפי שאתם רואים, ממש קשה לאכסן אותה בלי שתתקמט כי היא תופסת המון מקום בארון.

חצאית של מאיה בש - מידה L

התוספת האחרונה לאוסף, ממכירת הקיץ של מאיה. היא היתה אחת משלוש החצאיות האחרונות, אז הידד לי שתפסתי אותה בזמן והידד למאיה שהלארג' שלה מתאים לשרונות. היא מאויירת באיורים הנפלאים של זויה צ'רקסקי, יש לה כיסים והחלק האחורי ארוך מהקדמי מה שמושלם לשמנות מלאות ישבנים. אני מתה עליה ומתכוונת ללבוש אותה עם גופיה בגוון חיוור כלשהו או עם טישרט קצר יחסית.

חצאית טול של אלמביקה - מידה 5

נדמה לי שציינתי כבר שיש לי קריז לבגדים של אלמביקה בזמן האחרון, והקריז קיבל מענה בסייל הקיץ שנערך בשבועות האחרונים. החצאית הזאת מורכבת מחצאית טריקו רכה שחורה וצמודה שמונחת על הגוף ומחצאית טול אפרפרה חיצונית שנקשרת ומכווצת באמצעות סרטים שחורים שתפורים לחלקה הפנימי. כשמדדתי אותה כמעט התעלפתי אבל ליתר בטחון שאלתי את האישה שמדדה לידי מה דעתה. היא ענתה לי שאין לה מושג מי קיבינימט ילבש בגד כזה, ומיד ידעתי שהחצאית ואני הולכות הביתה יחד.

חצאית מגמלא - ללא מידה

עוד חצאית שקניתי לפני אלף שנים פלוס מינוס ועדין משרתת אותי נאמנה. כשקניתי אותה הייתי רזה בהרבה, ומאז היא טיפסה למעלה למקום הכי צר של המותן שלי, ועדין היא ארוכה מספיק בשביל להגיע ממש מתחת לברך למקום נחמד ומחמיא. הבד עבה יחסית ונופל יפה למטה, הצדדים ארוכים יותר מהחזית והגב מה שמוסיף ענין ושילוב הורוד והצהוב הפך אותה לחביבת המלתחה לערבי חג עם המישפוחה בשנים מאז קנייתה.

חצאית פודלים ורודה ממוד קלות' - מידה 4X

לקח לי זמן לחשוק בחצאית הזו. בתמונה הקטנה באתר ראו רק את מגדלי אייפל שעליה, ולכן לא טרחתי להכנס לראות תמונות גדולות, אבל פעם לחצתי עליה בטעות ואז הבנתי שבינות למגדלי אייפל יש פודלים ורודים שעסוקים להנאתם בציור. מיד חשקתי בה אבל היא עלתה 117$ ולא רציתי להוציא סכום כזה. אז חיכיתי וחיכיתי וכמה שבועות מאוחר יותר קניתי אותה בהנחה גדולה תוך שימוש בקוד הנחה שהוזיל אותה עוד יותר. היא ארוכה (משהו בין מידי למקסי), יש לה כיסים ותועפות בד כאלה שהופכות את לבישתה לחגיגה. בגלל שקורה שם כל כך הרבה, אני לובשת אותה עם גופיה שחורה צמודה בפנים כמו בגד גוף כפי שניתן לראות כאן.

חצאית מקסי של ג'ול - מידה XL (נתפרה במיוחד עבורי)

שמתי עין על החצאית המפוספסת-פרחונית הזו של ג'ול מזמן וכשהיא הציעה לי לתפור אחת במידה XL בשבילי (המידה הרגילה הכי גדולה בחנות היא L אבל ג'ול תשמח לתפור מידה גדולה יותר לפי הזמנה לכל לקוחה) במחיר סוף העונה קיפצתי משמחה. החצאית מגיעה עד הקרסוליים, עשויה מבד דק ונעים שנופל יפה, יש לה כיווצים נאים מקדימה ומאחורה וכיסים עמוקים כמו שאני אוהבת. היא תתאים ללבישה גם בסתיו, אבל אני לא בטוחה לגבי החורף כי היא דקה למדי. גם היא יושבת בחלק הצר ביותר של המותן ונראית חמודה עם סניקרז וגם עם כפכפים.

הנה כמה כללים שגיבשתי לבחירת חצאית מוצלחת לשמנמנות (למרות שרובן מתאימים גם לרזות).

מצאי אורך שמחמיא לך ובו את מרגישה נוח. החלק הפחות מוצלח ברגלים שלי, למשל, הוא הברכים ולכן אני בוחרת לרב חצאיות שמגיעות מיד מתחת לברך, כך שהרגל נראית ארוכה אבל החלק הבעייתי מכוסה. אני גם רוצה שהברכים יהיו מכוסות כשאני יושבת ולכן זה עוד יותר נוח.
אל תגבילי את עצמך לגזרה מסוימת. אני נראית הכי טוב בגזרת A שצרה במותן והולכת ומתרחבת אבל יש לי גם חצאיות מיני צרות (ראו הראשונה למעלה) אותן אני לובשת בחורף עם גרביונים.
הרשי לעצמך להתנסות ולהתפרע עם הדפסים וצבעים, אותם תוכלי לאזן עם חולצה רגועה.
נסי לשלב טישרט מודפס עם חצאית. כשהשנים מתאימים זה מגניבלחלוטין.
אביזרים יכולים לשנות בקלות את מראה החצאית. החלפת נעלים ושרשרת יכולה להעביר אותך בקלות ממראה יום למראה לילה.

לסיום, לנשים שמנות רבות יש בעיה פיזית ופסיכולוגית ללכת עם חצאית. הירכים משתפשפות בהליכה ועלולים להווצר גירויים מאד לא נעימים בעור. בפורום אופנה מלאה בתפוז אני קוראת מדי פעם על נשים מבוגרות שהולכות עם טייץ מתחת לחצאית, כמו שהיינו עושות כשהיינו נערות. עשו טובה לעצמכן וליקום וותרו על הטייץ. במקום אני מציעה אחד משניים - מחטב או תחתונים ארוכים ודקים (ואם כבר, מתחרה) שמכסים את החלק העליון של הירכים או את התחליב הזה למניעת שפשפת שמוכרים בחנויות ציוד ספורט וציוד לרוכבי אופניים.

ניתן למצוא משחות דומות של חברות אחרות בכל מיני מקומות. מריחה אחת פעם בכמה שעות ואתן מסודרות, למרות שמנסיוני הפחד מהשפשוף גדול מהשפשוף עצמו ואין באמת צורך בקרם הזה ברב המקרים.

↧

אובססיות

September 16, 2013, 10:26 pm

≫ Next: שמנמונת וורודה

≪ Previous: חצאיות לשמנמנות

מכירים את המונח "תולעת מוזיקלית" או כפי שנהוג לקרוא לו, נתקע לי שיר בראש? אני מכירה היטב את התופעה הזו. פעם זה היה עין גדיכמה שבועות רצוף, ואז חטפתי את הרקוויאם של מוצרט לגבות (כן, כל החמישים ומשהו דקות) ולפני שבוע התחילה הפוגה בדי מינור של באך הידועה בכינויה זה כל כך הרבה יותר טוב מלרקוד ולאהוב של ג'ניפר לופז שבאמת לא אכפת לי. בקיצור, אובססיות וקיבעונות לא חדשים לי ואני רגילה לחשוב מחשבות שלא בהכרח בחרתי להתעסק בהן.

לאחרונה פיתחתי כמה אובססיות אסתטיות, ומאחר ולא יפה לשמור סודות בחברה, ומאחר ותולעים מוזיקליות עוברות רק כשמדביקים בהן מישהו אחר, החלטתי לחלוק אותן עמכם.

מעיל אופנוענים מעור

אני רוצה מעיל אופנוענים מעור שחור מאט, שמגיע בדיוק עד המותן ולא סנטימטר יותר, בלי ניטים ועם גימורי מתכת בצבע ברונזה. כמו המעיל הזהשבזמן שחיכיתי שיגיע לסייל נחטף ולא נשאר ממנו כלום במידה שלי או בכל מידה אחרת.

ניקולט מייסוןאומרת שמעיל כזה הוא הבסיס למלתחה של מי שאני מגדירה כשמנה גאהואני מסכימה. הוא גזעי להפליא, מתאים לכל תלבושת משמלה נשית ועדינה ועד ג'ינס וטישרט עצבניים, מתאים בול לחורף הישראלי הלא מי יודע מה קר והוא ישמש אותי שנים. ללא ספק בגד שווה השקעה (יענו Investment Piece).

תרגעי שרשיראני אומרת לעצמי הסתיו עוד לא התחיל ויגיעו עוד מעילים כאלה. אבל ארררר כל כך רציתי אותו, השם ייקום רוכסניו.

מגפונים ויקטוריאנים

כשהייתי תיכוניסטית ובתקופת שירותי בצבא היו לי כמה זוגות מגפונים כאלה, ופתאום התחלתי להתגעגע ואני רוצה שוב - מגפוני עור שחורים, שמסתיימים בשליש התחתון של השוק, נשרכים עם לולאות או ווים (כמו מחוך), עם חרטום מעוגל מעט ועקב נמוך שמנמן ומעוקל. משהו בסגנון של אלה מאיביי, למרות שתחתיתם מעט מגושמת מדי לטעמי.

בעונות הקרות ניתן למצוא וריאציות על מגפונים כאלה בחנויות שונות בארץ, ובראשן שופרא, אבל אני לא רוצה גרסה מודרנית אלא את הדבר האמיתי. הן יהיו נפלאות עם שמלה או חצאית, במיוחד עם גרבונים עבים מצמר או חצאית מקסי. אני מניחה שאוכל למצוא זוג שיתאים לי כשמזג האויר יתחיל להתקרר.

אלמביקה

את הבגדים של הגר אלמביק אני מכירהכבר הרבה שנים. היא היתה המעצבת האהובה על אמא שלי בשנים האחרונות (יחד עם ששון קדם, שמעצב בסגנון דומה אך תיאטרלי יותר) ואלה גם שני המעצבים שלתצוגות שלהם אני מחכה בשקיקה הגדולה ביותר בשבוע האופנה הישראלי. בשנים האחרונות היתה לי בעיה פסיכולוגית עם הבגדים שלה - היתה לי חצאית שלה שאהבתי מאד ולבשתי הרבה. בפעם האחרונה שלקחתי את אמא לבית החולים חיפשנו משהו שיהיה לה קל ללבוש ונתתי לה את החצאית. כשהגענו לבית החולים היו חייבים לגזור את החצאית ממנה כי לא היה לה כח להתפשט והיא נותרה מאושפזת עד מותה שבועיים מאוחר יותר. נראה לי שזה עונה על ההגדרה המקובלת לטראומה.

בכל מקרה, לפני כמה חודשים השתחררתי מזה (למרות שחצאית בסגנון הזה בחיים לא אקנה יותר) והתאהבתי בה מחדש. הבגדים שלה נראים לעתים גדולים ולא מחמיאים על הקולב, אבל הגזרות שלה מהונדסות בדיוק לגוף האישה המלאה ועל הגוף מרביתם נראים נפלא ומדגישים חיטובים כפי שאף בגד אחר לא עושה. לדוגמה, אחת המוכרות שלה הסבירה לי באריכות את השימוש שלה בכיסים, גם בדגמים בהם לא ברור למה צריך אותם בעצם, כדי להכביד את הבגד ולגרום לבד להחליק על המותן וליפול בדיוק כמו שצריך על הירכיים. בנוסף, היא אלופת העולם בשילוב אורכים ושכבות בדרגות אטימות שונות.

תמונה מדף הפייסבוק של אלמביקה

הבגדים שלה תפורים היטב ומחזיקים שנים. הבעיה היחידה שלי איתה היא שאני לא מצליחה אף פעם לתפוס את הפריטים הצבעוניים שמופיעים בקטלוגים שלה כי הם תמיד מיוצרים בכמויות זעירות ונחטפים מיד עם תחילת העונה. השנה החלטתי שאני אתפוס לי מכנסים ורודים-אדומים מיד כשתגיע קולקציית החורף. נראה אם ילך לי או לא. בכל מקרה, בגדים צבעוניים לעולם לא שורדים עד מכירות סוף העונה ולכן תמיד צריך לקנות אותם במחיר המלא והגבוה.

סטלה עמר מדגמנת אלמביקה. התמונה מפה

כל מה שריי שגב לובשת

אני מכירה את ריי מספר שנים ויודעת טוב מאד שהיא אישה נעימה ופצצה שחבל על הזמן, אבל לפני כמה שבועות (אני כבר לא זוכרת למה) התיישבתי לעבור על כל הבלוג שלהאחורה (אה כן! כי קניתי טוניקה של אלמביקה שזכרתי שיש לה ורציתי לראות איך היא לובשת אותה) והתאהבתי בסגנון הלבוש הלא מתאמץ שלה. היא משלבת שמחת חיים, סקסיות וקוליות שלא רואים כל יום ועושה זאת באמצעות בגדים שהיא קונה אצל מעצבים שאהובים גם עליי (עיינו ערך האלמביקה שלמעלה) כך שאני יכולה לנסות לחקות אותה עם הבגדים הדומים שיש לי ולהראות שונה מהסגנון הרגיל שלי. המותגים ששוכרים אותה כפרזנטורית זוכים בכל הקופה, לדעתי, כי היא יכולה לגרום גם למותג המידות הגדולות הנחות ביותר להראות קולי כמוה, והיא דוגמנית המידות הגדולות בעלת סגנון הלבוש הקולי בתבל.

התמונות מהבלוג של ריי

כל מה ששלי גרוס אוהבת

כפי שכבר כתבתי בשבוע שעבר,יש לי בעיה עם הבלוג והאינסטגרםשל עורכת זמנים מודרנים והבלוגרית המוערכת שלי גרוס. הטעם של שלי משובח כל כך, כל כך נקי ופשוט ויוקרתי, שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו. למעשה, היא משמשת כסטייליסטית שלי בלא ידיעתה. מדי פעם היא מעלה תמונה או רשומה שמסבירה לי בקיצור ולענין שכל מה שעומד ביני לבין האושר הוא קימונו של זארה או מעיל צבאי עם קשירה במותן ואז אני נורית מכיסאי מול המחשב כטיל באליסטי לחפש גרסה שתתאים למידותיי (שלי רזה ממני בהרבה ולכן יכולה לרכוש בגדים שאני יכולה רק לחלום עליהם). היא מאתגרת את חוש הטעם שלי והמלתחה שלי הולכת ומתכווננת בעזרתה למקום מדויק יותר. היא ללא ספק הבלוגרית האהובה עלי זה שנים ותמשיך להיות כזו כל עוד תעסוק בכתיבה.

תמונות מהבלוג של שלי

נראה לי שזהו לעת עתה. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה וכוס קרירה של מים.

ובמה אתם חושקים בזמן האחרון? ספרו לחבר'ה ויוקל לכם.

↧

שמנמונת וורודה

September 22, 2013, 12:55 am

≫ Next: אייקון אופנה

≪ Previous: אובססיות

אחח קוראים יקרים, כמה מעייף החג עד כה! התארחתי בצפון, הייתי במסיבות, פגשתי חברים, כמה אפשר אני שואלת?? ובכן, אתמול דחיתי הזמנה לארוחת צהרים כי החלטתי שאני חייבת להרגע קצת בבריכה. וכך ארזתי מלווה ובגד ים ורוד ונסענו לבריכה החביבה עלינו.

את בגד הים הורוד הזמנתי ממוד קלות' בהנחת סוף סוף עונה והוא עלה 140₪ כולל משלוחה, שזה ללא ספק אחלה דיל. הוא ורוד (כפי שאולי שמתם לב) ומעוטר כיווצי בד בסגנון פיפטיז שכזה. הבעיה היא שבדפי המוצר של בגדי הים האלהובכל הפידבקים כתוב שהם קטנים ושצריך להזמין מידה-שתיים גדולות מהרגיל כדי שיתאימו. אז הזמנתי מידה 22 כמו שאמרו לי, וקיבלתי בגד ים ענק שלא מחזיק את החזה. מסקנה - הייתי צריכה להזמין את המידה הרגילה שלי במקום להקשיב לעיצות. עם זאת החלטתי לשמור לי אותו כי הוא נראה נחמד גם ככה וכל כיווצי הבד מסווים את גודלו (וגם את גודלי). אני שוקלת להביא אותו לתופרת שתכווץ אותו קצת באזור המחשוף כדי שיהיה הדוק יותר.

אני לובשת

בגד ים (ורוד) ממוד קלות'

ג'ינס קצר מאסוס

כפכפים שיחצנית כלשהי שלחה לי בשלהי שנת טיכו

משקפמש של פנדי

לק אדום של לנקום

בקיצור, אני בגד הים הורוד והמצוף החביב פלופסי עשינו פלוץ' פלוץ' במים במשך כה וכה שעות עד שהגיע קריאת שמע של שחרית ונאלצנו לגרור עצמנו הביתה להתארגן למסיבה של הערב. חיים קשים אתם אומרים? אתם לא יודעים מה מחכה לי השבוע..

למעוניינים להזמין ממוד קלות', לחצו פה כדי לקבל הנחה של 20$מהזמנה ראשונה של מעל ל-50$ מהאתר.

↧

אייקון אופנה

September 25, 2013, 12:36 am

≫ Next: תיירות פנים

≪ Previous: שמנמונת וורודה

אתמול היה הלילה האחרון של פסטיבל המד"ב והפנטזיה אייקון. לא שרצתי שם יומם ולילה, כמו כמה מחבריי, כי אצלנו עובדים בחול המועד (ימים מקוצרים, אבל עובדים) אבל בערב הנעילה היו אירועים אליהם נרשמתי ורציתי לפגוש את החברה. לרגל המאורע, לבשתי את השמלה החדשה החמודה שלי עם הפפיון מאחורה (למה לא צילמנו אותו, אלוהים יודע) ואפילו עישנתי קלות את העינים. מיותר לציין שבלטתי כמו שבלוג בשטח בו כולם לבושים כמו למחנה קיץ בצופים מחד וכמו קת'ולו וגנדאלף מאידך. שוין! שרונה נשארת שרונה גם כשהיא מוקפת גיקים. הויכוח, אגב, אם אני גיקית או לא נמשך עם חבריי כבר שנים וככל הנראה ימשך בלי תוצאות עד יומי האחרון.

איפור

עפרון עינים חום של ספורה (סט הלו קיטי)

מסקרה - YSL Babydoll Mascara

מייקאפ - טוש אקלה מייקאפ, בז' מוזהב 20

קונסילר - וישי-דרמבלנד Corrective Foundationבגוון אופל

סומק - תערובת של שני הגוונים הבהירים מ-Stila Convertible Colour Trios

השמלה בטנונית מעט, אבל למי אכפת. הבד שלה כל כך רך ונעים וקליל ויש לה ביטנה נוחה מכותנה ופפיון מאחורה (כאמור לעיל). שמחתי לראות שגם אודרי, חביבת השבלוג, לובשת אותה. אם אני לובשת מה שאודרי לובשת, מצבי טוב (שלא לדבר על כמה מצבה טוב שהיא מתלבשת כמוני).

אני לובשת

שמלה ממוד קלות'

עגילים מחנות מוזיאון ה-V&A

נעלים מפריימרק

תיק מסכת גז קטן מאנתרופולוג'י

רק באייקון סופרים מוערכים עושים לך פוטובום. איזה עולם! איזה עולם!

בין לבין השתתפתי באירוע ספיד דייטינג גיקים שהיה מגוחך להפליא (בעיקר לנוכח העובדה שיכולתי להיות האמא של חצי מהשתתפים) במהלכו ציירתי את יצירת המופת הבאה.

בקיצור היה ערב מהנה בו באתי לחבק ויצאתי מחובקת. הבעיה היחידה היא שרצועת הכתף של התיק האהוב שלי נתלשה במהלכו, מה שצער אותי מאד. האיש היחיד שאני מכירה שמתקן הדברים כאלה נמצא בהרצליה, אז אם מי מכם מכיר אחד בתל אביב, אנא יגיב ויודיעני!

תודה לחמוטל ילין על הצילומים ♥

↧

תיירות פנים

September 28, 2013, 10:00 pm

≫ Next: משתרוולת

≪ Previous: אייקון אופנה

בצהרי ערב החג השני נמאס לי לעבוד, לכן חטפתי את חברתי ממשרדה הסמוך לטובת משרץ אחר צהרים בנווה צדק. מזג האויר הנוח והבריזה הנעימה שעלתה מהים בשילוב עם האוירה התיירותית ויופיה של השכונה גרמו לי להרגיש שאני באירופה ולא בארץ. התחושה, יש לציין, היתה נעימה עד מאד. ומה עשינו אתם שואלים? ובכן..

ראינו מאפים

ואף נישנשנו תוך כדי הליכה, כראוי לתיירות בעירן

אני לבשתי בגדים

חולצה מרזילי

שרשרת מ-COS

חצאית של מאיה בש

כפכפי אוטו* (כי הנעלים שנעלתי לעבודה לא היו נוחות להליכה)

ורכשתי ספרים

בהם עיינו אחר כך על ספסל בגינה

ראינו אמנות רחוב

ואכלנו ארוחת צהרים מאוחרת

עד שחזרתי הביתה היה כבר מאוחר והחלטתי לדחות את חגיגות הספונג'ה למחר ולהמשיך לבלות את הערב בנעימים. החלטה זו התגלתה כנכונה עת נמנמתי כאחרונת העצלנים על הספה תוך מלמולנום נום נוםעליז. מחר, תאמינו או לא, הגיע ואיתו מגוון נקיונות וקירצופים. מזל שאחריו הגיע עוד יום שישי ואחריו עוד שבת בשביל הצחוקים.

לסיום, אאחל לכולנו אחרי החגים שמח ואלך לאפות קרמבו לאורחים שבאים עוד מעט. לא קל להיות בלעבוסטע, לא קל.

*כפכפים שאני שומרת באוטו למקרה שאנעל נעלים לא נוחות וארצה לחלץ רגליי

↧

משתרוולת

October 1, 2013, 1:42 am

≫ Next: כתבתנו לענייני שבלוג מציגה - או פי אייייי קרמבה!

≪ Previous: תיירות פנים

ביום שישי נסענו לקולאז' סייל בכפר הסלשזוף עינינו בכה וכה. התכנית שלי היתה לחזור עם גלביה וכוסות חדשות של סופי לאוסף. ועל זה אמר ג'ון לנון תכניות זה דבר שטוב לכריותאו משהו דומה.

היה חם והיה עמוס במידה מטורללת לגמרי (טוב, קולאז' סייל) ובקושי ראינו את האף שלנו וגם למדתי לקח חשוב שאני שמחה לחלוק אתכם והוא אל תבואו לקולאז' סייל רעבים. הוצאתי 45 ש"ח על שני כריכים בגודל המצפון של אלה שמוכרים אותם (יענו, ממש ממש קטן) כי לא אכלתי ארוחת בוקר, והייתי מורעבת לפני ומורעבת אחרי והם לא היו טעימים בכלל.

הגלביות של קרן צבעוניות ושמחות ונינוחות לחלוטין. מאחר ולאחרונה אני נכספת לקצת שאנטי, זו היתה רכישה שתכננתי שבועיים מראש. קרן שמרה לי גלביהמסוימת ששמתי עליה עין, כי מידה 5-6 נחטפת מהר ובפעם הקודמת עד שהגעתי כבר לא היו כאלה בבדים שאהבתי. מדדתי את השמורה ועוד כמה גלביות במידה 6 שמצאתי (5 טובה עליי, אבל ה-6 אורירית ונעימה יותר) ובסוף בחרתי את זו כי צבע הרקע שלה עדין ודומה לצבע העור שלי ויש עליה ציפורים ולא רק פרחים.

אחרי שראיתי את הצילומים האלה, נזכרתי באוכמנית שאמרה על האוברול הפרחוני שלישהוא מספק הסוואה מושלמת עם המפה במקרה של תקיפה פתאומית. נראה שאם האיראנים יתקיפו אני יכולה להתישב על הספה ליד בובת העצלנית שלי והם יחלפו על פניי תוך כדי בזיזת כלי המטבח היפים שלי. מניאקים.

הדבר השני שקניתי הוא הטוניקה הרכה הנעימה הזאת של Bknit. קניתי אותה במסגרת התכנית הפופולרית אם נעמיד פנים שקר אולי יהיה קר. בינתים זה כשלון טוטאלי אבל לכו תדעו. אתמול בערב נתקלתי בתגובה שכתבה מישהי איפשהו לפיה הבגדים שלהם לא שורדים כביסה. אני מקווה שזה היה אירוע נקודתי ושלא אצטער שקניתי אותה. בכל מקרה, נראה לי ששלי גרוסהיתה מאשרת את הרכישה הזו.

הכוסות שרציתי קטנות מדי בשביל מתקן הכוסות שלי, כך שלא קניתי אותן בסוף. חוץ מזה קניתי עוד משהו קטן, אבל נדבר עליו בהזדמנות אחרת. הגיע זמן להרוויח את לחמי בעבודה.

ואגב עבודה, גוייסתי לסייע במלאכת הצילום של פרויקט מסוים בחתונה של חברים של חברים של חברים ביום שישי בצהרים. אם מי מכם יודע מה לובשים לחתונה שאינכם חלק ממנה, נא יציע. כי ללבוש בגד חגיגי נראה לי לא לענין כי זאת לא החגיגה שלי ומצד שני, לבוא עם בגדים רגילים גם נראה לי לא לענין. מה אתם חושבים?

↧

כתבתנו לענייני שבלוג מציגה - או פי אייייי קרמבה!

October 3, 2013, 1:00 am

≫ Next: כרוניקה של פליס מושאל ידוע מראש

≪ Previous: משתרוולת

זוכרים שלפניי כמה חודשים שאלתי בדף הפייסבוק של השבלוגמי מעוניין להתנדב כשבלוגר אורח וללכת במקומי לאירועים שאין לי זמן ללכת אליהם בעצמי? ובכן, הנה הרשומה הראשונה שנכתבה במסגרת זו.

מאת ענבר מאירסון - כתבתנו לענייני שבלוג

צילום - אייל בארי

ענבר מאירסון התנדבה ללכת במקומי לאירוע של חברת הלקים OPI שנערך בשעת צהרים בה שבלוגריות עובדות לפרנסתן, ללגום הפוך ומאפים ולעבור מניקור מפנק במקומי ולכתוב על זה לפי הנחיות שקיבלה ממני. ענבר התמודדה יפה עם המטלה וצורפה לצוות הקטן אך האיכותי (שכולל כרגע אותה) של הכתבים לענייני שבלוג. מעוניינים להצטרף גם? כתבו לי בדף הפייסבוק. ועכשיו לסקירת הלקים של ענבר.

מה – לק Peace & Love & OPI, מקולקציית סן פרנסיסקו, סתיו 2013
מי – OPI
אופן הגעתו אליי– בקבוק מיני מתנה באירוע יח"צ של השקת המותג ברשת אפריל
כמה – 65 ש"ח באפריל, 7-9$ באיביי
דבר היצרן– מתואר כלק מרווה וחציל הולוגרפי
מי נגד מי ולמה– לק יפיפה. בניגוד למה שהיצרן מצהיר, זה לק דואוכרומי מטאלי נפלא, שמשתנה לפי התאורה מאפור לטורקיז לסגול לירוק, וכל אחד מהם פשוט מהמם. אטימות מלאה בשתי שכבות, החזיק מצויין 4 ימים ואז הורדתי אותו כי קשה לי בלי שינוי. המריחה היתה נעימה, עם מעט קרחות בשכבה הראשונה אבל זה התאזן לגמרי בשכבה השניה.
שורה תחתונה– לק ורסטילי ופשוט נהדר. כבר הזמנתי לי בקבוק בגודל מלא.

מה – לק Polka.com, מקולקציית יורו-סנטרל, אביב 2013
מי – OPI
אופן הגעתו אליי – קניתי באיביי
כמה – 7-8 $
דבר היצרן– קולקציה המשלבת בין מטאליות לבין צבעים בהירים ושובבים
מי נגד מי ולמה – לק גליטרים, עם גליטרים משושים בצבע ורוד סגול לילך וטורקיז, עם מיקרו גליטרים בסגול לילך. נמרח מצויין בשיטת ה-Dabbing, במריחה רגילה הגליטרים נערמים ויש חורים. נראה מצויין על לקים בהירים וכהים ומנצנץ בחדווה.
שורה תחתונה– יפה וכיף, אך יש למרוח בזהירות.

מה – מחזק ציפורניים Matte Nail Envy
מי – OPI
אופן הגעתו אליי– קניתי באיביי
כמה – 8 $
דבר היצרן– מחזק עם פרוטאין חיטה וסידן, נגד ציפורניים מתקלפות, נסדקות ומתפצלות. יכול לשמש כבסיס ללק או כטיפול לחיזוק ציפורניים.
מי נגד מי ולמה– הציפורניים שלי היו מאוד חלשות, עקב 20 שנה של כסיסתן. המחזק הזה פשוט מופלא! הציפורניים שלי הרבה יותר עבות, גדלות הרבה יותר מהר, מרגישות חזקות יותר וכמעט ולא נשברות. הבעיה- בניגוד להצהרת היצרן, לא עובד טוב בתור בסיס ללק. לי גורם לקילופים תוך יום-יומיים, לא משנה איזה לק שמתי ואיזה top coat. בשבילי זו לא בעיה כי אני גם ככה מחליפה לק כל יומיים, והיתרונות שלו כמחזק עולים פי כמה וכמה על כל בעיה שלו כבסיס.
שורה תחתונה– מחזק ציפורניים מצויין וקסום שמחזק לחלוטין אפילו את הציפורן הדקיקה ביותר.

מה – שמן אבוקדו לחידוש העור והציפורן Avoplex
מי – OPI
אופן הגעתו אליי – מתנה באירוע יח"צ של השקת המותג ברשת אפריל
כמה – 6-10 $ באיביי
דבר היצרן – מעניק לחות ומטפח את הציפורן והעור מסביבה. יש לעסות טיפה אחת של השמן לכל קוטיקולה של הציפורן פעמיים ביום.
מי נגד מי ולמה - שמן לריכוך וטיפוח הקיוטיקלז והציפורניים. בא בבקבוק לק רגיל עם מברשת, מה שמקל על המריחה. הקיוטיקלז שלי מאוד יבשים ובעייתים והרגשתי שיפור משמעותי אחרי שימוש במוצר, הם התפצלו הרבה פחות והיו רכים ונעימים. שימוש פעמיים ביום מומלץ למי שהעור שלה ממש יבש, לאחרות יספיק פעם ב.
שורה תחתונה– מומלץ לשימוש למי שהעור מסביב לציפורניה יבש ומעצבן.

מה – מסיר לק מהיר בצנצנת
מי – אפריל
אופן הגעתו אליי– מתנה באירוע יח"צ של השקת המותג ברשת אפריל
כמה - ???
דבר היצרן – מסיר לק מהיר, רק לטבול ולסובב.
מי נגד מי ולמה– התנסות ראשונה שלי עם מסיר הלק בצנצנת שנעשה כה פופולרי. התרשמתי לטובה, השימוש מהיר, נוח, וחוסך בלאגן. מושלם לנשיאה בתיק או להשארה במשרד לרגעי חירום של לק. בעיה יחידה - לא ממש מתאים להסרה של לק גליטרי [נצנצים]*, כי הם נתפסים בספוג וקורעים אותו.
שורה תחתונה– פתרון נוח ומהיר להסרת לק ללא ליכלוכיאדה.

*ראשית, לא אומרים נצנצים אלא ניצנוצאז'. שנית, גם המסיר המצוין של לייף בצנצנתלא מתמודד עם ניצנוצאז'. ושלישית, גם אני לא מצאתי את המחיר של מסיר הלק הזה. מוזר.

↧

כרוניקה של פליס מושאל ידוע מראש

October 5, 2013, 4:30 am

≫ Next: 10 שנים לבלוג עפיפונים - משהו על קבלה עצמית

≪ Previous: כתבתנו לענייני שבלוג מציגה - או פי אייייי קרמבה!

ביום שישי עליתי ג'רוזליימה לבדוק מה מזג האויר ואם יש משהו טעים לאכול (כי כשאין לי כח לבשל, עד כדי כך אין לי כח לבשל). הסתבר שנעים מאד ביום וקר בערב. אחרי ששקעה השמש ישבנו במרפסת ואני רעדתי בתוך מעיל הפליס שהושאל לי וחשבתי מחשבות על חורף.

כשהגעתי ואחרי שליטפתי חתול, שמנו פעמינו לעין כרם כשבראש סדר העדיפויות שלנו אכילת אוכל טעים ומהר, כי מתנו מרעב. בתפריט של כרמא מצאתי את המנה הבלתי סבירה בעליל הבאה, שכוללת חונקי כרמים ברוטב בולונז, עם כדורי בשר ומוצרלה שנאפו בתנור בציפוי בצק פיצה. האמת שחששתי קצת מהמנה הזו, אבל היא היתה כל כך טעימה! כל מרכיב בה היה מוצלח בפני עצמו, והשילוב שלהם בקדירה חמה וריחנית עם בצק רך וטרי לטבילה ברוטב היה פשוט מושלם. מאחר והיא היתה ענקית, לקחתי את השאריות הביתה לארוחת ערב מאוחרת. נום! בא לי שוב.

אחרי שהרעב נרגע יצאנו לשוטט ומצאנו את כנסית יוחנן המטביל בהרים פתוחה לשם שינוי. אני רגילה כבר לראות אותה מבחוץ, כי תמיד כשאני שם היא סגורה למבקרים, ושמחתי להכנס לחללים הקרירים שלה, לראות קברים ופסיפסים ביזנטיים ולהחליף מילה או שתים עם המושיע, שגם הביא את השה שלו.

מחוץ לכנסיה יש שוק קטן אך נחוש של מזכרות לתיירים.

מאחר והנחתי שמזג האויר יהיה קריר מבתל אביב, תכננתי תלבושת מודולרית שכללה גלביה, ג'ינס שלבשתי רק כשהגעתי לירושלים, וקרדיגן ורוד ששכחתי במכונית אחרי שחזרנו מהטיול, ולכן נאלצתי לשאול את מעיל הפליס שהזכרתי למעלה.

אני לובשת

גלביה של קרן שביט

ג'ינס ממרקס אנד ספנסר

שרשרת מאקססורייז (ישנה)

תיק עם נקודות של אנטונלו סריו (ישן מאד)

כפכפים מגאפ

ראו הפירות שאני צבעונית ואמרו למה לא למה לא. האבטיחים נראו שמחים לראות אותי.

וכמה רימונים ואשכוליות עשו לי עינים, ממש כמו באירופה.

בשלב זה, אחרי גלידת שוקולד ומנגו מלאכת יד מהשוקולדיה שסמוכה לכנסיה, החלטנו שהגיע הזמן להתאחד עם מכונת האספרסו והמרפסת. צפינו בשקיעה והצצנו לציפורים ואז התחלתי לרעוד ואת הסוף אתם יודעים כבר כי מעיל פליס שמוזכר במערכה הראשונה, יושאל במערכה האחרונה.

שבוע טוב לכולם והיכונו לפסטיבל 10 השנים לבלוגים פשוט מבשלתועפיפונים, בו אני משתתפת, שמתחיל מחר.

↧

10 שנים לבלוג עפיפונים - משהו על קבלה עצמית

October 6, 2013, 1:22 am

≫ Next: ASOS Black Label for ASOS Curve

≪ Previous: כרוניקה של פליס מושאל ידוע מראש

בימים אלה מציינת רחלי זוסימן יומולדת עשירי לשני הבלוגים שלה פשוט מבשלת ועפיפונים. פשוט מבשלתכשמו כן הוא, בלוג בישול, שנהנה מחשיפה אדירה למרות שאינו קסום או מרגש כי הוא פשוט מדויק. עפיפוניםהוא הבלוג האישי של רחלי, ולו פחות קוראים ותכנים שנוגעים במקומות הכי עדינים של הנפש - קבלה עצמית, אהבה עצמית, הורות, נשיות.

אחד הנושאים החוזרים בעפיפוניםהוא החוויה של הילד המחונן והורות למחוננים, נושא שאני מכירה היטב.

אני למדתי במסגרת פרויקט מחוננים מכיתה ג עד סוף התיכון. במסגרת הפרויקט קיבלנו שיעורי העשרה (בנושאי רפואה, הצפנה, פילוסופיה של המדע ועוד) והאצה בלימודים הרגילים. בתיכון הקדימו לנו בגרויות והתנסינו בלימודים אקדמאים. המורים שלנו היו המורים הטובים בבית הספר והכיתה היתה קטנה ואינטנסיבית. היינו תשע בנות ועשרים בנים.

כיתת המחוננים מתעלמת לחלוטין מהפן הרגשי של המחוננות. את המשפט הפופולרי יש פער עצום בין רמתו המנטלית של הילד המחונן לרמתו האינטלקטואליתשמעתי אין ספור פעמים במשך השנים. הם אמרו אותו, אבל לא טרחו להתמודד עם המשמעות שלו והיו ילדים בכיתה שסבלו מזה מאד. לי, בכל מקרה, זה לא היה רלבנטי. אני סבלתי מהפן הפחות מדובר של מחוננות והוא רגישות יתר. ילדים מחוננים מסוימים מתפקדים כמו ספוג של רגשות. הם קולטים רגשות מהסביבה ומתאימים את עצמם מגיל אפס, והופכים למומחים בלתי מעורערים בריצוי הסביבה. הם מגשימים חלומות של אחרים, מעמידים פנים שהם הילדים שההורים שלהם רוצים, מנסים נואשות להיות חביבי המורים כולם ונכשלים פעם אחר פעם, כי אחרי הכל - הם ילדים בעולם של מבוגרים פחות רגישים מהם.

אני גדלתי להיות People Pleaser ברמה שדפקה את תחילת חיי כמבוגרת חזור ודפוק ואף אחד לא ניסה למנוע את זה או אפילו לשים לב. רק לפני כארבע שנים, כשקראתי את הדרמה של הילד המחונן, הבנתי לראשונה שאני לא הפסיכית היחידה שחיה ככה ושזו נטיה טבעית של אנשים רבים ומצאתי דרך להתפייס עם עצמי. למעשה, בגיל 35 הפכתי לראשונה לאדם ששם את עצמו במקום הראשון במקום את כל שאר העולם ותאמינו לי - זה לא קל להפוך את עצמך למישהו אחר בגיל שלושים ומשהו. ללמוד כמו תינוקת להרגיש כעס ואז ללמוד לבטא אותו. גם ככה לא מקובל בתרבות הלא נעיםשלנו לדבר בכנות או לבטא רגשות קשים. וזה עוד פסטיבל שירי ילדים לעומת הקושי ללמוד מחדש להקשיב לתחושות הבטן שלי ולפעול לפיהן. איבדתי כמה אנשים שלא רצו בי יותר כשהפסקתי לרצות וזכיתי בחדשים וברמה אחרת לחלוטין של אינטימיות ואהבה עם אחרים בחיי.

זה שיעור מתמשך והוא קשה לעתים מאד. אני מעלה אותו שוב ושוב בין השורות בשבלוג כי אם יש מישהו שמכיר היטב את הצורך הבלתי נשלט כמעט לרצות את כל העולם ולהתנצל על עצם קיומך מדי יום זה ציבור הנשים השמנות. את גם אישה וגם שמנה? זה כמעט יותר מדי! אנחנו נקראות בידי תעשיות מילארדים בינלאומיות לשנות את עצמנו, להתאים את עצמנו, להסוות את עצמנו, לסבר את עצמנו כך שנהיה קלות יותר לעיכול עבור החברה. אנחנו צריכות להיות רגישות לצרכי כל העולם ואף אחד לא מתענין יותר מדי בצרכים שלנו. אנחנו יכולות לבחור אם להתאים את עצמנו למה שיש או להשאר בחוסר מתמיד וזו בחירה אומללה.

אז את תהליך הגאולה העצמית שלי אני מלווה בנסיון לחזק את הציבור שלי ככל הבא ליד. לתת לשמנות קול. לתת לנשים קול. לתת לכל הילדים הפנימיים שסתמו להם את הפה את הקול שלהם ולשוב ולהעביר את המסר שכולנו נהדרים כמו שאנחנו ושעלינו לבטא את עצמנו בכל כלי אפשרי, בכל זמן ועם כל אדם. ככל שאני מדברת על זה יותר, אני מאמינה בזה יותר. אחרי הכל, כולנו רוצים וראויים לחיות הכי טוב שאפשר. אלוהים יודע שאני רוצה את זה.

↧

ASOS Black Label for ASOS Curve

October 7, 2013, 8:30 pm

≫ Next: Neutrogena

≪ Previous: 10 שנים לבלוג עפיפונים - משהו על קבלה עצמית

חדשות טובות לשמנמנות שבחבורה! בנובמבר תגיע לאסוס קולקציית המידות הגדולות החדשה ASOS Black Label for ASOS Curve.

למי שעדין לא מכיר, Asos Curveהוא קו המידות הגדולות המצוין של אסוס - אתר בינלאומי שמבוסס באנגליה שמוכר בגדים של מותגי הבית השונים וגם של מעצבים מוכרים אחרים לגברים ונשים. יש להם מגוון גדול של בגדים קלאסים וסולידיים מחד ומגניבים לחלוטין מאידך והרבה אביזרי אופנה (תיקים, תכשיטים, נעלים, צעיפים וכולי).מותגי הבית מתחלקים לקוי הריון, מידות גדולות, מידות רגילות, גברים, נעלים, תכשיטים, תיקים, בגדי ערב ועוד.המשלוח הבינלאומי חינם, ואפשר להחזיר פריטיםשלא מתאימים מסיבה כזו או אחרת.

Asos Blackהוא קו רדיקלי ויוקרתי של המותג שמייצר בכמויות קטנות יחסית לשאר הקוים מה שמבטיח שהבגדים שיעוצבו עבור קו המידות הגדולות Curve יהיו טרנדיים וחצופים יחסית לבגדים הרגילים שם (שרבים מהם מדליקים דיים). יהיו צבעים עזים יותר, דוגמאות נועזות יותר וגזרות רדיקליות יחסית למידות גדולות. בקיצור - חלום שהתגשם עבורי ועבור רבות מחברותי העגולות. יש!

הבגדים ימכרו החל בנובמבר וחלק מהמחירים חוצים את קו אלף השקלים (ויתכן שתאלצו להוסיף לכך מיסים). זה יקר ואולי תבחרו לחכות שהבגד שאתם רוצים יגיד לסייל (אני חיכיתי קרוב לחודשיים שמעיל העור שרציתייגיע לסייל, והיום סוף סוף קניתי אחד בהנחה של 30%). עם זאת, נסיוני מראה שבגדים חמים (כלומר כאלה שמדברים עליהם בכל הבלוגים שבעולם, כמו הקולקציה הזו) נעלמים מהר. אז קחו בחשבון שבזמן שאתם מחכים למבצע, הבגד שרציתם עלול להיעלם לנצח כי להבדיל מהנהוג במוד קלות'למשל, עוד לא יצא לי לראות משהו שפספסתי חוזר למלאיבאסוס.

הנה כמה תמונות יח"צ מה-Lookbook שאסוס שיחררו השבוע.

שמלה עם שרוולי קפלולים - 315₪

שמלה עם חרוזים וניטים - 1030₪

שמלת חרוזים - 915₪

שמלה כחולה בהדפס שברון 630₪

ויש גם את התמונות האלה, ששייכות כנראה לקו הסתיו-חורף החדש אבל אינן מה-Black Label אלא מהקו הרגיל. חלק מהבגדים כבר זמינים לרכישה באתר במחירים הרגילים של קו המידות הגדולות. אני חיבת לציין שהחליפה הזונראית הרבה יותר טוב בצילומי היחצ, עם טישרט גרפי שחור-לבן, מאשר בצילומים בחנות.

בלייזר - 257₪

מכנסים - 200₪

שמלה הו כה טרנדית (גם טארטן וגם כתפים חשופות!) - 220₪

שמלת ניצנוצאז' - 370₪

ויש גם מעילים חמים ונחמדים כמו זה

מעיל צמר מוברש - 545₪

שנלבש מעל שמלה עם חצאית עור - 686₪ (שניקולט לובשת כאן)

בקיצור, נראה לי שנוכל להתלבש יפה החורף. אני הכי אוהבת את שתי השמלות הראשונות, ואתם?

↧

Neutrogena

October 9, 2013, 2:29 am

≫ Next: עיקר החדשות

≪ Previous: ASOS Black Label for ASOS Curve

קוראים יקרים, אני מודה שנשבר לי. וסיפור שהיה כך היה.

לפני שנתיים כתבתי ביקורת על קרם פנים של Neutrogenaשכללה את המשפט הבא:

הריח שלו איום ונורא ולכן המריחה לא נעימה בכלל

מיד לאחר מכן קיבלתי שיחת טלפון תוקפנית ממשרד היחצ שנתן לי את המוצר. תוקפנית עד כדי כך שפניתי למנהל חברת היחצ וסיפרתי לו איך דיברו אלי ודרשתי התנצלות. למחרת קיבלתי ממנו אימייל ארוך מאד שמתאר בפרטי פרטים כמה אני לוזרית שמנה ויתומה שכולם צוחקים עליה שלא מבינה ולעולם לא תבין איך מתנהלת עבודה עיתונאית. זמן קצר אחר כך קיבלתי שיחת טלפון ממשרד יחצ אחר בנוגע למוצר בו התעניינתי ובה נאמר לי שכל התעשיה מדברת על זה שאני בלוגרית קטלניתושאסור לעבוד איתי.

בשנתיים שחלפו מאז אירוע Neutrogenaירדה כמות משרדי יחסי הציבור שמוכנה לעבוד איתי למינימום. אני מופצצת מדי יום באינספור מיילים מאינספור משרדי יח"צ על אינספור אירועים ומוצרים אליהם אליהם לא הוזמנתי ואותם לא קיבלתי ורואה מדי יום סיקורים באינספור בלוגים על אותם אירועים ומוצרים.

בשבועות האחרונים יצא לי לרגל כמעה אחר נתונים סטיסטיים של כמה מחברותי לבלוגוספירה. יש בלוגריות בארץ שיש להן נתוני כניסות חודשיים שאני יכולה רק לחלום עליהן, רובן גם פופולריות בחו"ל (פלח הקוראים הבינלאומי שלי מצומצם יחסית, ככל הנראה מפני שבחרתי לכתוב בעברית בלבד) ועם זאת, למרבית הבלוגריות שאני מכירה ביום יום יש נתוני כניסות יחודייםקטנים משלי, חלקן מגיעות בחודשים הכי טובים שלהן למחצית מנתוני הכניסות בחודשים הכי גרועים שלי. אחרי הכל, השבלוג מתקרב להנאתו למליון כניסות יחודיות. אני אגלה לכם סוד קטן - אני "גילחתי" 11000 ומשהו כניסות יחודיות מנתוני החודש האחרון כי חשדתי שהן הגיעו מרובוטים ולא מקוראים אמיתים. חלק מהבלוגריות שאני מכירה קונות כניסות ולייקים ואני מגלחת מה שמריח לי חשוד.

אז יש לי מוניטין של אמינות ונאמנות בקרב הקוראים שלי, וזו כנראה אחת הסיבות שיש לי הרבה קוראים ואני באמת גאה בזה. אבל אני משלמת על זה במחיר ריכולים ולעג מצד יחצנים ובלוגריות אחרות אותם אני מרגישה כמו סכין בפעמים הבודדות בהן אני כן מראה את האף שלי באיזו השקה או אירוע שמענינים אותי. אני הבלוגרית המשוגעת. אני צריכה להתחנן ליחצנים לקבל לסקירה מוצרים שמעניינים אותי וכל הבלוגריות האחרות קיבלו כבר לפני חודש ולרב מקבלת תשובה שלילית. אני שולחת מיילים שמודיעים שאני קימת ומעונינת להצטרף לרשימות דיוור והפצה שבלוגריות שכותבות שבועיים כבר נמצאות בהן. הרבה פעמים אני כותבת ולא טורחים אפילו לענות לי.

לאישה בת 37 שנמצאת בתעשיה בה הרב השולט הוא בן 25 ומטה זו חוויה קשה. למזלי, הערך העצמי שלי עומד בזה בלי בעיה. אני לא נעלבת או מושפלת או כל רגש עצובי אחר. אבל אני כועסת (כפי שאולי לב). קוראי הותיקים יודעים שהיו תקופות שכתבתי על הנושא הזה המוןעד שהרגשתי שעברתי את הגבול ומיתנתי את עצמי. אבל השבוע יצא לי להוציא הון קטן בקנית מוצרים שבלוגריות אחרות מקבלות במתנה ובאמת שנמאס לי לקנות דברים שמי שלא מגיעה לקרסוליים שלי (הנה, אמרתי את זה) מקבלת במתנה, למרות שכהייטקיסטית ללא ילדים אני יכולה לקנות לי את כל הדיורים והקליניקים והתיקים והבגדים שמתחשמק לי ואז אני כותבת עליהם סקירות בכל מקרה.

אז הנה השורה התחתונה, ושהבלוגריות שמלכלכות עלי ילכלכו ושהיחצנים שמקללים אותי יקללו וכל שאר הצקצקנים יקפצו לי. מוכנים? הנה זה בא -

תתבישו לכם שאתם בוחרים ללעוג, להשמיץ ולהחרים אותי. זה שאתם בוחרים להתעלם מכח פרסום מוערך של 20000 ומשהו כניסות יחודיות בחודש מעיד על אוזלת היד שלכם כיחצנים ועל חוסר ההבנה שלכם את הבלוגוספירה.

היחצנים המעטים שנהנים לעבוד איתי והאנשים ששוכרים את שרותי כיוצעת מדי פעם הם אלה שמרויחים מהמעצמה הקטנה שבניתי. בניגוד לרצוני הפכתי לבלוג בוטיק.

זהו. אני את שלי אמרתי. ועכשיו אקח את התחת השמן והקטלני שלי לאכול צהרים.

↧

עיקר החדשות

October 10, 2013, 12:37 am

≫ Next: יום ראשון - תשוויציון

≪ Previous: Neutrogena

אתמול אחרי העבודה הלכתי לעשות משהו שאסור לשמנות לעשות.

תספורת: ניסים פרץ מ-Scissors

קינג ג'ורג' 68 תל אביב

טל 03-5255232

השיר הבא מספק את התשובה לשאלה איך אני מרגישה עם השיער הקצר.

↧

יום ראשון - תשוויציון

October 12, 2013, 10:30 pm

≫ Next: רשומת המסקרות הגדולה

≪ Previous: עיקר החדשות

בוקר צח קוראים חביבים. שבוע חדש הגיח וחשבתי שיהיה נחמד להתחילו בתשוויץ קטן.

קוראי הותיקים יודעים שאני חובבת של התכשיטנים הצרפתים Les Néréidesבעשר השנים האחרונות. יש ליאוסף קטןשל תכשיטים שלהם, מרביתם מהקו הזול והמטורלל יותר (הכל יחסי) N2, ששרשרת שלו אני לובשת באיור שמופיע בכותרת של השבלוג. בכל פעם מחדש אני מופתעת שהחנות שלהם קיימת בכלל, כי חשבתי שאני היחידה בעולם שאוהבת דברים כאלה. מענין איך יראה כינוס בינלאומי של אוהבי N2. האם ימלא החדר שרונות מכל הצבעים והמינים? זאת קבוצת חובבים שאשמח לפגוש ביום מן הימים.

בכל מקרה, השנה לא נסעתי לחול ולא אסע בחודשים הקרובים (שלא בענייני עבודה בכל מקרה) כך שהחלטתי לקנות לי תכשיט בחנות המקוונת שלהם, שם יש אאוטלט קטן עם תכשיטים מוזלים. הסיבה שאני מקפידה לקנות שם רק תכשיטים מוזלים היא שהמשלוח יקר ותמיד מתווספות לכך הוצאות מיסוי גבוהות בגלל שהם שולחים אקספרס השמנדריקים. קניה בחנות שלהם בקובנט גארדןבלונדון, להבדיל, הפוכה לחלוטין - לא רק שאין מחירי משלוח, אני גם מקבלת החזר על המע"מ. אבל אני לא מרירה, לא לא.

אז השבוע הרכשו וכבר הגיעו לחיקי החם השרשרת שבחרתי, שמתאימה לתספורת החדשה שלי ועונדת שרשראות שאני נוהגת לענוד.

והעגילים האלה, שחשבתי שיראו נחמד עם השיער הקצר שלי (שיער קצר? עגילים ארוכים) מסכנה הבחורינה, נדמה לי שהיא בשוק מהמסע מצרפת לישראל בקופסת קרטון.

מתנה נוספת שקניתי לי השבוע היא התיק הנפלא הזה של דניאלה להבי. הוא מגיע בכל מיני צבעים ומרקמים, אבל מיד כשראיתי את הזהב ידעתי שהוא בשבילי. שילוב הרצועה החומה מוסיף לו אפקט מגניב ויומיומי יותר, וטוב שכך כי בכוונתי ללכת איתו ביום יום. הוא זרוק מדי לשמש כתיק ערב, לטעמי.

יש לו סגירה מגנטית וניתן ללכת איתו כקלאץ', עם הרצועה החומה מגולגלת בפנים או בחוץ, כמו בתמונה הבאה.

או כתיק כתף ותיק אלכסון, עם הרצועה הארוכה.

אני מאוהבת בו לחלוטין. זו הקניה הראשונה שלי מדניאלה להבי, שאני מודה שלא התלהבתי יותר מדי מעיצוביה עד כה. אני חושבת שהתיק הזה הוא אביזר האופנה הגזעי ביותר שקניתי זה שנים. התלונה היחידה שלי היא שהשם שלה מופיע עליו באנגלית ולא בעברית. עבריה דברי עברית אני אומרת (מן הסתם, בעברית).

ואגב עברית - מילה שמעצבנת אותי לאחרונה היא Outfit. זו מילה שכשבלוגרית אני נאלצת להשתמש בה לעתים קרובות ומכילה בתוכה לא רק את הבגדים שאדם לובש אלא את כלל האוירה שהוא משדר באמצעותם ואת האביזרים הנלווים אליהם (נעלים, תכשיטים, תיק, קשקושי שיער וכולי). אני מעדיפה להשתמש במילים עבריות ולכן אם יש לכם, קוראים חתיכים, רעיון למילה עברית שתאפשר לי לגנוז את המונח הלועזי הזה מהשבלוג לנצח אנא שתפו אותי ואת החבר'ה. אם תהיה מילה שתמצא חן בעיני במיוחד ותאומץ, אני מבטיחה לשלוח להוגה שי צנוע וחביב לאות תודה.

↧

רשומת המסקרות הגדולה

October 15, 2013, 1:03 am

≫ Next: שיתופי פעולה בין בלוגריות שמנות ובתי אופנה

≪ Previous: יום ראשון - תשוויציון

כמעט שלוש שניםחלפו מאז עשיתי סקירה מרוכזת של מסקרות, גוועלד! מאחר וכך, ומאחר וכל המסקרות הישנות שלי התפגרו בבת אחת (סביר, כי את רובן קניתי באותה נסיעה ללונדון) חשבתי שיהיה נחמד לעדכן אתכם, קוראיי החתיכים, בדעתי על כמה מסקרות נפוצות. לפני הביקורת חשוב שאבהיר שאני אוהבת מסקרות מאריכות ומדגישות שמשאירות את הריסים דקים ומופרדים היטב. לכן יתכן שדעתי לא תתאים לדעתה של מי שאוהבת מסקרות מעבות.

אלה המסקרות שבדקתי

ואלה המברשות שלהן

וזו הביקורת שלי, לפי סדר הופעתן בתמונות

מה - Max Factor False Lash Effect Waterproof

מאיפה - קניתי אותה בלונדון

למה - כי אני אוהבת מסקרות של מקס פקטור, בפרט את סדרת False Lash Effect

כמה - 48₪ באיביי

מי נגד מי ולמה - מסקרה עמידה למים היא מוצר מומלץ לימים בהם יש ספורט ו\או דכאון ובכי בתוכנית ועדין את רוצה להראות נחמד בין לבין. המסקרה הזו, כמו חברותיה לסדרה שאינן עמידות למים, משאירה את הריסים דקים אך מושחרים ומספקת מראה טבעי מודגש. הבעיה היא שהיא מתיבשת נורא מהר ואחרי כמה שימושים מתחילה להשאיר פירורים מתחת לעינים עם השעות שחולפות. בנוסף, סיוט להוריד אותה. היא משאירה את הריסים נוקשים למגע גם אחרי הסרה בביודרמה ויומיים אחרי שהשתמשתי בה, היא עדין שם.

שורה תחתונה - פחות טובה מאחיותיה לסדרה.

מה - Armani Eyes to Kill

מאיפה - הזמנתי אותה מסטרוברי

למה - כי טיפאני לא מפסיקה לדבר עליה והיה מבצע

כמה - 129₪

מי נגד מי ולמה - שמעתי עליה כל כך הרבה, שציפיתי שתהיה כמו דיור אקסטאזעל ספידים. היא כבדה נורא (פיזית, האריזה נורא כבדה), רטובה ונמחרת בכל מקום, ולא מספקת שוב תוצאה שמסקרות זולות ממנה בהרבה לא יספקו. המסקרות הרגילות מסדרת False Lash Effect של מקס פקטור עדיפות בהרבה.

שורה תחתונה - קניה מיותרת ומאכזבת.

מה - Maybelline Illegal Length בצבע חום

מאיפה - קניתי אותה בסופרפארם

למה - כי היה מבצע ורציתי מסקרה חומה

כמה - בסביבות ה-110₪ לפני מבצעים

מי נגד מי ולמה - היא יותר שחורה מחומה והיא משאירה את הריסים דקיקים ועמוסי פירורים ברמה כזו שתהיתי אם מכרו לי אותה במבצע כי היא פגת תוקף.

שורה תחתונה - לא תודה.

מה - L'oreal Telescopic Clean Definition

מאיפה - קניתי אותה בסופרפארם

למה - כי אנה לא מפסיקה לדבר עליה

כמה - 121₪ לפני מבצעים

מי נגד מי ולמה - עוד מסקרה שקניתי כי וולוגרית שאני אוהבת מהללת אותה על ימין ועל שמאל וגם במקרה הזה, אני חייבת לתהות למה. המברשת דקיקה והמסקרה משאירה את הריסים דקים וארוכים במידה לא נעימה ממש, כמו קורי עכביש חולניים בתחפושת לפורים.

שורה תחתונה - שאנה תשתמש בה, אני חוזרת ל-False Lash Effect.

מה - Yves Saint Laurent Babydoll

מאיפה - קיבלתי אותה מהיח"צ

למה - כי זה מה שיח"צ עושה

כמה - 202₪ לפני מבצעים

מי נגד מי ולמה - ווי ווי ווי איזה מסקרה נהדרת זו. המראה דרמטי מזה אליו אני רגילה (כן, אני שוב מדברת על ה-False Lash Effect) ושחור שחור והיא משאירה ריסים ארוכים ומעובים ומדגישה את העין בצורה יפהפיה. היא רכה אבל לא נוזלית, שנאמר Dior Extase who?? אני משתמשת בה כמעט כל יום ומקבלת שפע מחמאות.

שורה תחתונה - מוצר מעולה לחובבי הדרמה. ללא ספק אקנה אותה שוב.

מה - Max Factor Eye Brightening for Brown Eyes

מאיפה - קניתי אותה בלונדון

למה - כי אני אוהבת את מקס פקטור ויש לי עינים חומות

כמה - 36.75₪ באיביי

מי נגד מי ולמה - זוהי ללא ספק המסקרה החלשה ביותר שניסיתי אי פעם מבית מקס פקטור. אין שום דבר מיוחד בצבע שלה, ודאי לא כזה שמחמיא או מדגיש עינים חומות. ה-YSL פה למעלה מדגישה את צבע העינים פי מאה. המראה הסופי סתמי למדי.

שורה תחתונה - רכישה מיותרת.

כפי שודאי הבנתם, הזוכה בלתי מעורערת היא Yves Saint Laurent Babydollששבתה את ליבי, למרות שהיא דרמטית ממה שאני בוחרת לרב. במחלקת היום יומיות (כלומר, מאריכות ומדגישות בלי להעיק) אני מתכוונת לחזור למקס פקטור False Lash Effect שאפשר להזמין באיביי במחירים סבירים למדי. לדעתי, מחכה לי עוד אחת סגורה בתחתית מגירת האיפור שלי.

↧