שרונה יוצאת מהארון - בלוג לא קונבנציונאלי

חוף לבן, הים כחול
שבלוגרית שוכבה על חול
משתזפת לאיטה

עור לבן הופך ורדרד

הכיצד נציל הגברת?

קרם מגן נמרח מיד!

סתאאאאאאאם! זה לא באמת פוסט סקירת מוצרי הגנה מהשמש. הדבר האחרון שהעולם צריך עכשיו זה עוד בלוגרית שכותבת על מוצרי הגנה. במקום זה אספר לכם סיפור שהיה באמת.

ביום חמישי שעבר הגעתי למספרה של עמיר מזרחי למקצה שיפצורים שעיר. כשיצאתי משם עברתי דרך החנות שנמצאתי בקומת הכניסה וראיתי על המדף חולצה מקופלת שנראתה נחמדה, אבל מאחר שהשמלות על הקולבים בחנות לא יעלו לי על הזרת ביום טוב, אמרתי לה ביי והלכתי.

אתמול חזרתי למספרה לתיקון קטן וכשיצאתי החולצה היתה שם. בהיתי בה מבואסת והמוכרת ששמה לב למחזה קורע הלב הציעה שאמדוד אותה. אמרתי שאני מפחדת להתבאס והיא אמרה שהיא יחסית גדולה אבל שיש עוד אחת במידה גדולה יותר והיא תלך להביא אותה. מדדתי את החולצה ולמרבה הפלא היא התאימה לי. בינתיים היא חזרה עם השניה ומדדתי גם אותה וגם היא היתה טובה. זה היה השלב שבו קלטתי שהגדולה היא במידה Small והקטנה Extra Small מה שהיווה את יריית הפתיחה לדיאלוג האחרון שתארתי שאנהל אי פעם בחנות בגדים.

אני: מה את חושבת?
מוכרת: אין הרבה הבדל ביניהן אבל האקסטרא סמול נראית פחות אוורירית
אני: אני זורמת, אקח את הסמול

מבולבלים? גם אנחנו. בכל מקרה, החולצה מעוטרת בכל הטוב שעליי אהוב - תכשיטים וכלבלב ובושם עם ריח וסל לקניות וגלידה וגם פרח.

וכך מגיע סיפורנו לסיומו.

אבל לא כל החולצות שלי במידה Small. זו למשל, שהגיעה השבוע ועלתה איזה עשרים וקצת דולרים היא במידה 3XL.

אני לובשת

חולצה מ-Mod Cloth

ג'ינס ממרקס אנד ספנסר

שרשרת מה. שטרן

נעלים של Irregular Choice

מוסר ההשכל אם כך הוא שמידות הן דבר יחסי ותמיד כדאי למדוד לפני שמחליטים. ולסיום אאחל לכם קוראים חביבים שיזוף אחיד ובטוח ושתמיד תלבשו Small יהיה משקלכם 50 או 150 קילו.

עדכון - מסתבר שכמה מכם דוקא כן ציפו להמלצה על קרם הגנה. ובכן, יור וויש איז מיי קומנד!

על הפנים אני מורחת קרם לחות עם מקדם הגנה 30של ד"ר קרבלניק, עליו כתבתי פה. אני משתמשת בו כשלוש שנים וחוזרת אליו שוב ושוב אחרי כל פעם שאני בוגדת עם איזה חתיך אקראי שנשלח מיח"צ.

על הגוף אני מורחת תחליב עם מקדם הגנה 30 של לייף (אותו רואים בתמונה הראשונה למעלה). הוא נספג במהירות, יש לו ריח עדין ונעים (בשונה מרב מתחריו) והוא זול משמעותית מאחרים (כרגע יש פהקופון לרכישתו ב-35₪). אני מקפידה לחזור ולמרוח אותו לפחות פעם בשעה בזמן השהות בשמש.

נראה שהשבלוג החליט לשים את מידת הגאווה שלי למבחן בימים האחרונים. ראשית החלטתי לפרסם את הפוסט הזה, למרות שכמה מהצילומים בו גורמים לי לרצות להתחבא מתחת למיטה, ועכשיו זה. בגלגול הבא, בי נשבעתי, אחזור כבלוגרית דוגמנית שכולם אוהבים, בהנחה שעדין יהיו אז בלוגים.

בכל מקרה, זוכרים שהתלוננתי לא פעםולא פעמייםעל העובדה שאין בארץ בגדי ספורט לשמנות (יכול להיות שגם לשמנים, אבל טרם יצא לי להיות שמן)? וזוכרים שמצאתי חנות מקוונתשמוכרת בגדי ספורט מקצועיים גם במידות גדולות והזמנתי כמה? ובכן אתמול, אחרי חמישה חודשי העדרות בעקבות הפציעות בידים שלי והניתוח שעברתי, סוף סוף חזרתי למגרש הטניס ולמאמן שלי כדי לראות איזה נזק נגרם לי, אם בכלל, ואם אני יכולה לסבול אימון של חצי שעה בלי יותר מדי כאבים.

כל כך התגעגעתי לטניס. פשוט לא יאמן איך אדם כמוני, שלא הולך למכולת ברגל, יכול לסבול מהעדר פעילות גופנית. הבנתי את זה במלוא העוצמה כשהגעתי אתמול לחניה של המגרשים בהרצליה והתחלתי לבכות בהתרגשות למראה השלט בכניסה. יש בזה משהו, במאמץ להשתפר כל הזמן, שמשמח אותי. באימוני הטניס אני לא מוותרת לעצמי וממשיכה גם כשכואב וכשאני עייפה ואדומה כמו תשע עגבניות ועוצרת רק כשהמאמן שלי מורה לי להעביר את המחבט ליד השניה ולשתות. אז לכבוד המאורע המשמח לבשתי את מיטב בגדי הספורט החדשים שלי והנה הם לפניכם, בתמונה בה העינים שלי עצומות והרגלים שלי מוזרות ואני נראית כמו תחש שהרגע סיים שחייה מהנה ועודו לח. גלגול הבא, דוגמנית, וגו'.

אני לובשת

חצאית טניס מאתלטא (שזה בעצם גאפ האמריקאי)

חולצת ספורט 100% כותנה מ-H&M

גרבים של נייקי

נעלי טניס של אדידס (ישנות)

תיק טניס של ווילסון מאיביי (אם מענין מישהו שאסקור אותו פה, תגידו)

אז אולי אני לא נראית מי יודע מה, אבל ההרגשה היתה נהדרת. וצלחתי את השיעור בלי יותר מדי כאבים. ומסתבר שלא שכחתי את הטכניקה, רק שסיבולת הלב-ריאה והשרירים שלי הדלדלו (כצפוי) וצריכים לחזור לעצמם. אבל אני מאמינה שבעוד שנים שלושה אימונים מקוצרים אוכל לחזור לשיעורים מלאים ולסגור את הפער תוך חודש-חודשיים.

ועכשיו, יום אחרי, השרירים שלי כואבים כמו שלא כאבו הרבה זמן ואני מאושרת מזה. אני. ספורט. אהבה. מה הלאה, שלום במזרח התיכון? לכו תדעו.

לפני כמה ימים, התנהלה ההתכתבות הבאה בפייסבוק.

אני: חולצת הגירפות שלי הגיעה והיא חמודה
אור: חניתי בחניה צרה מדי. אני לא יכולה לצאת מהאוטו
אני: את חושבת שיש ג'ירפות במידות גדולות שיש להן חולצת שרונה?
אור: כן
(כמה דקות שתיקה)
אור: החלפתי לחניה במידות גדולות

בתמונה, כורסת המשרד ואני לובשות

חולצת ג'ירפות במידה גדולה ממוד קלות'

גופיה של גאפ

ג'ינס מדורותי פרקינס

חגורה מניו לוק

סנדלים מעמנואל (ישנים מאד)

לק כתום ניצנוצאז' של סיאטה

מסיבה שאיש אינו מבין, גוגל רידר יפסיק לעבוד מחר וכולם יצטרכו למצוא לעצמם קורא RSS חדש. במידה וטרם טיפלתם בנושא, הנה שתי אלטרנטיבות שיאפשרו לכם להמשיך לעקוב אחרי ה(ש)בלוגים החביבים עליכם תחת קורת גג אחת.

אם אתם לא מבינים על מה אני מדברת, כנראה שהרשומה הזו לא רלבנטית עבורכם ואתם יכולים להתעלם ממנה באלגנטיות.

Bloglovin

Bloglovin מציגה רשימת רשומות חדשות לקריאה, באופן דומה לגוגל רידר. כדי לייבא את כל הבלוגים אחריהם אתם עוקבים מגוגל רידר ל-Bloglovin, עקבו אחרי ההוראות הבאות.

לחצו כאן
לחצו על הכפתור הכחול עליו כתוב Import from Google Reader
טה דה!

אם כבר יש לכם Bloglovin אבל אתם לא עוקבים אחרי השבלוג, פשוט לחצו על כפתור המעקב שהכינותי לכם כאן ואז לחצו על Follow.

Feedly

לפידלי יש ממשק נחמד ונוח, אד אונים לדפדפנים ואפליקציות לסלולר ולטאבלט. אם אתם מעדיפים להשתמש בו כקורא RSS עקבו אחר ההוראות הבאות.

לחצו כאן
לחצו על כפתור One-click Google Reader Import.
פידלי יבקש גישה לחשבון הגוגל שלכם. לחצו על Accept.
טה דה!

שימו לב שפידלי עדין תינוקות ולכן מדי פעם הם יעשו איזה שדרוג שיהרוס לכם את כל הקטגוריות, או יסנכרנו מחדש את הבלוגים שלכם עם גוגל ויהרסו שינוים שעשיתם מאז הסינכרון האחרון. אני מניחה שנאלץ להתרגל. מצד שני, זה בטח לא ימשך עוד הרבה זמן.

זהו. ובבנין גוגל טרנסלייט ננוחם.

אתמול, דקות לפני שהתכוונתי לצאת מהעבודה, התחיל דיון בפייסבוק ותכליתו השאלה מה טוב יותר - אפונים מצופות ווסאבי או גלידה רום צימוקים. הדיון נמשך כמה דקות ועד שהוא נגמר חצי מהחברים שלי היו בקריז לאפונים מצופות ווסאבי והחצי השני בקריז לגלידת רום צימוקים. אני נמניתי על החצי השני.

התקשרתי לאוכמנית ואמרתי לה שתיקח אותי לאכול רום צימוקים. האוכמנית אמרה לא, אכלתי כבר אפונים מצופות ווסאבי ויש גבול כמה ממתקים אפשר לאכול ביום אחד. אמרתי לה שאני עצובה מאד וניתקתי. דקה אחרי זה היא התקשרה ואמרה קיבינימט אני רוצה רום צימוקים. אז נכנסתי למכונית ורומבה צימוקים!

תכלס, עדיף היה אם הייתי לוקחת רום צימוקים בגביע פשוט במקום להעמיס וופל בלגי שלא הצלחתי לגמור חצי ממנו, אבל יש לי עינים גדולות (תשאלו את כיפ'לה).

בכל מקרה, חצי שעה מאוחר יותר פסענו לאטנו על אבן גבירול, מרוממות וצמוקות, חזרה לכיוון האוטו ועצרנו בבריכה האקולוגית בכיכר רבין כדי לנפוש קצת. אז החלטנו לצלם מה לבשתי היום, לא כי הבגדים היו כל כך יפים כמו שהלוקיישן היה נפלא ובביזנס זה הכל לוקיישן לוקיישן לוקיישן.

אני לובשת

שמלה מגאפ

צמודונים ושרשרת מרזילי (ישנים)

כפכפים מגאפ

דים סום יש, רום צימוקים יש, חברות טובות שאוהבות אפונים מצופות ווסאבי יש, נימפאות בשיא פריחתן יש, מה עוד אפשר לרצות? כלום. חוץ מאולי קילו גלידת רום צימוקים לקחת הביתה. מממ.. אולי היום אחרי העבודה.

אם אתם כמוני (שזופים, תמירים וחובבי מוזיקת קאנטרי) ודאי תהיתם לאחרונה מה עובר על מחלקת התכשיטים של אסוס. בשבועות האחרונים רואים בה פחות ופחות דברים סבירים ויותר ויותר דברים כאלה

התמונה מפה

או כאלה

התמונה מפה

שלא לדבר על כאלה

התמונה מפה

וזה סוג הדברים שגורם לי לתהות ווט דה פאק.

ובכן, תשמחו לשמוע שפתרתי את התעלומה! מדובר בחיקוי של עבודותיה של המעצבת הפריזאית ממוצא תוניסאי שורוק ראהים.

שורוק מעצבת מאז 2007 תכשיטים צבעוניים, נוצצים ובולטים מאד. היא עובדת עם אבני חן וקריסטלים וגם עם חומרים תעשיתיים כמו פלסטיק. בקולקציה הספורטיבית שלה, לדוגמה, היא שילבה חבלים לטיפוס הרים. היא אוהבת ליצור מראות דרמטיים כמו זה

וזה

התמונות מהאתרוהפייסבוקשל שורוק

אני, אם כבר, מעדיפה את התכשיטים שלה במקרה פחות מלודרמטי ויותר אדג'י, כמו שמדגימה הבלוגרית הצרפתיה לילושמצטלמת לעתים קרובות עונדת את התכשיטים של שורוק. זה אחד המראות החביבים עלי בבלוג שלה.

התמונה מפה

כשלעצמי, מה אומר לכם, ראיתי כבר תכשיטים מרגשים יותר אבל ללא ספק יש לה מספר פריטים שהייתי שמחה לרכוש, כמו הצמיד הזה מקולקצית הפניקס.

התמונה מפה

מצד שני, ממש לא בא לי להוציא עליו 2360 ש"ח. אם אתם רוצים לקנות תכשיט שלה, מסתבר שיש גם כמה אמיתיים באסוסובנט א פורטהיש מגוון אלגנטי יותר. אני, חושבתני, אסתדר בלי לעת עתה אבל אם אסוס יוציאו חיקוי נחמד של הפניקס הזה, אני בהחלט אשקול שוב.

ואם כבר התכשיטים עסקינן, אני מתכננת רשומה יפה ומרגשת (עבורי) להמשך השבוע. אז ייאי ושבוע טוב לכולם.

הרשומה שתכננתי לפרסם היום מתעכבת, ולכן החליטותי להקדים את סקירת הטיפוחים שהתכוונתי לפרסם מאוחר יותר. והיום בפינה - סבונים ועניינים.

מה - שמפו ומרכך למגע משי ורכות מתמשכת לשיער מתולתל

מי - קרמה

אופן הגעתו אליי - נשלח מהיח"צ לסקירה

כמה - 16.99 ₪ למרכך או שמפו בגודל 400 מ"ל 24.99 ₪ למרכך או שמפו בגודל 700 מ"ל

דבר היצרן - מבטיח לשערך מגע משי נעים, רכות מתמשכת וברק לאורך זמן. לאחר שימוש אחד בהם השיער קל לסירוק ונעים למגע, לאחר שבוע השיער בריא ומקרין ברק, לאחר חודש השיער גמיש, חזק ובעל מגע משי

מי נגד מי ולמה - מעולם, אבל מעולם ,לא היה לי שיער חלק כמו אחרי השימוש בשמפו והמרכך לשיער מתולתל האלה. הם פשוט חירבו לי את התלתלים! בנוסף, הריח שלהם מלאכותי מאד. שמרתי אותם רק בשביל לכתוב את הביקורת הזו, ועכשיו אפשר לזרוק אותם.

שורה תחתונה - מוצר מגוחך לחלוטין.

מה - מרכך Cristalliste לשיער ארוך ויבש

מי - קרסטס

אופן הגעתו אליי - קניתי במספרה

כמה - 119 ₪ ל-200 מ"ל

דבר היצרן -מרכך מושלם ומלא ברק לאורכים וקצוות יבשים

מי נגד מי ולמה - התפתיתי לקנות אותו בגלל הריח הנהדר. לומר שהוא עושה משהו מיוחד לשיער או מתיר קשרים במידה מרשימה? קשה. לומר שהוא שווה את הכסף? בלתי אפשרי. הוא חביב ולא יותר מזה.

שורה תחתונה - לא שווה את הכסף.

מה - דאודורנט רול און למגע יבש ללא אלומיניום

מי - וישי

אופן הגעתו אליי - קניתי בבית מרקחת פרטי

כמה - באזור המאה ל-50 מ"ל בלי מבצע, אבל תמיד יש מבצעים של 1+1 או 30-40 אחוזי הנחה

דבר היצרן - יעילות ל-24 שעות

מי נגד מי ולמה - קניתי אותו מאחר והדאודורנט ל-48 שעות שלהם בו אני משתמשתכבר שנים אזל בחנות. ביום הראשון נאלצתי לצאת באמצע יום עבודה ולקנות דאודורנט ספריי במכולת כדי לחפות על ריח הזיעה שנדף ממני. המשכתי לבדוק אותו במשך מספר ימים ותמיד מצאתי את עצמי משפריצה מהדאודורנט המשרדי באמצע היום.

שורה תחתונה - לא עובד עליי.

מה - Raspberry Sorbet 3-in-1 Shampoo, Shower Gel and Bubble Bath

מי - פילוסופי

אופן הגעתו אליי - קניתי בסטרוברי

כמה - 94.50 ₪ ל-400 מ"ל לפני הנחות

דבר היצרן - ניחוח יוקרתי ומעולה. מכיל מרכיבי ניקוי עדינים. יוצר עור מלוטש ומחודש ושיער עם מוליכי לחות. מעלים ביעילות שומן עודף ולכלוך

מי נגד מי ולמה - לאחרונה סיימתי בקבוק ענק של Inner Grace Shampoo, Bath & Shower Gel הנפלא שהחזיק מעמד (תאמינו או לא) מעל שנתיים בשימוש כמעט יומיומי כסבון. כשחיפשתי תחליף בסטרוברי מצאתי את הניחוח הזה, שנשמע לי קיצי וחביב. הבקבוק קטן מזה של ה-Inner Grace ואני בטוחה שיתחסל מהר בהרבה. הניחוח קיצי ונעים ולא מתוק מדי. כסבון הוא נעים, לא מיבש ועושה את העבודה.

שורה תחתונה - סבבה של סבון. סבבון!

מה - Double Wear Stay-in-Place Concealer בגוון 10 Extra Light

מי -אסתי לאודר

אופן הגעתו אליי - קניתי בסופרפארם

כמה -בסטרובריהוא עולה 107.5 ₪ ל-7 מ"ל

דבר היצרן - קונסילר קרם, קל וללא שומן. עשוי עם מינרלים ותחליבים לטיפול בעור ולהקלה על המריחה. פורמולה עמידה בפני שינוי, עמידה בפני מים ורטיבות, בצבע שאינו משתנה. מציעה כיסוי נבנה בינוני שלא יחליק או יימס. כוללת מקל שימוש קל לשימוש

מי נגד מי ולמה - הצבע מתאים לי בדיוק (וניסיתי כמה וכמה קונסילרים שאכזבו אותי לפני שמצאתי אותו). הוא נראה ומרגיש קליל אבל הכיסוי מושלם ומחזיק מעמד שעות. אני משתמשת בו להסתיר פצעונים ואדמומיות בלי מייקאפ ומורחת ומטשטשת אותו בעזרת האצבע או עם מברשת Precision Tapered (מספר 86) של סיגמה. אני מאד מרוצה ממנו.

שורה תחתונה - מוצר מצוין.

אחח חברים, לילה קשה עבר עליי. התעוררתי לפנות בוקר עם שלל תחלואים ופיכסה ועד שנרדמתי שוב הבנתי שלעבודה היום אני כבר לא אגיע. ואם אני לא עובדת, לפחות נכתוב משהו. אבל על מה כבר אפשר לכתוב כשתקועים בבית? מאחר והיותי בבית קשורה לתיק הרפואי שלי, חשבתי שזה זמן טוב לרשומת בכורה של מה בתיק.

את התיק, של מיק נ מור, קניתי לפני כחצי שנה בנווה צדק. השתמשתי בו בחורף ואז הנחתי אותו במגירה ושלפתי אותו שוב לפני כמה ימים, כשהתחשק לי להחליף תיק. הוא רך ונעים, הצבע נטרלי מספיק כדי להתאים כמעט לכל בגד, חלוקת התאים בו מאד נוחה ובאופן כללי אני מרוצה ממנו מאד.

ובבפנוכו של התיק, מה יש אתם שואלים? ארנק, ארנקון צהרים (נכנס לכיס ואותו אני לוקחת לארוחת צהרים בעבודה) מהוה שקיבלתי במתנה מהדודה לפני כמה שנים והגיע הזמן להחליף, תיק כלי איפור, תיק שקוף שהגיע עם קרם של קליניק ובו אוזנית הבלוטות' שלי ומטען, סמסונג Note 1 המשמש גם כמחברת ומחזיק מפתחות מתפרק של קייט ספייד.

את הארנק של טד בייקרראיתי לראשונה באסוס לפני הרבה זמן וחשקתי בו מיד, אבל בזמן שחיכיתי שמחירו ירד, אחרים פחות סבלנים ממני חיסלו את המלאי ולי היה עצוב בלב. אבל העצבות נמשכה זמן קצר בלבד, כי לפני שנתיים מצאתי אותו בחנות של טד בייקר בקובנט גארדן ומאז אנחנו לא נפרדים. הוא אדום, חלוקת התאים שלו מעולה ויש לו סוגר בדמות שני בוקסרים. מה עוד אפשר לרצות?

בתאים הקטנים מתחפרים להם מסרק תלתלים, תחליב מרגיע לעקיצות של קמדיס (שאני בודקת בימים אלה ולכן לא יכולה לומר עדין מה דעתי עליו), דיסקונקי, כרטיסי ביקור, סיכה שזקנה כמעט כמוני ושקית בד מתקפלת לקניות מלונדון.

את תיק האיפור קיבלתי לפני מאה שנים, פלוס מינוס, בחנות של רונן חן ומאז הוא משמש אותי כתיק איפור תיקי. בתוכו יש פלסטרים צבעוניים שקיבלתי מאוכמי, מברשת קבוקי של Gosh שעלתה פאונד והיא ממש מצוינת, סומק אורגזם של נארס, שפריץ בלוגריותשל קודאלי, ליפסטיק סנטריפוקסיהשל Lime Crime, החוט הדנטלי הקטן בעולם, פצירה קטנה, מיני מסקרה They're Realשל בנפיט, מיני קרם הגנה מהשמש של לייף (יש בטניס מכונה שיורקת כאלה תמורת 10 ש"ח) ושפריצומט של טרבלועם מדמואזל שאנל או דה פרפיום.

פרט לכך, סביר שתמצאו בתיק גם טישו משומש (גרמניה אנוכי, כשאני לא מוצאת פח אני תוחבת את הזבל בתיק שלי) וחשבונות שצריך לשלם. לעומת זאת אין סיכוי שתמצאו אצלי מסטיקים, כי הם מזיקים לקיבה (שלי בכל מקרה).

זהו. עכשיו שהעליתי רשומה אני יכולה להמשיך להתקדם עם התכנית ליום זה, הכוללת אמבטיה לגב הכואב שלי והכנת יורה רותחת של מרק עוף וכנפי עטלפים. שתהיו בריאים ויאללה בי!

מדי פעם אני מציצה בנט א פורטהואז אני שואלת את עצמי למה. למה למה למה עשיתי את זה לעצמי? ככה יפה להוציא לי את העינים עם דברים יפים שרק מטורף יקנה אונליין? למה? למה זה טוב? אני לא אוהבת לסבול לבד, אז החלטתי לחלוק אתכם כמה מהדברים שגרמו לי להזיל ריר כמו כלבת פאבלובה פירות יער מהסוג הבזוי ביותר. והנה הם לפניכם.

צמיד של מוניקה וינאדר - 543 ₪ והוא שלי

אנחנו מתחילים בזול, עם צמיד מדליק, נקי וורוד. האמת שהוא ישתלב מעולה במלתחה הנוכחית שלי, תארו לעצמכם כמה הוא יפה עם ג'ינס וטישרט לבנה וכפכפים מגניבים.

נעלי עקב של פנדי - 3090 ₪ והן שלי

עקב צר וגבוה עם פלטפורמה צנועה מלפנים, שילוב של אלגנטיות יוקרתית עם אורבן פאנק פוסט אפוקליפטי. והן אפילו מגיעות בחצאי מידות! אני מתה.

מגפוני זמש של קלואי - 1607 ₪ והן שלי

מאחר וכולנו יודעים שאין סיכוי שאני אצעד בפנדי, הנה נעלים שבאמת הייתי קונה בלי למצמץ. מעטים הדברים שאני אוהבת או שמזכירים לי את הילדות או את אבא שלי כמו מגפוני זמש שעל גבול היוניסקס. אלה יפהפיות, האבזמים מוסיפים להן שיק והאורך מושלם. בואו לאמא!

מעיל של רד וולנטינו - 2490 ₪ והוא שלי

מאז ילדותי חלמתי על מעיל ארוך וורוד. כשבגרתי, החלום השתכלל ונוספו אליו הכפתורים הנכונים (כמעט בלתי נראים) וגזרה מפוסלת להפליא שמתאימה לאודרי הפבורן . והנה הוא בא מבית היוצר שאין כמותו לייצג את הצד הרומנטי של המין הנשי. מושלם עם תיק גדול ובייז'י (כמו בתמונות בלינק) ועם המגפונים של קלואי מלמעלה, אתם מדמיינים?

שרשרת זהב של איפולטה - 56,928 ₪ והיא שלי

בשנים האחרונות אני חולמת לקנות לי שרשרת קלאסית של שאנל, ארוכה עם חוליות ופנינים (אולי) וסמלי שאנל מנצנצים קטנים. עד שאוכל להרשות לעצמי לממן את החלום הזה אני מסתפקת בפחות, כמו השרשרת היפה הזו של איפולטה. האורך שלה מחמיא ומדויק, היא תראה נפלא כמעט עם כל בגד (יוקרתי, כמובן) ותשמח אותי עד ששרשרת חלומותיי האמיתית תבוא.

שמלה של פול וג'ו - 1700 ₪ והיא שלי

כי חייבים בגד צהוב שיחמיא לשרשרת של איפולטה, והגזרה של השמלה הזו יפה כל כך. היא מזכירה לי את תינוקת של רוזמרי עם טוויסט קטן של שנות האלפיים. פשוטה ואלגנטית היא נראית לי (אל תירו בי) כמקבילה המערבית לגלבייה.

תיק זמש בינוני של פרואנזה סקולר - 5596 ₪ והוא שלי

הצבע מתאים לכל הבגדים, לכל העונות ולכל הזמנים. הוא נראה רך רך ויש לו רצועות ארוכה וקצרה, כמו שאני אוהבת. הצבע כל כך נשי ורך ועם זאת אדמתי, אני מאוהבת.

מחוך של אייג'נט פרובוקטור - 2332 ₪ (ועוד כ-620,000 ₪ לניתוח החלפת גוף) והוא שלי

אני זוכרת את היום שבו צעדתי לתוך סניף אייג'נט פרובוקטור בסלפרידג'ס. הוא עוצב כמו בית מרקחת והמוכרות, שגובהן 1.80 מטר לכל הפחות וכל אחת יפה יותר מהשניה, הסתובבו על עקבים שחורים של גוצ'י לבושות בחלוקי מעבדה ורודים שמתחתם מציצים לבני תחרה היפים שראיתי מימיי. מעולם לא הרגשתי כל כך פשוטה כמו ביום ההוא, וכל כך מוקסמת.

המחוך הזה נראה לי מתאים לקינוח. הוא לבן ובתולי מחד ומזכיר לי שריון מלחמה של סוס מימי הבינים מאידך. השילוב הזה של רך ומסוכן תמיד היה חביב עליי (ראו הנעלים של פנדי למעלה). התיפורים המתכתים והתחרה המעודנת, שלא לדבר על הריפודים דמויי הקרינולינה במותן, עושים לי את זה ובגדול. ממש חבל שאי אפשר ללכת עירומים.

אני מקווה שנהניתם כמוני. כשהייתי צעירה יותר, משחקי כאילו כאלה היו מדכאים אותי ממחשבה על כל הדברים היפים שאיני יכולה להרשות לעצמי (מבחינת כסף, גזרה או סגנון חיים) אבל כיום אני שמחה לדמיין מה אעשה עם הכסף שלי כשאהיה עשירה. אחרי הכל, אם יש לי כמה אלפים טובים להוציא על מחוך, מה זה כבר עוד אלפים-שלושת אלפים כדי להזמין במיוחד במידה שלי נכון?

אשמח לשמוע בתגובות על מה אתם חולמים לבזבז כסף, אחרי שתגמרו לקנות בתים לעצמכם ולמשפחה, לטייל מסביב לעולם ולממן זקנה בסטייל.

אתמול הלכנו לים, שם נרטבנו והתמלאנו חול. לרגל המאורע, לובהצילמה צילומים (ובטח תעלה פוסט בהמשך השבוע, איזה בלוגריות אנחנו) ואילו אני חיברתי מזמור נאה.

ים ים ים
דביק וחם
מטקות חול
מדוזות גם

תינוק שמח
בירה חמה
ראיתם כלב?
אלא מה!

זו היתה מחווה לאבי, שלו היה חי אתמול היה חוגג את יום הולדתו ה-71. בכל פעם שמישהו היה חוזר מן הים אבא היה שואל ראית כלב? למה? כי במשפחה שלנו אוהבים לומר דברים סתם כי זה כיף. השמועה אומרת שזה תורשתי.

מה שבטוח, אבא לא היה שואל מה לבשתי לים. אבל אני שבלוגרית ואני חייבת לדווח, אז סלח לי אבא אבל זה מה שלבשתי (אם לזה קוראים לובשת). את המכנסונים, אגב, לבשתי לא מטעמי צניעות אלא מטעמי המועד בחודש שיעול שיעול קריצה קריצה.

אני לובשת

בגד ים מליה לונדון (דנדש)
מכנסונים של H&M

תיק פלומבי חתולת החלל הקצפתית מאטסי

השבוע הזה, עד כה, דרש בגדים נינוחים לעבודה. גם כי טרם החלמתי 100% מהוירוס הנודניק של השבוע שעבר וגם כי ככה בא לי. זה, אם כן, מה שלבשתי עד כה.

תלבושת לעבודה

חולצאית* מאסוס

צמודונים מרזילי

כפכפיםשל מליסה + ג'ייסון וו מבל וסו

שרשרת ארוכה מנעמה בצלאל

שרשרת כיפה אדומה של N2

לק פפרמינטי של סיאטה

עוד תלבושת לעבודה

שרוואל מעונות

גופיה מדורותי פרקינס

שרשרת מפוראבר 21

אותם כפכפים של מליסה + ג'ייסון וו

יצאה לי גם תסרוקת נחמדה עם צמה קדמית שנאספת לתוך פוף גדול. חבל שזה לא כל כך ברור בצילום.

כפי שאתם רואים, יש לנו פה בעיה רצינית עם חפצים דוממים בצורת עציץ שאינם מצייתים להוראות. אני מקווה שאצליח לפתור את הבעיה בדרכי שלום והידברות ולא אאלץ לבצע חיתוכים כואבים בכוח העבודה. נחיה ונראה.
* תודה לקרן בן יעקב סלע על הצילומים ולאלה זהבי על תרגום "טוניקה" ל"חולצאית"

אני שמחה ומתרגשת להציג בפניכם הפקה שהיא פרי שיתוף הפעולה של שלוש נשים שאני אוהבת מאד - לובה שרגא, הדר רייזמן ואני.

האמת העצובה היא שמאז נפטרה אמי לפני כמעט שלוש שנים לא עשיתי שום דבר יצירתי (פרט לעיצוב הדירה החדשה). כמעט ולא ציירתי, הכנתי בובה אחת בדיוק לפני יותר משנתיים ולא עסקתי בשום תחום של מלאכת יד או עיצוב. בתחילה, עיסוק ביצירה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת לנוכח היגון בו הייתי שרויה ועם הזמן זה הפך להרגל. אז חיכיתי. חיכיתי שיצר היצירה יחזור לעלות לפני השטח. ואז באמצע שבוע עבודה לפני כחודש מצאתי את עצמי עומלת על הכנת תכשיטים עד ארבע לפנות בוקר. לכבוד המאורע (It's alive! It's alive!) גייסתי שתים מחברותיי המוכשרות שיעזרו לי לתעד את התוצרים.

לובה שרגאהיא הבלוגרית הישראלית החביבה עליי, חברת נפש ואישה יפה בעלת מראה אצילי. כשביקשתי ממנה לדגמן בשבילי היא מיד הסכימה. הדר רייזמןהיא חברה חובבת פנטזיה ובישול וצלמת מוכשרת בוגרת בצלאל. היא מצלמת אנשים, חפצים ובעיקר אוכל ואוהבת ללמד אנשים לצלם (אם לצטט אותה הכי מבאס זה אנשים שעושים דברים מהממים ולא יודעים להעביר את זה בתמונה) ושמחה על ההזדמנות לצלם תכשיטים ואנשים ביחד.

התכשיטים עצמם עשוים פליז מצופה זהב או רודיום ואבנים וחרוזים מאבנים חצי יקרות, קריסטל סברובסקי, חרסינה, חימר וזכוכית. אני לא צורפת, אבל נהנית מאד לשלב אוצרות שאני מוצאת לתכשיטים שאני אוהבת. והנה הם לפניכם.

עגילים - 155 ש"ח

עגילים - 135 ש"ח

עגילים - 155 ש"ח

עגילים - 235 ש"ח

עגילים - 135 ש"ח

שרשרת - 295 ש"ח

קשת לשיער - 165 ש"ח

עגילים - 155 ש"ח

עגילים - 175 ש"ח

שרשרת - 295 ש"ח

עגילים - 110 ש"ח

קרדיטים מלאים

דוגמנית, סטייליסטית ומאפרת - לובה שרגא

צילום ועריכת תמונות - הדר רייזמן

שיער, נפנוף רפלקטורים ועריכת תמונות - שרונה ראובני

את התכשיטים אני אעלה במהלך היממה הקרובה לדף הפייסבוק של הבלוגשם ניתן יהיה לרכוש אותם. המחירים כוללים משלוח בארץ בדואר רשום.

אם אתם מחפשים צלמת טובת לב ועין, שאוהבת את עבודתה ונהנית ממנה או מעוניינים בהדרכת צילום לעצמכם או לקבוצה, פנו להדר. זה האתר שלהבאמצעותו ניתן ליצור איתה קשר. בנוסף יש לה דף פייסבוק אותו תמצאו כאן.

♥עדכון ♥

העליתי את תמונות התכשיטים לכאן.

מכירים את אגדת האחים גרים על סיר הדיסה בלי התחתית? ובכן, לפני שבוע הגיעה חבילה לה חיכיתי חודש שלם ובה בגד ים ממוד קלות'. הזמנתי את בגד הים הזהבמידה 20 אחרי שהתייאשתי מלמצוא בגד ים שישמח אותי בארץ. בדואר נדרשתי לשלם כמה עשרות שקלים מע"מ, עשיתי זאת בהשלמה ואצתי רצתי הביתה בתקווה שהמידה שהזמנתי אכן מתאימה לי. כשפתחתי את החבילה בבית מצאתי את בגד הים הזהבמידה 8. לא שמחתי.

נכנסתי לצ'אט השירות הפעיל מסביב לשעון שלהם ודיברתי עם בחור נחמד ואדיב שהבין מיד את הבעיה. לאחר שבדק וראה שבגד הים שרציתי לא קיים יותר במידה שלי, הוא זיכה אותי מיד על העסקה, נתן לי קוד מתנה של 20$ כפיצוי על המיסים ששילמתי והוסיף קוד למשלוח אקספרס והנחה של 20% על ההזמנה הבאה שלי בשביל לפנק לפנק לפנק. הוא אמר לי גם לא לטרוח לשלוח אליהם את הביקיני, כך שנתתי אותו במתנה לגיסתי. בשלב זה אתם מתחילים ודאי להבין את איזכור האגדה שלמעלה, שכן ניצלתי את הפינוקים שקיבלתי כדי להזמין את כל מה שרציתי מהאתר בחודשיים האחרונים ולא העזתי לקנות. זה כלל שלוש שמלות (ששתים מהן תראו מיד) וחצאית אחת ורודה עם פודלים ארטיסטיים שהוזלה ב-40$ יום קודם לכן, במיוחד לרגל ההזמנה ללא תחתית שלי.

מאחר וקראתי היטב את ביקורות הקונות והצצתי באתר החברה שמייצרת את החצאית (חשבתי ששם היא תהיה זולה יותר, אבל המחיר היה זהה) ידעתי בדיוק אילו מידות להזמין בחצאית (הכי גדולה שקיימת, כי היא קטנה מאד) ובשמלה הבאה (2X שיושב עליי בול, כי נכתב עליה שהיא גדולה) אותה לבשתי לעבודה מיד כשהגיעה. אני מאד מרוצה ממנה שכן היא נוחה, מחמיאה וויקטוריאנית-טריקו ומי אני שאסרב לשמלה ויקטוריאנית-טריקו?

אני לובשת

שמלה ממוד קלות'

שרשרת מה. שטרן

שתי שמלות הכותנה שהזמנתי, לעומת זאת, התבררו כגדולות. למעשה, אחת היתה גדולה במידה בערך ואילו השניה בשתי מידות. מיותר לציין שזה ציער אותי מאד וכבר התחלתי לחפש להן קונה, אבל בבוקר שישי החלטתי לבדוק עם התופרת שלי אם אפשר להצר אותן לפני שאני מרימה ידיים. אז נסעתי להרצליה אל הלנה, התופרת המצוינת מקניון שבעת הכוכבים, והיא לא רק התאימה אותן למידתי (זאת שתראו פה עוד גדולה אבל בהחלט לבישה עכשיו להבדיל מקודם) אלא עשתה זאת תוך חצי שעה כדי לחסוך לי נסיעה נוספת אליה. בתמורה היא קיבלה 80 ש"ח וחיבוק.

מאחר והייתי בדרך למפגש בבית קפה, החלטתי ללבוש את שמלת הביסקוויטים ולהשאיר את השמלה איתה הגעתי להלנה במכונית. אתם יכולים לדמיין כמה שמחתי לגלות שחברתי הביאה לי במתנה שרשרת הנושאת את דיוקנה של פלומבי חתולת החלל הקצפתית (או כמו שאחרים קוראים לה, Grumpy Cat) שמתאימה פיקס לשמלה שלי! זה היה פסטיבל שדרש עוגת שוקולד עם קצפת וגלידה בצד.

אני לובשת

שמלת ביסקוויטיםממוד קלות'

שרשרת פלומבי אדנותית מאטסי

את השמלה השלישית והמתוקה ביותר אראה לכם בפעם אחרת, אבל לפני סיום - הערה בנוגע לשמלת הביסקוויטים.

התאהבתי בה מיד כשראיתי אותה. לא רק בגלל האורך הנחמד (אני אוהבת מידי), בד הכותנה הנעים למראה והעובדה שאפשר ללבוש אותה בחורף וגם בקיץ (תכונה חיובית מאד לבגד) אלא בעיקר בגלל דוגמת הביסקוויטים. אני חושבת שאישה שמנה שלובשת שמלת ביסקוויטים שכתוב עליה מממ ביסקוויטיםמראה לעולם שהיא מרוצה מעצמה ולא מתביישת באהבתה למאפים, ואלוהים יודע שאני אוהבת מאפים ומאפים אוהבים אותי. אז קניתי אותה בכוונה, כי חשבתי שחשוב שיהיה לי אותה. ועכשיו שאני יודעת שהייתי צריכה להזמין אותה במידה או שתים קטנות יותר, אני עוד יותר מרוצה כי זה אומר שגם אישה במידה 54 יכולה ללבוש אותה בגאווה בדיוק כמוני במידה 48. משמחת אותי גם העובדה שאותה שמלה חמודה נמכרת במידות XS ועד 4XL כי ככה בדיוק זה צריך להיות ורק לעתים רחוקות אני רואה דברים שמתנהלים בדיוק כמו שצריך להיות.

ובאיחולי מאפים טעימים והתנהלות תקינה לכם קוראיי היקרים, אסיים.

♥כמעט שכחתי ♥

יש לי קוד של 15$ הנחה בקניה ראשונה במוד קלות'. אם מישהי מעוניינת, אני יכולה לשלוח לה למייל.

כ♥ת, או כלבת, היא תופעה שגורמת לאנשים לאהוב כלבים. אני, כידוע, לוקה בחתלת עצלנת ודלפנת אבל גם ובעיקר בכ♥ת, לכן התהדרתי השבוע בבגדים מכולבים דלוקס.

את התלבושת הפשוטה אך חביבה הזו לבשתי לעבודה ביום השני לכאב ראש מהאגדות. חשבתי, ובצדק, שכלכלב קצר רגלים יעזור לי להרגיש יותר טוב.

אני לובשת

חולצה מאסוס פטיט (ישנה)

מכנסים ממרקס אנד ספנסר

עגילים מלאכת יד

כפכפים של ג'ייסון וו למליסה

והיום לבשתי את חצאית הכלביםהחדשה שלי לעבודה במחשבה על פגישה שיש לי אחריה, אליה חשוב היה לי להתלבש כשמנה לא נפוצה, אם אתם יורדים לסוף דעתי.

אני לובשת

חצאית ממוד קלות'

גופיה מדורותי פרקינס

שרשרת מה. שטרן

כפכפים של ג'ייסון וו למליסה

החצאית עתירת בד, מה שמעורר בי שמחה לאין קץ. אני מתה לנסות אותה עם תחתונית טול. זה יהיה תענוג רציני לבחורה חובבת קרינולינות כמוני. מממ קרינולינות! נום נום נום.

מאז הבוקר אני מקבלת על החצאית מחמאות נון סטופ, והשמחה גדלה כששומעים ממני שניתן לקנות אותה בכל המידות מ-XS ועד -4X (אותה אני לובשת, למרות שלרב אני 2X או פחות במוד קלות', כי לפי הביקורות ידעתי מראש שהיא תהיה קטנטונת). אני מתה להבין מתי זה יהפוך להיות הסטנדרט - חנות שבה אפשר לקנות את אותו הבגד ממידה קטנטונת ועד גדלדולת בלי למצמץ.

אני מפרסמת את הרשומה הזו עכשיו כי לא נראה לי שנותרו לי בגדי כלבים נקיים, או בכלל, בבית. אני חושבת שמעכשיו זה חתוליםעד סוף השבוע. אלא אם כן, כמובן, מישהו יארגן לי חולצה עם חמוס או אוברול תחשים. אז אשיר שירה חדשה ואצא לסיבוב הופעות עם להקתי הקצבית שרונה והטפירים.

♥תודה לקרן בן יעקב סלע על הצילומים

מעשה שהיה כך היה - יש לי חבר שגר בלונדון וקוראים אותו מושנזון. לפני כמה חודשים סיפרתי למושנזון שהדודה הקולומביאנית שלי הגישה לארוחת ערב פלנטיין, או בננה ירוקה, מטוגנת. מושנזון ביקש מתכונים לפלנטיין. אני שכחתי לשאול את הדודה. מושנזון כעס עליי. עד כאן המבוא.

לפני כשבוע נסע מנכל חברת התוכנה בה אני עובדת לאנגליה וחזר עם מתנה ממושנזון - בננה מתנפחת בגודל 1.65 מטרים שחיכתה כל השבוע על השולחן שלי כדי שמישהו ינפח אותה. היום אמר לי שלומצקי שיש לו מפוח שמתחבר למצית של האוטו וירדנו לחניה להתקין בננה.

אחרי זה, ראיתי לנכון להצטלם עם הבננה כדי לשלוח למושנזון.

אחרי זה קרן שמה לב ששתינו לובשות חולצות של אותה המעצבת, ג'ולהחמודה, והחלטנו להצטלם עם החולצות שלנו והבננה.

אני לובשת

חולצה שג'ול הכינה למידתי

ג'ינס של מרקס אנד ספנסר

סנדלים משופרא

עגילים משלהי שנת טיכו

ואז המנכל קרא לי למשרדו ופיטר אותי.

לסיכום - אם מי מכם מחפש מנהלת תמיכה טכנית או מנהלת קשרי לקוחות בינלאומיים לחברת הייטק, ו\או בננה אנא פנו אליי! תודה ושיהיה לכולכם סופשבוע טוב.

שבוע עמוס עובר עליי ולא ממש יוצא לי ליבלוג כמו שצריך. מה גם שאני מתכננת רשומה ארוכה ומעניינת שדורשת כתיבה וריכוז כמו שצריך, מה שלא יתאפשר ככל הנראה לפני סוף השבוע. אז בינתיים, חשבתי להעלות מה לבשתי היום קטן. כפי שתנו אבותינו טוב מה לבשתי קטן ביד משתי רשומות ארוכות ומעניינות על העץ.

אז הנה תלבושת לעבודה. כמה אנשים תהו למה אני הולכת עם מגפונים בחום האימים הנוכחי, אבל אני מוצאת את השילוב של כפכפים ו\או סנדלים עם צמודונים בלתי מתקבל על הדעת, אפילו כשחם מספיק בשביל לטגן ביצה על מכסה מנוע.

אני לובשת
חולצאית (טוניקה) מאלמביקה
צמודונים ממוד קלות'
מגפונים (ישנים) מגזית
שרשרת מפריימרק
משקפמש של פנדי

כל מי שנתקל בשרשרת (כלומר בי) במהלך היום בהה בה פרק זמן ממושך.תהיתי אם זה בגלל שמיקמתי אותה בדיוק בפתח המחשוף (כי הוא היה בדיוק טיפונת יותר מדי עמוק לעבודה) אבל מסתבר שהחרוזים המוזהבים משמשים כמראת עין דג וכדרכם של אנשים, הם נעמדים כשהם נתקלים בבבואה של עצמם, ובפרט כשהיא מוזרה.

ועכשיו, חזרה לעבודה. תהיו ילדים טובים ושתו הרבה מים. ואל תשכחו להשאיר מים לחתולים, כי לא כולם התברכו לעבוד במשרד ממוזג כמו אלה שבצמודוניי.

♥תודה לקרן בן יעקב סלע על הצילומים

לפני כמה שנים היה לי חבר שהחליט שהגיע הזמן שאפגוש את אמא שלו (אב, באותה העת, לא היה לו). אחרי ארוחת ערב נחמדה פטפנו על הא ועל דא ואז היא שאלה אותי משהו שאיני מצליחה לזכור מה הוא, אבל את תשובתי אני זוכרת היטב - אל תסתכלי על זה כאילו הפסדת בן, הסתכלי על זה כאילו הרווחת סנטר. זה נורא הצחיק אותם.

כזאת אני, תמיד זוכרת שאני שמנה (גם בימים שבכלל הייתי רזה) ותמיד מתנצלת על זה. אני תמיד אצחק על עצמי לפני שאתם תספיקו (גם כשזה הדבר האחרון שבכלל עלה על דעתכם) ותמיד אני מעלה את הנושא ראשונה משל דיברתי על זה קודם, אז בטח נוח לי עם זה.

למה נזכרתי בזה עכשיו? כי נתקלתי באוסף רשומות בבלוגים שמנים מחו"ל שעוסקות בשאלה האם מותר לשמנות להסתפר קצר ואני מכירה את הדילמה הזו היטב. כמו ג'ס, וכמו שמנות רבות אחרות (ונשים אחרות, ובני אדם שלמים אחרים) אני סובלת מעודף שיעור בפנים וזה תמיד יושב לי בראש כשאני מסתפרת. מצד שני, להבדיל ממנה, מעולם לא חשבתי שאישה שמנה צריכה שיער ארוך כדי שיאזן את הגוף הענק שלה. לא, אני גרועה בהרבה - אני חושבת שאני צריכה שיער ארוך כדי שיהיה בי סממן חיצוני של נשיות כדי לאזן את השומן. כן, אני משוגעת. וכן, אני ממש לא היחידה.

אז בואו נדבר בפתיחות על כמה דברים דברים עצובים, מוזרים ומביכים שעלולים לקרות לך כשאת שמנה.

זה לא סנטר כפול, זה אוסף סנטרים

כפי שהבנתם כבר, יש לי בעיה עם הסנטרים שלי. אמי, זכרונה לברכה, נהגה לשנוא את הפרופיל שלה ולפנטז על ניתוח שאיבת שומן בסנטר. אני נהגתי לומר לה בתגובה שהיא מטורפת ולא צריכה שום ניתוח ושהיא יפה כמו שהיא והיום, שלוש שנים אחרי מותה, כל מה שאני רוצה זה ניתוח שאיבת שומן מהסנטר. אני מוצאת את עצמי מותחת את החולצה עד האף כשאני רואה טלויזיה על הספה, אפילו כשאני לבדי. אני מרגישה את השומן בסנטרים שלי מדי פעם סתם ככה באמצע היום ואני זועקת על כל מי שמכוון אלי מצלמה לא מצלמים שמנות מלמטה! אני חושבת שאם רק תהיה לי לסת מהודקת יותר אוכל לחיות בשלום עם המשקל העודף שלי, ויתכן שזה נכון אבל זו בטח לא סיבה לא להסתפר קצר, כפי שאני מתה לעשות כבר שנים ולא עושה. הספר האחרון שביקשתי ממנו לקצר לי את השיער, אגב, סרב לעשות זאת כי אני שמנה וזה לא יחמיא לי. אז זהו שלא.

כשהייתי צעירה וחשבתי שאני שמנה, היה לי שיער קצר וורוד פוקסיה

אני לא לסבית, אני סתם רווקה שמנה

אני רחוקה מלהיות השמנה היחידה מעל גיל 30 ששומעת שלל רמיזות בנוגע לנטיותיה המיניות. שלא לדבר על שמנות רווקות בנות יותר משלושים שלבלוג שלהן קוראים יוצאת מהארון, למען הטריפל שם. אם את שמנה ולא נשואה, יתכנו לכך אחד משני הסברים - שאף אחד לא רוצה אותך או שאת לא בקטע של גברים. אנשים שאשכרה מכירים אותי, נוטים לרב לחשוב על האפשרות השניה כי אני טיפוס די סימפטי אז לא סביר שאףאחד לא רוצה אותי, שלא לדבר על זה שאני תמיד מוקפת חברות שמנשקות ומחבקות אותי. אז מסתבר שאני לסבית. בכל פעם שרומזים או אומרים לי את זה אני כועסת נורא, וזה גורם לי להרגיש כמו חרא של בנאדם (כי רק חרא של בנאדם חושב שלהיות לסבית זה רע). אבל מרתיח אותי שחושבים שאני משהו שאני לא כך שאני גם נבוכה, גם נעלבת, גם כועסת וגם מרגישה אשמה על זה שאני מרגישה את כל אלה.

מזל טוב! באיזה חודש את?

אני לשמחתי לא נתקלת בשאלה הזו, כי עם הגזרה שלי אני נראית הרה בעיקר בירכיים, בזרוע העליונה ו(כמובן)בסנטרים. אבל יש לי המון חברות שאוכלות את החרא הזה לארוחת בוקר צהרים וערב לפחות פעמיים בחודש. באירועים משפחתיים, כשהן אוספות את הילד מהגן, ברחוב, במעלית, בעבודה. ההרגל התמוה והחצוף של אנשים לגעת ללא רשות בבטן התפוחה של נשים שהם כן או לא מכירים מרתיח את דמי כשהן באמת הרות, ועל אחת כמה וכמה כשהן סתם שמנות. המרחב האישי של כל אדם הוא מקודש ולא חודרים אליו בלי רשות ואין שום הצדקה לתחוב את אפך ברחם של מי שלא תהיה. יתכן שהיא סתם שמנה ותעלב ממך, יתכן שהיא שמרנית ולא מעוניינת להודות בפני העולם שקיימה יחסי מין, יתכן שהיא לא רוצה בהריון, יתכן שההריון מסוכן עבורה ועבור הילד ויתכן שהיא סתם לא מעוניינת לשתף אותך בחייה הפרטיים. אז למעשה הנושא כאן הוא גבולות באופן כללי, ולא בענייני שומן בלבד. מה עוד חדש.

שיתוף, לתפיסתי, הוא ההפך מבושה. זו אחת הסיבות שפתחתי את השבלוג הזה מלכתחילה. עם זאת, אני כותבת את זה עם דמעות בעינים. אם גם אתן מתמודדות עם גשם של בולשיט ותפיסות מוטעות שנובע מעודף המשקל שלכן, אני מזמינה אתכן לפרוק אותו כאן. נבכה קצת ביחד ואז נלך לדרכנו קלות יותר.

מה אני אגיד לכם, הידיים שלי על הפנים וההחלמה איטית איטית. אני עיפה בימים אלה ואין לי כח לכתוב (בטח שלא את הרשומה הכבירה שאני מתכננת כבר שבועיים) ולכן חשבתי ללכת על מתכון בטוח - כלומר להציע לכם מתכון שמצליח על בטוח. תסכימו איתי שהקיץ הפך את מחצית הבלוגוספירה לספר בישול גם ככה, אז למה לא אני? מה אני כבר יכולה להציע לכם בימים אלה? זה או רשומה על מברשות איפור ללא אכזריות (שלי באמת לא אכזריות, הן פשוט לא מובנות) או מתכון. ומאחר ואני פדלעה צלעייגרית דלוקס, הכנתי לעצמי לארוחת הערב צ'פאטי, הוא לחם הודי הדורש שני מרכיבים בלבד. הוא בריא, טבעוני, כשר והולך מעולה עם.. טחינה. נכון אתם כבר אוהבים אותי? ברור! יאללה לעבודה.

נום נום.

לפני סיום, אספר לכם שקניתי עכשיו בגד ים בסייל החצי שנתי של מוד קלות'ב-140₪ כולל משלוחה. שמעתם נכון, 140₪ כולל משלוחה. שמנמנות, רזות וחובבי עיצוב לבית - שווה לכם להציץ בהנחות שם כי הפריטים נחטפים כמו צ'פאטי טרי.

מעטים הדברים, כידוע, שאני מתעבת יותר מאירועי השקה. אבל מדי פעם נחמד לפגוש חברות על ארוחת בוקר במקום צבעוני שאני אוהבת גם ככה, לכן החלטתי שהגיע הזמן להוציא את האף מהמשרד לשם שינוי ולנסוע להשקת קטלוג 2014 של איקאה בחנות בנתניה. כיצד הייתי אמורה להעלות בדעתי את הזוועות שאחווה שם?

ידעתי שהקטלוג והקולקציה השנה מתרכזים במגורים בחלל קטן עם ילדים אבל לא ידעתי שחלק מהמוזמנים מביאים את הילדים שלהם איתם להשקה. אני לא הבאתי איתי ילדים ולכן נאלצתי להסתדר עם מה שמצאתי במקום.

להגיד לכם שהיה קל? זה יהיה שקר. הילדים לא התחברו אליי, אני לא התחברתי אליהם והם לא הפסיקו לבכות.

ביורן, השחום מבין השניים, כל הזמן שאל אותי מה אני לובשת. עניתי לו שבעים פעם בערך -

אני לובשת

מכנסים ממרקס אנד ספנסר מלונדון

חולצה מדורותי פרקינס

נעלי הלו קיטי של וואנס מלונדון

שרשרת של ה. שטרן

תיק של בראצ'ליני

אבל הוא התעלם והמשיך לשאול, כאילו הוא עושה את זה בכוונה כדי לעצבן אותי. לא נראה לי שבכלל מענין תינוקות מאיקאה מה אנשים לובשים, זה לא כמו תינוקות מזארה או קסטרו.

בשלב כלשהו הוא הלך לשתות קפה ולעשן בחוץ עם מישהי מידיעות אחרונות ואני נותרתי לבד עם אחיו ששמו, מסתבר, אישטביורן. רק באיקאה מוצאים תינוק שקוראים לו אישטביורן. התכוונתי לחנוק אותו בדיוק כשאודליה צילמה אותי, וכך הוא ניצל. אבל ברגע שהיא הניחה את המצלמה צעקתי למישהי שאני לא מכירה מיטל! לא התראינו שנתיים!!וברחתי. אודליה אומרת שהוא משך כתפיים והלך לקחת עוד קוראסון ולעשות חנדלעך למישהי אחרת. ככה זה כשאתה תינוק בשרות לקוחות.

וכאילו כל זה לא הספיק, הנחתי לשניה את התיק שלי כדי להביא כוס מיץ וכשחזרתי מצאתי את המניאק הזה מתעסק איתו.

בשלב הזה לא ענין אותי כבר שהם משיקים בקרוב אפליקציה שתאפשר לסרוק רהיטים מהקטלוג ולמקום אותם וירטואלית בחדרי הבית כדי לראות איך הם יתאימו, לא שהם פותחים חנות שלישית בקרית אתא ובטח שלא ענין אותי המחקר המקיף שהם ערכו ב-25 מדינות כדי להתאים את הרהיטים שלהם טוב יותר להורים וילדים. במקום זה נכנסתי לחנות, קניתי מראת גוף חדשה לחדר השינה וסירופ חמוציות וחזרתי למשרד שלי שם אף אחד לא מחטט לי בתיק (כשאני רואה) או מתעקש שאשיר לו אאאההה ביורנל'ה אאאאההה חמוקל'הבדיוק כשאני מנסה לאכול.

♥תודה לאודליה ממןעל הצילומים ועל שהעסיקה את איסטביורן בזמן שנמלטתי

אללי! היום לפני שנה ושנתיים ואולי גם שלוש (אני לא בטוחה) ערכתי הגרלונדון, עם פינוקים שהבאתי מהעיר החביבה עליי ביקום. אבל השנה אין לונדון ואין חו"ל ואין חופש. השבלוג קנה דירה ועסוק בלשלם חובות על השיפוץ והרהיטים. חיים קשים ובוהוהו אני יודעת, אבל אני מקנאה בכל חבריי שיוצאים לחופשות נחמדות בזמן שאני עובדת ועובדת.

בכל מקרה, חשבנו והחלטנו, אני ופלומבי בובת העצלנית המצוברחת, שכדאי לערוך הגרלה נחמדה לכבוד החג הקרב. אז אספתי כמה דברים ופניתי ליוצרת שאני מאד אוהבת לשאול אם היא מעוניינת לתרום משהו ממרכולתה המלבבת והנה הגרלה לפניכם. והכי טוב? פלומבי החתיכה במידה מטרפת ממש נאותה לדגמן.

מה יקבל או תקבל הזוכה אתם שואלים? שאלה מצוינת. החבילה שתשלח לזוכה כוללת דוגמית BB Cream של וישי, דוגמית מהבושם החדש של דיור, עגילי בבושקה סימניה כרטיס ברכה ומדבקות בעיצובי, מדבקות לקישוט קלסרים, סיכה של לילה מיי וג'ול ועוד מיני פינוקים קטנים וכל זה ישלח לזוכה בתוך תיק פנדות חמוד להפליא בעיצוב ג'ול, שמי שעוקב אחרי השבלוג בקפידה זיהה כבר כי היא המעצבת החדשה החביבה עליי.

הנחיות למשתתפים בהגרלה

ההגרלה תמשך מהיום (ראשון 1.9.13) ועד יום ראשון ה-8.9.13 בסיומו אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה אחר.
כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה?ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי יחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
יש לעשות לייק לדף שליוגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).

יש לעשות לייק לדף של ג'ולבפייסבוק.
הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, קרוביכם בהווה וקרוביכם לעתיד בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, פסלים פיגורטיביים מטחינה גולמית ושפת סימנים טיבטית).

בהצלחה לכולם וטרום שנה טובה!

♥ עדכון ♥

פלומבי ביקשה שאמסור שהיא עוקבת אחרי כמות הלייקים בדף של ג'ולושאין תאימות בין מספר הנרשמים לעליה בלייקים. אני חושבת שזה מצברח אותה עוד יותר מהרגיל.

סקירת מוצרי הגנה מהשמש‎

חזרה למגרש

הג'ירפות בהופעה

גוגל רידר זצ"ל

רום צימוקים

שוּרוּק

טיפוחים ותמרים - סקירת מוצרי טיפוח

מה בתיק

לו הייתי רוטשילד יה בה דה בה דה באדו!

ים ים ים

תלבושות נינוחות לעבודה

סוף סוף, יצירה

שמלות,עוגיות ועוגיות בשמלות

כ♥ת

יום שחור (זה לא שחור, זה דבש) במשרד

עוד חתולים ומגפיים

רשומה מהבטן

מתכון אניגמטי לאחלה צ'פאטי

בוקר נורמלי וסביר במשרדי איקאה ישראל

הגרלת שנה טובה