Quantcast
Channel: שרונה יוצאת מהארון - בלוג לא קונבנציונאלי
Viewing all 338 articles
Browse latest View live

אל תראוני שאני שחרחורת, שוב

$
0
0

אלוהים, כמה מתישה בלוגוספירת האופנה הישראלית בימים אלה. חצי ממנה מחבק כוסות תרמיות עוטה מבטים נוגים במיטב מחלצותיו, אחרים משחקים אותה אבירי הצדק והכבוד באור ומרבים עוולות *בחושך. ואני? אני מתקשה מאד לתרגל חמלה בימים אלה ועושה דיאטה של מרורים ולפיכך מרבה בלבישת שחור.

הזמנתי את המכנסים האלהמאסוס במידה 22 כפי שתמיד אני עושה עם מכנסים, כי יש לי פער של מידה בין הירכים השמנות למותני הצרעה (דבור) ואני תמיד מצרה אותן. אבל הפעם, כפי שקורה לאחרונה, היה ברור מיד שהן גדולות מדי. החלטתי להשאיר אותן אבל, מאחר ויש להן מותני גומי והן מצליחות לשבת גבוה למרות שהן מיועדות לירכי רעם שתודה לאל עדין אין לי, מעשה שראוול חורפי. הן רכות ויש עליהן לבבות ורדרדים, שזה טוב אפילו כשמרירים כמוני.

כמו כן התבקשתי לצלם את מעיל העורשקניתי באסוס בתחילת החורף. כפי שכבר ציינתי בדף הפייסבוק של השבלוג, הזמנתי מידה 22 במקום 20 כי יש זרועות עליונות שמנות ורציתי לוודא שאוכל ללבוש אותו מעל בגדי חורף עבים. אז הוא פחות חתיכי על הגוף, כי הוא גדול קצת ואני עדין עורגת בסתר למעיל העור הנשי שלהם, שמאז יום עלייתו לאתר טרם נמכר בהנחה. אבל אני כן מרוצה ולובשת אותו הרבה.


אני לובשת
מעיל עור מאסוס
חולצת פפלום מאסוס (ישנה)
מכנסי לבבות מאסוס
נעלים מאס.. גזית (ישנות)
שרשרת פאדלי חתולת הרעם המרירה שקיבלתי במתנה
עגילים משלהי שנת טיכו


ותראו, יש גם אינסטוש!


מזל שגרי יורופסקי לא פה, הוא היה מרביץ לי ואז הייתי מתישבת עליו והוא היה מת ולא היינו מפסיקים לקרוא על זה בעיתונים. מצד שני, אז יכולתי לקטר והו הו הו כמה לייקים הייתי מקבלת! אני אשקול את זה. ועכשיו, מכונת האספרסססו קוראת לי לבוא ולחבק. שלום.

*אגב עוולות, הוספתי לינק לראיון שלי בצינור לילה בדף השבליג בתקשורת.


אירועי השבוע בתמונות

$
0
0

אירועי השבוע מוגשים בחסות סמסונג, מצלמות בינוניות לסלולרים זה אנחנו. אז מה עשיתי השבוע, אתם שואלים? ובכן..

השבוע לא נפרדתי מחיקוי הדיור הדו"צ שקניתי באיביי בגרושים, וקיבלתי עליו שפע מחמאות (זוג נוסף בדרך).


מצאתי בטיב טעם אוכמניות טריות וטעימות ולמדתי שלאכול פירות לארוחת בוקר אולי מצטלם טוב, אבל אחרי שעה אני שוב מורעבת.


פגשתי את האישה שאופה את הסינבונים היפים ביקום (אבל לא טעמתי, כי אני שונאת סינבון).


קיבלתי במתנה 3Doodlerוהתחלתי להתאמן בציור תלת מימדי (אבל זה ממש קשה לי בגלל הניתוחים בידים).



הצטלמתי לדף הפייסבוק של השבלוגבעודי מתעלסת באהבים עם קפסולות אספרסו, כדי להרגיש אחת מהחבר'ה.


קיבלתי מכתב מעירית תל אביב שחושבת שבזכותה ירד קמפיין שנאת השמנים.


החבילה לה אני מחכה כבר שבועיים מנקסט הגיעה גם היא ובחובה מגוון גופיות רכות ונעימות במחירים מגוחכים ששמנות יכולות רק לחלום לקנות בישראל וכמה חולצות אדומות שתראו בצילומים מכאן והלאה. חדי העין יבחינו שהחולצה בתחתית הערימה בכלל הגיעה מאסוס אחרי שהחלפתי חולצה קטנה מדי במידה גדולה יותר (וזה שוב הזמן להלל את שרות הלקוחות היעיל שלהם).


נסעתי לקולאז' סייל, שהיה מאורגן על הכיפאק הפעם, וקניתי מפה ופמוטים כמו אישה בוגרת. בנוסף קניתי עוד פסלון קרמיקה לאוסף מפוגי נעים אהובתי.


בקולאז' מדדתי כמה קשתות חמודות, שאם הייתי צעירה בעשר שנים גם הייתי קונה (ותאמינו לי שהתלבטתי רבות עד שהחלטתי שאני ממש אבל ממש לא צריכה את זה). אני חושבת שהדבר ששכנע אותי סופית לא לקנות את שואת הסוסים החביבה שבתמונה הוא העובדה שאני פשוט לא מסוגלת לקנות מוצרים שבלוגרים מסוימים מקדמים, לא יכולה ולא רוצה. אני אומרת לעצמי אבל את משלמת על זה!ועונה לא משנה, אני מתביישת שיראו אותי עם המוצר הזה. שוין.


להפתעתי, נתקלתי שם באיור שהזמינה ממני הסטייליסטית רביד מנשהלפני כמה שנים טובות. שמחתי לראות שהיא עדין משתמשת בו.


בסופ"ש לא היה לי רגע לנוח. פגשתי המון חברים ותיקים וחדשים וביליתי את השבת במקצה סטיילינג עם ישראלית שחיה בקליפורניה אבל מתעקשת לקנות את הבגדים שלה בישראל (ספציפית ברזילי, בכל ביקור שלה בארץ אנחנו שורצות ברזילי בתחנה). בחרנו לה שמלה, שתי חולצות וחצאית - כולם מקסימים להפליא, ואני רכשתי לי על הדרך חצאית ועוד איזה משהו שאראה לכם בהזדמנות. בכל מקרה, החלטתי ללבוש בגדים לצורך היציאה מהבית איתה (חבל להביך לקוחות).

אני לובשת
חולצה מנקסט (ראו חבילה למעלה)
מכנסונים וגרביונים מאסוס
נעלים של נייקי לליברטי לונדון
שרשרת של N2
תיק של דניאלה להבי
משקפמש של פנדי


במהלך שיטוטינו בתחנה, אגב, פגשתי חתיך שחבל על הזמן.


ולסיום השבוע, החלטתי שהגיע הזמן להסתפר.


שיהיה לכולנו שבוע טוב עם מקסימום חתיכים ומינימום שיער בעינים.

פיזיותרפיה לסטריאוטיפים - מאמר של ניר קריגר

$
0
0

את המאמר הזה שלח לי ניר קריגר, פיזיותרפיסט בוגר אוניברסיטת אריאל, מעסה רפואי ומדריך כושר, שאשתו לירון קוראת את השבלוג. הוא נתקל ברשומה הזושלי והחליט לשלב אותה במאמר מקצועי שכתבאודות המנעות מאבחון לקוי בשל סטראוטיפים על מטופלים. המאמר מדבר, לדעתי, גם להדיוטות שמנמנים ואחרים. ביקשתי מניר רשות לפרסם אותו גם כאן גם כדי לתרום להפצתו וגם כדי להראות לקוראיי, שכמוני נפגעו מאבחון לקוי בשל עודף המשקל שלהם, שיש מי שמקשיב ומבקש לתקן את עצמו ואחרים כדי לעזור להם. מכאן והלאה, רשות הדיבור לניר.

פיזיותרפיה לסטריאוטיפים

לחדרו של אביב הפיזיותרפיסט נכנסה מטופלת שמנה. אביב ביצע עימה היכרות קצרה וביקש את ההפניה מהאורטופד. בהפניה תואר בקצרה כי המטופלת סובלת מכאבי ברכיים (אבחנה אורטופדית- דלקת פרקים ניוונית- OA) מזה שנה, ומציע טיפול פיזיותרפי הכולל טיפולי אולטרה סאונד. בצד הדף רשומה אבחנה רפואית בשם Overweight. אילו שאלות ישאל את המטופלת? איזו בדיקות יבצע אביב על מנת לאשש את האבחנה הדקה של עמיתו האורטופד? האם תהליך הסקת המסקנות שלו יכלול את כל הגורמים המשפיעים על כאב הברך במידה הסטטיסטית המתאימה?

דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה והמחבר של "לחשוב מהר, לחשוב לאט" כנראה יהמר שברגע שאביב רואה מטופלת שמנה, ורואה אבחנה מקצועית בשם "משקל יתר"- הוא יתעלם או יקטין את חשיבותם של הגורמים האחרים. בבלוג של שרונה ראובני מתוארת סיטואציה דומה שהביאה אותה כמעט לניתוח ללא בירור מעמיק של כלל הגורמים לתלונתה (החזר ושטי). מתוך הבלוג:
"אני סובלת בשנים האחרונות ממחלת ההחזר הושטי (רפלוקס)... מאז שאובחנה הבעיה אני מטופלת בידי רופאת אף אוזן גרון מצוינת והיא הפנתה אותי לפני זמן מה לגסטרואנטרולוגית שתבדוק מה הסיבה לבעיה הזו. חצי שנה חיכיתי לתור לרופאה הזו ברעננה, שכל מי שהזכרתי את שמה בפניו הילל ושיבח. חצי שנה זה לא הרבה לחכות למומחה מדרגה ראשונה. לבסוף הגיע היום הקסום ונכנסתי למשרדה עם מכתבים מהרופאים שלי ותקווה שסוף סוף יגמר הסבל הזה. שתי דקות מאוחר יותר נזרקתי משם עם הפניה לניתוח קיצור קיבה באיכילוב."
בספרו כהנמן מתאר 2 ערוצי חשיבה בהם אנו מתנהלים. מערכת 1- היא מערכת אינטואיטיבית הפועלת באופן אוטומטי ובמהירות, תוך השקעת מאמץ מועט אם בכלל, וללא תחושה של שליטה רצונית.
מערכת 2- היא מערכת מבוקרת ומחושבת, אשר מקצה קשב לפעילויות מנטאליות מאומצות הדורשות זאת. פעולותיה מקושרות לחוויה סובייקטיבית של סוכנות (רצון חופשי), של בחירה ושל ריכוז.

כהנמן מסביר כי על פי רוב, מערכת 1 היא השולטת בדפוסי החשיבה וההתנהלות שלנו. היא מושפעת בקלות ממצבי רוח, לחץ, מידע מוקדם ואמונות, ובעצם כל דבר. אף על פי כן יש לה יכולת מרשימה לפעול במהירות ובדיוק יחסי, והיא לא גוזלת משאבים כמו זמן ואנרגיה. מערכת 2 היא מערכת קרה ומבוקרת, אשר פועלת בעיקר כאשר דורשים ממנה לפעול. היא אחראית על משימות חשיבה מורכבות אשר דורשות זהירות וחשיבה סטטיסטית. עצלות היא האויב של מערכת זו. 
בהמשך הספר מתייחס כהנמן לניסויים סטטיסטיים וחברתיים אשר ממחישים עד כמה נוחים המחשבה ושיקול הדעת שלנו להשפעה ולהטייה (BIAS). בחרתי להתייחס לשני מושגים חשובים מתוך הספר הממחישים עד כמה קל לנו כאנשים (וקלינאים- נ.ק.) לטעות או להיות מושפעים מהטיות אלו.

קלות קוגניטיבית- "כיצד אתה יודע שטענה מסוימת נכונה? אם יש לה קשר חזק – לוגי או אסוציאטיבי – לאמונות או להעדפות אחרות שלך, או אם היא מגיעה ממקור שאתה נותן בו אמון ומחבב אותו, אתה תחוש קלות קוגניטיבית. הצרה היא שייתכנו סיבות נוספות לתחושת הקלות שלך, ובכללן (למשל) איכות הגופן והקצב המושך של המילים- ואין לך דרך פשוטה להתחקות אחר המקור לרגשותיך...(רק) כשיש לאנשים מוטיבציה חזקה לעשות זאת, הם מסוגלים להתגבר על חלק מהגורמים השטחיים שיוצרים אשליות של אמת..."

סטריאוטיפיזציה- "אחד ממאפייניה הבסיסיים של מערכת 1 (האינטואיטיבית- נ.ק.) היא הייצוג של קטגוריות באמצעות נורמות ואבות-טיפוס. כך אנחנו חושבים על סוסים, על מקררים ועל שוטרים; בזיכרוננו קיים ייצוג אחד או יותר של חבר "רגיל" מכל אחד מהקטגוריות הללו. כאשר הקטגוריות הן חברתיות, הייצוגים נקראים סטריאוטיפים. ישנם סטריאוטיפים שגויים באופן ממאיר, (...) אך לא ניתן להתעלם מהעובדות הפסיכולוגיות: סטריאוטיפים נכונים וכוזבים הם דרכנו לחשוב על קטגוריות."

בסיטואציה המתוארת למעלה, רואה אביב מטופלת שמנה. הוא לא רואה מטופלת עם חולשת שרירי אגן, או מטופלת עם הגבלת טווחי תנועה בשוק. אביב נפגש בדיוק אתמול עם מטופלת שמנה שסבלה מכאבים בברך, וקרא תקציר מאמר על הקשר בין OA לבין עודף משקל, והופ... הסטריאוטיפ השתלט, והתמונה בראשו כבר נצרבה: עודף המשקל לוחץ את עצם הירך לשוק ונוצר חיכוך בין העצמות, אשר גורם לדלקת מפרקים וכאבים. המטופלת טרם הוציאה מילה מפיה וכבר גורלה נחרץ. אין ברירה, היא חייבת לרזות על מנת לשפר את מצבה.

אביב סובל מקלות קוגניטיבית, והמטופלת שלו נפגעת מכך. אם אביב היה יכול לשים בצד את גורם המשקל, התהליך האידיאלי היה פועל בסדר הבא:
  1. היכרות עם המטופלת 
  2. קבלה סובייקטיבית (תיאור המטופל את הבעיה ממנה הוא סובל)
  3. קבלה אובייקטיבית (בדיקות קליניות אשר מאששות\מפריכות את חשד המטפל על פי החלק הקודם)
  4. סיכום הממצאים ושקלול משקלם באבחנה הקלינית על פי ממצאים סטטיסטיים מקובלים בספרות וכן ניסיון המטפל.
  5. המלצות וטיפול.
אביב הגיע לשלב האחרון לפני שהתחיל עם הראשון.

סביר להניח כי מי שסובל מעודף משקל מודע לכך היטב, ולא שלם לגמרי עם מצבו. ייתכן והמטופלת ניסתה לפתור זאת בדרכים שונות ונכשלה פעם אחר פעם. מבחינת מטופלת זו- הדרך לירידה במשקל היא דרך ללא מוצא. ואולם ידוע כי עודף משקל הוא לא הגורם לדלקת פרקים. הסיבות שונות ומגוונות, ויש הסובלים מOA ללא עודף משקל וגם להיפך. עודף משקל הוא רק חלק מתוך מגוון גורמים אשר מחריפים את תופעות הלוואי של OA . אם יבחר אביב לפנות למטופלת ולהסביר לה את מגוון הגורמים ודרכי הפעולה שניתן לפעול בהם, ולהדגיש את חשיבותם של הדרכים שבהן היא יכולה לחולל שינוי במצבה- ייתכן ותרתם ותהיה חלק פעיל ומרכזי בשיקומה, וידוע לנו כמה זה נחוץ להצלחת הטיפול.
כך גם הציעה שרונה מהבלוג: 
"מסתבר שבקופות חולים אחדות (אולי בכולן? לא יודעת) רופאים מקבלים הנחיה מלמעלה לדבר עם חולים שמנים על עודף המשקל שלהם. אני אומרת, גם אם יש הוראה מלמעלה יש דרך לעשות דברים, ויש טיימינג וטאקט. אפשר למשל, בזמן בדיקה שגרתית ובלי שום בעיה בוערת, לשאול על הרגלי התזונה וההתעמלות של המטופל ולהציע טיפים ורעיונות לשיפור. בלי לתקוף, בלי להטיף, ורק בצורה של דיאלוג, לא מונולוג."
ציטוט לסיום, של סנט פרנסיס:
"אלוהים תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות ואת החוכמה להבדיל בין השניים."
הפיזיותרפיסט אמנם אינו אלוהים, אך יש בכוחו לתת את הכוח והאומץ הדרושים על מנת לחולל שינוי אמיתי במטופל. פעמים רבות המטופל עצמו לכוד בסטריאוטיפ. הוא אינו מאמין שיש ביכולתו לשבור את חומת הסטריאוטיפ מכיוון שכל חייו התייחסו אליו ככזה, או מכיוון שקיבל את הרושם הזה ממקור מידע מוטעה.
לעתים אף נוח לו לחשוב כי אין ביכולתו לשבור את החומה (כבר הזכרנו שעצלות היא האויב של מערכת 2 המבוקרת). תפקידו של הפיזיותרפיסט הוא לתת בסיס נוח ואמין למטופל לשפעל את מערכת הבקרה של המטופל, ולתת לו כלים מעשיים ליצור שינוי אמיתי במצבו. ביסוס סטריאוטיפים כמו מבנה גוף, משקל, גיל או כל טייפ קאסט אחר הוא האויב הגדול של הרפואה.

ועוד מילה: הפוסט הנ"ל מדבר על טיפול פיזיותרפי, אך גם ניתן להחליף את שמות התואר- רופאים, מאמני כושר, פסיכולוגים ושאר נותני השירות בתחום הבריאות ובכלל- המפתח להצלחה שלנו במקצוע תלויה בלקוח שלנו- המטופל. כשמטופל פונה לעזרה, חובתנו להקשיב לו. הקשבה, כבוד ואמפתיה הם הבסיס לאבחון וטיפול יעיל ואיכותי.


ניסים ונפלאות

$
0
0

בדומה לקעקוע, ההחלטה להסתפר קצר התבשלה בבטנון שלי מעל שנה לפני שאזרתי את הכוחות לבצע אותה. בדומה לקעקוע, בסוף התהליך גבר הצורך בסמל חיצוני לשינוי פנימי על הלבטים והחלטתי שאני הולכת על זה, אם רק אמצא את האדם הנכון שיעשה את העבודה עבורי.

חיפשתי ספר במשך שבועות. ידעתי למי אני לא רוצה ללכת, אבל לא ידעתי למי כן. אז ביקשתי המלצות בדף הפייסבוק של השבלוג וכעבור שעות אחדות היה שם שחזר על עצמו שוב ושוב עם המלצות חמות ביותר. אז קבעתי תור לניסים פרץ במספרה שלוברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב. הגעתי לשם לחוצה ומפוחדת ואחרי כמה שעות יצאתי משם צעירה בכמה שנים, רזה בכמה קילוגרמים ועם תחושת ניקיון ושמחה אדירות.

הגעתי לניסים ככה


וניסים סיפר אותיככה


ואז ככה


ועכשיו ככה 


אני חושבת שהתספורת הנוכחית היא החביבה עליי. טוב, גם הראשונה. זה כל כך נוח וחופשי ומחמיא וצעיר וכיפי. 

מאז שקיצרתי את השיער, השאלה שאני נשאלת הכי הרבה (אחרי מה הטלפון שלך בובה?) היא מי הספר שלי. ניסים אמר לי ביום חמישי שהרבה קוראות של השבלוג מגיעות למספרה ומספרות לו שבחרו להסתפר אצלו בעקבות התמונות שאני מפרסמת. מאחר והוא לא רק ספר מעולה אלא גם אחלה גבר, הוא הציע שנפנק את הקוראים שלי בהגרלת תספורת ואני מיד אמרתי למה לא למה לא בפרט שלשם שינוי, זו הגרלה שגם הגברים בחבורה יהנו ממנה.
ברור שכן! ובכן, הנה האותיות הקטנות (יש להקפיד על כל הסעיפים כדי להירשם להגרלה, אני מבצעת מעקב אחר הלייקים)
  1. ההגרלה פתוחה לגברים ונשים.
  2. ההגרלה תמשך מהיום (רביעי 29.1.14) ועד יום רביעי ה-12.1.14 בסיומו אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה אחר.
  3. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה מהי תספורת החלומות שלך?ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי ייחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  4. יש לעשות לייק לדף הפייסבוק של מספרת Scissors.
  5. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  6. יש לעשות לייק לדף שליוגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  7. ספרו לחבר'ה, אולי גם הם רוצים להסתפר.
שימו - התגובות מתפרסמות רק לאחר אישורי ולכן לא נראות מידית בבלוג. אין צורך להגיב מספר פעמים.

בהצלחה לכולם ותודה מקרב לב לניסים שביקש לפנק את קוראיי. אני חושבת שזו ההגרלה המוצלחת שערכתי פה זמן רב!

תשוויצינואר מאתגר

$
0
0

את תקציב הבגדים של ינואר ניצלתי לרכישת בגדים מיוחדים מאד, מעשה איכות ולא כמות,ואני מאד מרוצה.

ראשית, אחרי ששכב בארוני חודש, החלטתי שאני והסוודר החום מרזילילא מסתדרים והלכתי להחליף. לשמחתי מצאתי שני דברים שאני מתה מתה מתה עליהם.

הראשון הוא הצווארון הנודד הזה, של מירית רודריג. הוא בדיוק מה שאני צריכה - גם חתיך וגם פרקטי. כל הבגדים שיש לי שהמחשוף שלהם נדיב מדי לעבודה הפכו בין רגע לסבבה בזכותו. פשוט לובשים אותו מתחת לבגד הבעייתי והופ, אני מהוגנת כפרח נזירות שמנמן. חוץ מזה, יהיה מגניב ללבוש אותו מעל הבגדים.


את החצאית הזו של (גם של מירית רודריג) מדדתי בהנחה שתהיה קטנה עליי וגיליתי שהיא גורמת לי להראות כמו אלילה נוזלית. אני מטורפת עליה ומחכה כבר להזדמנות ללבוש אותה.


עכשיו, אני הראשונה להודות שאיני מלכה אפריקאית, אבל לאחרונה נדלקתי קשות על שני מעצבי אופנה שמתמחים בהלבשת נשים אפרו-אמריקאיות. 

הראשון, הוא רובן רוול מניו יורק שלמותג האתני-אפריקאי שלו דמסטיקסנחשפתי לאחרונה בכמה מהבלוגים השמנים החביבים עלי. הוא מעצב למידות 0-4x שזה חידוש מרענן לכל הדיעות ותופר את הבגדים שמזמינים בחנות של באטסי לאחר ההזמנה, כך שניתן לשלוח לו מידות מדויקות והוא יתאים את הבגד ללקוחה. 

אני בחרתי את החולצה הכי פסיכיתבחנות שלו, חוששתני, ואני מתחרטת קצת שלא בחרתי במעיל מעטפתסולידי יותר שיהיה קל יותר ללבוש. אבל הי, לא שבלוגרית כמוני תשבר ואני מבטיחה ללבוש אותה וגם להראות לכם איך. על זה נאמר, הכנסתי את עצמי לבוץ האופנתי ואני אוציא את עצמי ממנו. בכל מקרה היא מהממת ואן שרלי היתה מתעלפת מהשרוולים התפוחים שלה.



מעצבת שניה שמתמחה במידות גדולות עד גדולות מאד היא מוניף סי, שגם היא מניו יורק. מוניף התפרסמה בזכות בגדי היםהאגדיים שלה והבגדים הסקסיים מאד שהיא מעצבת. על המכנסים האלה שמתי עין כבר מזמן, אבל קניתי אותם בסוף סוף סוף סייל תחילת השנה שלה ברבע ממחירם המקורי. התכנית היתה ללבוש אותם עם נעלי התעמלות או כפכפים וחולצה רגועה לגמרי (גופיה או טישרט לבן, או מיזע חלק). 

הבעיה היא (כן, כפי שהובטח בכותרת הרשומה, התשוויץ הזה מלא אתגרים) שאני יושבת בדיוק על קו התפר בין המידות 2x ו-3x ולא ידעתי איזו מהן להזמין, אז התיעצתי עם נציגת שרות שלהם והיא אמרה לי להזמין 3x, שהתגלה כמובן כענק. מאחר והמותנים הם מגומי הם לא נופלים ממני, ומאחר ושילמתי עליהם מע"מ ולא בא לי לשלם שוב, החלטתי להשאיר אותם ולהסתדר איתם ככה. אני מקווה שזה לא יתגלה כטעות. בכל מקרה, הם מנצנצים שחבלז.


ועכשיו, זהו.

לסיום, ואגב בגדי מעצבים, טליהואני עורכות מכירה ביתית נוספת ב-14.2.14. את הפרטים תוכלו לראות כאןבקרוב. יהיה.. ניחשתם! דיסקו חצילים. אז סמנו את התאריך ביומן ובואו בהמוניכם.

עדכוני בית

$
0
0

כפי שכתבתי כבר, יצאתי מהקולאז' סייל עם שלוש קניות ביתיות.

ראשית קניתי פמוטים ומפה מצמד מעצבות  בשם סילקה וסולרן. המוצרים שלהן משלבים את הסגנונות הדני וההודי, שילוב שיוצר שילוב נדיר בעיני של פשטות מחד ועושר בצבעים וטקסטורות מאידך. תראו כמה שמנמנים הפמוטים וכמה יפה המפה. היא גם מתאימה לשטיח הלילונאום במטבחשלי. מענין שככל שיש יותר צבעים בבית, כך צריך להיות יותר מדויק בבחירת הצבעים שמכניסים (חשבתי שבשלב כלשהו זה יהפוך ל"הכל הולך").


לאוסף הפוגי נעימיותשלי הוספתי את הדודה הפרחונית הזו, שמתאימה לספל שאמא שלי אהבה במיוחד.


מה שהפך את המטבח שלי לעוד יותר בְּנוּתִי מקודם, שזה די בְּנוּתִי. זו תערובת של פריטים ישנים וחדשים משלושה דורות נשים במשפחה.


פלישת הפוגי נעים, אגב, התפשטה עד חדר השינה שם נמצאת מנורת קריאה אחת שפוגי עיצבה. שטיח הכוכבים, כמו חברו מהצד השני, מהחנות של הביתה.


ואם כבר הגענו לחדר השינה, התפנינו לפני זמן מה למלאכת תלית התמונות, שמחכות כבר חודשים ארוכים, רק כדי לגלות שהקיר בחדר השינה עשוי מקריפטונייט ובקושי אפשר לנעוץ בו מסמרים. מהר מאד התייאשתי ולכן נתלו בינתים רק ארבע התמונות האלה.


על הנופך הבלוגרי בחדר השינה ממונה מתלה הבגדים הזה מאיקאה, עליו העמסתי כל מה שלא נכנס לארון (שם איזור התליה מצומצם מדי). כידוע, חדר שינה של בלוגרית בלי טוטואינו חדר שינה של בלוגרית.


אין ספק שמה שחסר לי בבית זה מקדחה טובה. בלי מקדחה לא יתלו תמונות, בלי מקדחה לא אתקן את דלת ארון המטבח המעצבנת שהחליטה שהגיע הזמן לקרוס ובלי מקדחה לא אצליח להפסיק להזמין חברים עם מקדחות בתמורה לכל המאפים שיש לי בבית. מסקנה, מי שרוצה מאפים שתקנה מקדחה.

מדריך להזמנה מהאינטרנט דרך חברות שילוח - רשומה אורחת

$
0
0

אוכמניות אוכמניות, מה נאות הן! גם סגולות, גם עגולות וגם מתוקות. אם רק היו כותבות רשומותלשבלוג במקומי, הן היו מושלמות. אך חכו, מה זה? רשומה שימושית במיוחד שביקשתם חזור ובקוש ונשלחה אליי בידי לא אחרת מאשר.. האם זה חלום? לא! האוכמנית הואילה לכתוב עבורנו על חברות שילוח מחו"ל כדי שנוכל לקנות דברים שאנחנו רוצים מאתרים שלא שולחים לישראל.

במידה ואתם תוהים למה מי מת שאוכמניות ירצו לנו על הזמנה באינטרנט, התבקשתי לציין שבסניף הדואר שלה מברכים אותה בשמה מהדלפק של החבילות ברגע שהיא נכנסת בדלת, ושמספר הטלפון שלה כתוב מקדימה על הכריכה של החוברת איפה שחותמים על קבלת חבילות. תכלס, היא היתה צריכה לפתוח בלוג משלה כבר מזמן. ועכשיו לענייננו.
אוכמניות, צילום אילוסטרציה

מדריך האוכמנית להזמנה מהאינטרנט דרך חברות שילוח

כל מי שעושה קניות בחו"ל דרך האינטרנט, מכיר את הרגע הזה. מצאתי את הנעליים המושלמות במחיר מציאה, אבל המשלוח שלהן לישראל עולה כפול מהנעליים עצמן. וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע, אין בכלל משלוח לישראל. מה עושים? לא נקנה? שערורייה! בשביל מה המציאו את האינטרנט הזה בכלל?

כאן בדיוק נכנסות לתמונה חברות השילוח. הרעיון דומה בכולן – נרשמים בחינם ומקבלים כתובת בארצות הברית (ולפעמים גם במדינות אחרות, כפי שאפרט בהמשך). קונים מוצרים באתר כלשהו באינטרנט, ומציינים ככתובת למשלוח את הכתובת שקיבלתי מחברת השילוח. כשהחבילה מגיעה אל חברת השילוח, היא גובה מאיתנו תשלום על המשלוח לארץ (וגובה גם את המסים אם צריך לשלם כאלה), והחבילה תגיע עם שליח עד הבית. שתי החברות המרכזיות בתחום (שתיהן ותיקות ומהימנות) הן Mustopו-buy2usaאו בשמה הקודם Ushops. בהמשך אשווה ביניהן במפורט.

מלבד שירות המשלוח הבסיסי, שתי החברות מציעות שירותים בתשלום נוסף, כגון: איחוד חבילות שהגיעו מאתרים שונים, אריזה מחדש של חבילות כדי להקטין נפח, קניה עבורך באתרים שמקבלים רק כרטיסי אשראי אמריקאים, מחשבון אמזון שמזינים לו כתובת של מוצר באמזון ונותן מראש כמה יהיו עלויות השילוח וכו'. לשתי החברות גם יש עמודים לקנייה ישירה דרכן, מידע על מבצעים בחנויות אינטרנטיות גדולות ועוד.

לוחות זמנים

זמן המשלוח כולל את הזמן של המשלוח הפנימי בתוך ארה"ב (תלוי באפשרות המשלוח שבחרתי באתר שממנו הזמנתי, בדרך כלל כמה ימים) + הזמן שייקח לחבילה להגיע אלי מרגע הגעתה למחסני חברת השילוח (שתי החברות עושות משלוחים לארץ כמה פעמים בשבוע). הזמן הכולל הוא לרוב מהיר יותר מאשר בהזמנה ישירה מאתרים, בערך שבועיים, לפעמים פחות.

שתי החברות שולחות עדכונים תכופים במייל לגבי מצב החבילה, פעולות נדרשות, חיובים וכדומה. שירות הלקוחות בעברית, יעיל מאוד אצל שתיהן. ברגע שהחבילה נשלחת לארץ, מתקבל במייל מספר משלוח; אפשר לחכות עד שהחבילה תגיע אלינו, או להקדים ולתאם עם חברת השליחויות את המשלוח ליום ושעה שנוחים לנו. רק שימו לב – אפשר לערוך את התיאום הזה רק לאחר שהחבילה הגיעה אל מרכז החלוקה בארץ.

כמה יעלה לי המשלוח

תעריפי השילוח של שתי החברות דומים למדי (ראו טבלה בהמשך). לשתיהן יש מבצעים קבועים ומתחלפים, ומדי פעם הטבות ללקוחות ותיקים, כך שתמיד כדאי לחשב נקודתית כמה יצא המשלוח אצל כל אחת ולראות מה יוצא משתלם יותר, ולא לשכוח לעשות לייק לדפי הפייסבוק שלהן כדי לקבל מידע על מבצעים (זהירות – מעודד קניות...). ל-buy2usa יש גם אופציית משלוח ימי אטי וזול יותר.

לא לשכוח שהחבילה עוברת שני שלבים בדרך – מהאתר שבו קנינו אל חברת השילוח, ומחברת השילוח אלינו. גם לחלק הראשון (משלוח בתוך ארצות הברית) עשויות להיות עלויות. יש אתרים שמציעים משלוח חינם, יש כאלה שהעלות בהם קטנה, בכל אופן צריך לזכור לקחת בחשבון גם את העלות הזאת. היא תיגבה כמובן כחלק מהרכישה ובלי קשר לחברת השילוח.


חשוב לשים לב שעבור כל חבילה, חברת השילוח מחשבת משקל פיזי ומשקל נפחי, ומחייבת לפי הגדול בין השניים. כלומר, המשלוח של חבילה קלה אבל ענקית עלול לעלות הרבה כסף. באתרים של שתי חברות השילוח יש מחשבונים שאפשר להזין בהם את סוג המוצר, המחיר של המוצר ומשקל וממדי החבילה הצפויים, ולקבל הערכת מחיר שלוקחת בחשבון הכול כולל מסים.

מחשבון לדוגמה, של buy2usa

מסים

כשמזמינים חבילה ישירות מאתר, לא דרך חברת שילוח, עניין המסים הוא קצת רולטה. עקרונית הסף לתשלום מסים הוא 75$, ואם העלות מתחת לזה, לא צריך לשלם מסים בכלל. הסף הזה כולל את מחיר המוצר + משלוח, אבל זה תלוי באיך שהשולח מציין את העלות על החבילה, אם הוא כלל בה את עלות המשלוח או לא. רשות המכס בודקת את החבילות מדגמית, ככה שאולי יתמזל מזלנו ונחמוק מתשלום מס, ואולי לא. עלות משלוח גבוהה מעצבנת פעמיים – גם מעצבן לשלם משלוח יקר על מוצר זול, וגם מעצבן כשבגלל המשלוח היקר המוצר הזול עובר את סף המכס. לפעמים השילוב של שתי הבעיות האלה הופך את הקנייה לבלתי כדאית.

כשמזמינים חבילה דרך חברת שילוח, אין רולטה. אם עוברים את הסף, תמיד משלמים מסים (המיסים נגבים מאיתנו ישירות על ידי חברת השילוח). אבל יש לחברות השילוח יתרון אחד ענקי מבחינת המסים – חישוב העלות לצורך הסף הוא של המוצרים + השילוח בתוך ארצות הברית בלבד, לא כולל את המשלוח לארץ. ככה שאם קניתי מוצרים ב-75$, והמשלוח בתוך ארצות הברית היה חינם, אני לא אשלם מסים.

לסיכום - טבלת השוואה בין שתי החברות 

פרמטר להשוואהMustopbuy2usa
שילוח החל מ... (לפני הנחות ומבצעים)29$ לחבילות עד 1 ק"ג, ממשיך במדרגות של 1/2 ק"ג.22$ לחבילות עד 1/2 ק"ג, 27$ לחבילות בין 1/2-1 ק"ג, ממשיך במדרגות של 1 ק"ג.
שילוח ימיאיןלוקח כחודש, זול משמעותית ממשלוח אווירי, בעיקר כשמדובר בחבילות כבדות. מתחיל מ-20$ לחבילות עד 3 ק"ג.
עושים משלוחים מ...ארה"ב, אנגליה, סין (עלויות השילוח מאנגליה ומסין שונות מאשר מארה"ב. המשלוח מאנגליה מהיר במיוחד).ארה"ב בלבד
התשלום על המשלוחאוטומטי ברגע שהחבילה מגיעה למחסני מסטופ, לפי פרטי כרטיס האשראי השמורים אצלם. כדי לקבל הנחות במבצעים, יש לשלוח מראש הודעת דואר אלקטרוני שמציינת את סוג המבצע.ידני, לאחר בחירת סוג משלוח (אווירי/ימי) והפעלת קופונים ומבצעים אם יש. בדרך כלל גם צריך להעלות אליהם צילום מסך של החשבונית (אבל התהליך מוסבר היטב ונוח מאוד).
מבצעים קבועים (בכל מקרה כדאי להיכנס לעמודי המבצעים באתר ולבדוק מבצעים עדכניים)10$ הנחה על המשלוח בקנייה באמזון, Zappos ו-ebay. לשם הקנייה, חובה להיכנס לאתרים הללו דרך הלינקים באתר של Mustop. משלוח נעליים שנרכשו באמזון – 19$, בכניסה דרך לינק באתר.משלוח נעליים מכל חנות שהיא ב-20$, לא צריך להיכנס דרך לינק מיוחד. הנחה קטנה אוטומטית ללקוחות ותיקים.
החבילה מגיעה הביתה עםשליח של DHL. שירות יעיל מאוד.שליח של דואר חבילות הישראלי.

מחירי המשלוח אינם זולים, אבל נותנים אופציה במקרה של משלוח עוד יותר יקר ישירות מהאתר, או כשאין משלוח לארץ בכלל. יעשה כל אחד את השיקול בעצמו.

מכירה ביתית? הפקה אופנתית

$
0
0
טוב, לא בדיוק הפקה אבל צילומים שצולמו במצלמה! ביום שישי הקרוב אנחנו עורכות מכירה ביתיתנוספת בתל אביב, בעקבות הצלחת המכירה הקודמת. גם הפעם יהיו בגדים ואביזרים יד שניה מארוני וארונות של חברות ובגדים מהקולקציות האחרונות של סטודיו טליה. הבגדים של טליה יימכרו במבצע השני ב-10 ש"ח.

כמו לפני המכירה הקודמת, נסעתי לחנות של טליה לאסוף בגדים שמוצאים חן בעיני לצילומים שיעשו לכם חשק. אני חיבת לומר שהתאהבתי במעילים החדשים שלה ואני ממש חושקת באחד, אולי אקנה לי. ממממ! מה שמזכיר לי להבהיר שהקופון שמופיע בדף ההטבות של השבלוגטוב לשימוש בחנות בלבד, ולא תוכלו להשתמש בו במכירה. מצד שני, פריט שני ב-10 ש"ח כבר אמרתי?

הבגדים במכירה יגיעו במידות 1-4. בצילומים, אני שלובשת מידה 48-50 לובשת בגדים במידות 2-4 (תלוי בגזרה).
מראה ראשון
מעיל - 669₪
טוניקה - 299₪
קומבניזון (משמש כגופיה) - 99₪
צמודונים - 189₪


מראה שני
סריג כסוף - 269₪
טוניקה - 299₪
מכנסי אופנוע - 269₪


מראה שלישי
חצאית - 329₪
סריג - 329₪
גופיה - 99₪


מראה רביעי
סריג ורדרד - 269₪
קומבניזון - 99₪
צמודוני תחרה - 99₪


מראה חמישי
מעיל - 669₪
גופיה - 159₪
מכנסים - 359₪


המכירהתערך ביום שישי ה-14.2.14 בין 9:00-14:00 (עברנו לפורמט בזק) בשכונת יד אליהו בתל אביב. ניתן לשלם במזומן והמחאות בלבד ליד שניה וגם באשראי לטליה. ניתן לבקש לשמור פריטים יד שניה (אנחנו מעלות צילומים לדף המכירה בפייסבוק) למשך השעה הראשונה של המכירה, אחריה הם עוברים לנחלת הכלל. 

אנחנו מקוות לראותכם! ועכשיו אני חייבת ללכת להכין לזניה אחרת נרעב פה ולא תהיה מכירה וזה יבאס את כל המעורבים, בעיקר אותי המורעבת. שבוע טוב לכולם!


אביב העמות

$
0
0

בזמן שאני יושבת מול המחשב עטופה בחולצה, סוודר וקרדיגן ענק וורוד ומקללת את ידי הפצועות מקור (מכירים את החתכים האלה? נורא) באסוס כבר מבשלים לנו את העונה החמה. 

בימים האחרונים העלו החבר'ה מקו המידות הגדולות Asos Curve דוגמיות מקולקציית אביב 2014 עליה עבדו בחודשים האחרונים. קולקציה מלהיבה ומרגשת? לא הייתי אומרת, אבל יש בה כמה חידושים. כמו המעיל הזה, שנראה כמו מאק קלאסי אבל יש לו רוכסן צידי של מעילי אופנוענים. לקנות ולשמור לחורף הבא.


מעיל 434 ש"ח
שמלה 283 ש"ח
מכאן הלאה, הולכות ורבות הבעיות.

השמלה הזו שמשלבת קומבניזון ובננות חביבה, אבל כתפיות ספגטי לא מתאימות לרב הנשים השמנות שאני מכירה. נשים גדולות חזה צריכות חזיות טובות, ולחזיות טובות יש כתפיות עבות, ולחזיות טובות למידות גדולות אין כתפיות יפות שנחמד לחשוף עם כתפיות ספגטי. צר לי.


שמלה עם פאנל אורגנזה 202 ש"ח
והנה שמלת קרושה לבנה שנלבשת מעל קומבניזון. זה יפה על הדוגמנית אבל יש לי תחושה שעל נשים רבות השמלה הזו תהיה מונחת כמו שק. מה שכן, הנעלים מוצאות חן בעיני ויש לי מזימות הנוגעות להן.


שמלת קרושה תחרה פרימיום 376 ש"ח

ולסיום השמלה הזו, שקצרה מדי וחבל כי היא יכלה להיות חמודה אם היתה באורך מידי, מתחת לברכיים. אני לא מבינה את השיגעון של הבריטים עם שמלות במידה גדולה שמגיעות לאמצע הירך. אצלי ואצל שמנות רבות אחרות זה החלק הפחות מוצלח ברגל. האורך הזה עובד בחצאיות צרות, אבל בחצאיות מתרחבות כמו זו זה לא מי יודע מה מחמיא.


שמלונת 289 ש"ח

פרט למעיל האפור והנעלים הכסופות, הדבר העיקרי שמוצא חן בעיני כאן הוא הדוגמנית החמודה (שאלתי לשמה, אבל טרם קיבלתי תשובה). ראינו אותה כבר בקולקצית הקיץ בשנה שעברהוהפעם היא נראית הרבה יותר טוב, לטעמי. יתכן שאני טועה, אבל נראה לי שהיא מעט מלאה יותר מהדוגמניות הרגילות של המותג. האם מתישהו נזכה לראות דוגמנית במידה 18 בקטלוג של אסוס? אני מציעה את השוגמניתהחביבה עליי בזמן האחרון, אניטה מארשל. אניטה היא דוגמנית הבית של מוניף סיונראית כמו גרסה משופרת של ריהאנה.


אני אוהבת אותה כל כך.

לפני סיום, אזכיר לכם שעוד אפשר להרשם להגרלת התספורתאו צבע אצל מעצב השיער המהולל שלי, ניסים פרץ, וגם שמאד כדאי להגיע למכירה הביתית שלנו ביום שישי, עליה תוכלו לקרוא (אם טרם עשיתם זאת) כאן.

הדיבוק, טייק 2

$
0
0

בשבת בלילה היו לנו כרטיסים לדיבוק בתאטרון גשר. לבשתי מה שתכננתי ללבוש (חצאית, חולצה קצרה לבנה מכופתרת ומעליה טישרט שחור ארוך שרוולים) והתארגנתי לצאת אבל החברה שהתארחה אצלי באותו זמן ותכננתי להקפיץ הביתה בדרך לתאטרון אמרה לי  את נראית כאילו התחפשת, את לא יכולה ללכת ככה. התבאסתי נורא, כי רציתי ללבוש את החצאית החדשה, אבל החלטתי לציית ולהחליף בגדים. 

אז העפתי את החולצה הלבנה ואת החצאית הארוכה ולבשתי את מכנסי הניצנוצאז' החדשים שלי במקום. אבל אז גיליתי שאין לי נעלים שמתאימות למכנסים האלה, שתכננתי ללבוש כשחם יותר עם כפכפים שחורים. בסוף נעלתי את הגורילותכי הן שחורות ויצאתי מהבית מבואסת רצח אבל עם אפס זמן להחליף שוב בגדים.

תלבושת גרועה לדיבוק טייק 1
 מכנסים של Monif C
חולצה וגופיה מנקסט
נעלים של אדידס
עגילים מרזילי


למה תלבושת גרועה (וכתוצאה מכך, למה מבואסת)? כי המכנסים האלה צריכים חולצה עם מחשוף עמוק ומחמיא יותר, וככל הנראה, לבנה ונעלים שהן או כפכפים שחורים או נעלי עקב שחורות. הגורילות קיצרו לי את הרגלים וניפחו את המכנסים וגרמו לי להראות וגרוע מזה, להרגיש כמו ליצן. ולא רציתי להראות כמו ליצן, רציתי להיות יפה.

מאחר ואלוהים אוהב אותי יפה ולא אוהב אותי ליצן, נסענו לתאטרון ביפו, חיפשנו חניה כארבעים דקות, לא מצאנו חניה בשום מקום ופספסנו את ההצגה. עצרתי את האוטו בצד הכביש, בכיתי קצת מעצבים ותסכול, ואז נסענו למסיבה הקבועה של החבר'ה שם עודדו אותי בסיפורים מצחיקים וחיבוקים.

ביום ראשון התקשרתי לגשר לספר להם שלא ראינו את ההצגה כי לא היתה חניה ולהתחנן להנחה על זוג כרטיסים נוסף. לשמחתי הרבה הודיעו לי, עוד לפני שפתחתי בשלב התחנונים, שמאחר ולא אספנו את הכרטיסים אפשר לבוא להצגה בתאריך אחר על בסיס מקום פנוי. וכך בבוקר יום רביעי התקשרתי לשאול אם יש מקומות וקיבלתי שני כרטיסים לשורה 19 בלי להוסיף שקל על מה שכבר שילמנו.

מה שמוביל אותנו לתלבושת לדיבוק, טייק 2

אני לובשת
חצאית של קרמה קומה
חולצה מגאפ
גרביונים ומעיל עור מאסוס *
שרשרת מרזילי (ישנה מאד)
מגפים איטלקיות כלשהן (ישנות)


הפעם היה הרבה יותר טוב, למרות שלא לבשתי את החצאית המקורית (החולצה הרלבנטית בכביסה המלוכלכת) אבל בהחלט הרגשתי יפה ונחמדת. כשהגעתי לקופה לקחת את הכרטיסים פגשתי אישה שמכרה שני כרטיסים בשורה 6 באמצע במחיר מגוחך. החלטנו לקנות ממנה את הכרטיסים וכך ראינו את ההצגה מהמקום הכי טוב באולם. ההצגה היתה מצוינת (אפרת בן צור שחקנית אדירה) ובסופה היתה שיחה עם השחקנים והמחזאי (לא ידענו שמתוכננת שיחה כזו) ממנה נהנינו מאד. 



*לקחתי את המעיל לסיבוב אחרון לפני שיימכר במכירה הביתית שלנו ביום שישי

מה אנו למדים מפרשיית הדיבוק אתם שואלים, ילדים? ובכן, לא שאסור להפר נדרים כי אז מסתבכים, כפי שאמר איש זקן מוזר שדיבר הרבה יותר מדי בשיחה עם השחקנים אחרי ההצגה, אלא שכשמתלבשים פיכס ומרגישים כמו ליצן אלוהים (היקום, ווטאבר) מתיחס אלינו בהתאם וכשמתלבשים כמו אישה שנחמד לה עם איך שהיא נראית אלוהים (וישנו, מה שלא יהיה) מחייך לעצמו ואומר חמודה זאתי, נפרגן לה הערב בילוי מפניק. אז השתדלו להתלבש כמו אנשים שכיף להם עם מי שהם ויהיה לכם הרבה יותר כיף.

ובנימה אופטימית זו, אסיים.


פשוט למדי

$
0
0

אתמול עסקה השמנוספירה המקומית בכתבה הזו בווינט, בה סופר על רשת אופנה חדשה מבית דפנה לוינסון בשם So Simple. הרשת, כך נכתב, מוכרת בגדים במידות 40-48 וחנותה הראשונה מתוך תריסר נפתחה לפני כשבוע בקניון עזריאלי. 

כשפניתי לדף הפייסבוק של הרשתלברר פרטים בנוגע לחנות ולשאול כמה שאלות, הודו לי על ההתעניינות וסיפרו לי בשמחה שיהיה אירוע השקה רשמי לבלוגריות בסוף מרץ. בינתיים הופניתי ליחצ של החברה לשם קבלת תשובות לשאלותיי. הודיתי להם מקרב לב והחלטתי לצאת למשימת ריגול נועזת במקום היחיד שגרוע יותר מעורף האויב, הוא קניון עזריאלי (בלעע). לבשתי שריון קשקשים ואת השפם המלאכותי הגדול ביותר שלי ונסעתי למקום השני השנוא עליי עלי אדמות (הראשון, אם אתם חייבים לדעת, הוא בית החולים מאיר בכפר סבא) כדי לבחון את החנות בעין בלתי מזויפת.

הדבר הראשון אליו שמתי לב הוא שאין שום מיתוג הנוגע למידות בחנות או מחוצה לה וזו החלטה עסקית נבונה בעייני. ראשית, כי אופנה במידות 40-48 היא למעשה אופנה לנשים רגילות לחלוטין ותיוגה כמיוחדת תפגע הן ברגשות השמנות (48 זה שמן? מה אני אמורה להרגיש במידה 54??) והן ברגשות הרזות (42 זה שמן? באיזה עולם מעוות אנחנו חיים??). אם החנות היתה מסומנת חיצונית כמיוחדת, המסר היה מיזוגני מאיזה כיוון שלא היינו מסתכלים על זה. פרט לכך, כולנו יודעים, ככל שלא נעים להודות בכך, שביגוד לנשים שמנות נתפס (מאחר וכזה הוא, היסטורית) כזקן, כבד ומיושן ואף אישה לא רוצה לקנות בגדים זקנים, כבדים ומיושנים (אפילו אם היא עצמה כזו ויודעת את זה).

החנות עצמה מוארת, בהירה ונעימה במידה חריגה לחנות ישראלית הפונה לקהל היעד השמנמן ומיד עם כניסתי הבחנתי שהבגדים השחורים תופסים בה פינה אחת בלבד. שאר החנות הכילה בגדים בצבעוניות רכה, טבעית ונעימה לעין שהזכירה לי מיד את קולקציית המידות הגדולות של מנגובה עסקנו לא מזמן. ההשוואה למנגו מתבקשת בהרבה מובנים, אם חושבים על זה. המידות כמעט זהות, התמחור דומה וסגנון הבגדים דומה.

הבגדים עוצבו בידי מעצבים שחולצו מהריסות משמין לי וג'אמפ ומיוצרים (כך נאמר לי) בארץ, שזו תמיד נקודת זכות ברשתות ישראליות. לשמחתי, לא מצאתי בכל החנות סיב פוליאסטר אחד. פוליאסטר (אם איני מבלבלת שוב, בפעם המיליון, בין שמות הבדים) רודף אחרי השמנות הישראליות המסכנות מרשת לרשת, מאיים להציפן בים של זיעה ואומללות שאין גזרה ראויה לו מאוהל. הבדים כאן טבעיים יותר, דקים, רכים ונעימים וחסרים את הברק המוכר המאוס של בדי השמנות האופייניים בארץ. בנוסף, כמעט ולא תראו כאן את צבעי השמנות הקלאסיים  - טורקיז, כחול, פוקסיה ואדום.

עכשיו, אני מודה שציפיתי לצאת מהחנות עצבנית וממורמרת. הנחתי שיהיה לי קשה למצוא בגדים שמתאימים לי והייתי בטוחה שלא אמצא שם סוג מכנסים אחד שיעלה עליי. לשמחתי, טעיתי. יש לציין מרבית הבגדים שמדדתי היו במידה הגדולה ביותר שיש בחנות (4 בחלק מהבגדים ו-5 באחרים) ואני לובשת מידה 48 ביום טוב ו-50 ביום רע (במכנסים אני קונה לעתים גם 52, כי יש לי פער של מידה בין הירכיים למותן ואני קונה מכנסים שמתאימים לירכיים ומביאה אותם לתופרת להצרה, כפי שהקוראים הקבועים של השבלוג ודאי מדקלמים כבר מתוך שינה).

הערה מנהלתית לפני הצילומים, מאחר והגיחה לחנות היתה ספונטנית התמונות צולמו בסלולרי שלי. לכן כל אחת שווה רק 750 מילים, וגם זה במקרה הטוב. בחנות יש גם מספר מצומצם של שמלות וחצאיות שלא צילמתי, מפאת רגליים שעירות וגרבים לא תואמות (יום כביסה! משם הלכתי ישר ל-H&M לקנות גרביים) אבל הן לא הפורטה של החנות.


אני לובשת
ג'קט מידה 4 - 249 ₪
חולצת פלאנל רכה מידה 4 - (מחיר חסר)
מכנסים מידה 5 -179 ₪

כדי להיות מוצלחת הפלנלית הרכה צריכה להיות קצרה יותר או רחבה יותר (כלומר, במידה 5 במקום 4. אני לא יודעת אם קיימת כזו). הג'קט, שקיים גם בשחור, ממש נחמד והדבר היחיד שפוגם בכך הוא הסוגר ממתכת צבועה זהב, שמזקין ומכביד אותו. אבל לא נראה לי ששמים לב לזה בתמונה, כך שזו לא בעיה כזו גדולה.


אני לובשת
גופיה מידה 4 - 39 ₪
עליונית עם שולי שיפון מידה 4 - 229 ₪
מכנסים מידה 5 - 179 ₪

בעתיד יהיה מועדון שהצטרפות עליו תוזיל את המחירים. המחירים המוזלים כבר מסומנים על התוויות, אבל לא ידוע עדין מתי יפתח המועדון ומה יהיו תנאי ההצטרפות אליו. המחירים, בכל מקרה, שפויים עד בינוניים וללא ספק נמוכים משהיו במשמין לי.

אבל בלי התמרמרות אי אפשר, לכן אשאל את השאלה המתבקשת והיא למה נבחר לרשת שם לועזי?פחות ופחות חנויות עם שמות עבריים נפתחות בימים אלה וזה מתסכל אותי מאד. איזה ערך יש במראית עין של מותג זר כשאתם מקומיים? עברי דבר עברית אני אומרת.

שורה תחתונה - הוסיפו כמה ג'ינסים טובים ומידות עד 54 וקיבלתם רשת ישראלית על הכיפאק. בינתיים, מדובר בחנות מוצלחת למדי, במסגרת המגבלות הקיימות.

מדד השרונה

אני חיבת לציין לטובה את בתאל מנהלת החנות שעזרה לי והיתה אדיבה, יעילה וחביבה למרות שהפכתי לה את החנות ולא קניתי כלום. אני מקווה שכל המוכרות ברשת יהיו כמוה, כי רבות מאתנו יודעות שהמכה ה-11 של חנויות מידות גדולות היא המוכרות.

החנות נמצאת בקומה השניה של קניון עזריאלי, מול ארומה. אם אתם לובשות מידה 48-50 ומטה וזקוקות למכנסים צרים ומחמיאים או חולצה רכה, שווה לכן לבקר. כמו כן, שווה לכן ללחוץ על החברה להגדיל את טווח המידות כדי שיהיו לנו פה משהו שבאמת אפשר לעבוד איתו.

הזוכה בהגרלה

$
0
0

אני מתנצלת על העיכוב בהגרלה, שבועיים עמוסים עברו על כוחותינו.


אנא צרי איתי קשר במייל raisinlike @ gmail.comבלי הרווחים. יש לך עד שני בבוקר לעשות זאת, אם לא אבחר זוכה אחר. תודה לכל הנרשמים!

מדריך השבלוג לאיפור ללא מתאפרות

$
0
0

אחת מבקשות הקוראים הנפוצות ביותר שקיבלתי היא לכתוב מדריך איפור. פעם אחרי פעם עניתי למבקשת אבל אני בקושי מתאפרת ונעניתי שזו בדיוק הסיבה שביקשו ממני.

אחרי שחשבתי על זה הגעתי למסקנה שיש בזה הגיון מסוים. מדריכי איפור מוצלחים לא חסרים, כמו בבלוג של מרינההיפה וטובת הטעם. גם יוטיוב עמוס במדריכי איפור, וכבר סיכמתי בעבר את החביבים עליי. אבל הרבה נשים שמתאפרות בקושי עד אף פעם עלולות להיבהל מהשפע הזה ולחשוב לעצמן, במידה רבה של צדק, שזה לא מתאים לא לאופיין ולא לאורח החיים שלהן והן ישמחו לקבל מדריך מינימליסטי לאיפור מינימלי. ואם אתם מחפשים מומחית לאיפור מינימלי, אין מתאימה ממני! אז למלאכה.

אני מתאפרת מעט מאד, אבל באופן קבוע. אם תראו אותי מחוץ לבית בלי איפור אני ככל הנראה בדרך לעשות פעילות גופנית כלשהי או חולה ובדרך לרופא או לקנות תרופות. מאחר ואני חיוורת אני מרגישה עירומה בלי סומק. כבר שנים אני תוהה אם הסיבה לכך היא הסומק עצמו או התחושה המעוררת של שפשוף המברשת בלחיים. אני משתדלת למרוח מסקרה מדי יום (אלא אם כן אני ממש עצלנית וחוזה שלא יהיה לי כח להסיר אותה בערב) או חולה או אומללה ואז עדיף להימנע מאיפור שעלול להימרח. פרט לכך, אני מורחת לפעמים צלליות, שמה מדי פעם קונסילר ולעתים ממש ממש רחוקות גם מייקאפ. ליציאות אני שמה דגש על העינים ונמנעת ככל האפשר מלמרוח על השפתיים משהו שאינו מרכך.

למרות שמחיר אינו ערובה לאיכות, אני נוהגת להימנע מאיפור זול מאד, אלא אם כן קיבלתי עליו הרבה המלצות. אני לא יודעת מה אתכן, אבל אני לא רוצה למרוח על העינים שלי חומרים מסין עם ריח של נפט (ותאמינו לי שיש כאלה). תמיד כדאי ללכת על חברה מוכרת או לחפש המלצות למוצר מסוים.

אם כל זה נשמע לכן הולם עבורכן, אתן מוזמנות להמשיך לקרוא. אין בכוונתי להמליץ על מוצרים כמו לפרט מה אני עושה איתם. אני כותבת את המדריך לפי סדר הפעולות שלי - קודם עינים, אחרי זה לחיים ובסוף (אם צריך) הסתרת פגמים בעור. אני מקווה שתהנו.

שלב ראשון - איפור עינים

הדבר הראשון שאני עושה כשאני ניגשת למראה להתאפר הוא לסרק את הגבות. הגבות שלי פרועות יחסית והפסקתי למרוט אותן לפני כמה שנים (אחרי שהגעתי למסקנה שזה כואב מדי ולא בא לי להמשיך עם זה) ויש הבדל גדול (לפחות אצלי) במראה הכללי אם הגבות מסורקות כולן לאותו הכיוון (כלפי חוץ ולמעלה) או נותרות או נאטורל אחרי שנת הלילה. כל מסרק גבות פשוט יתאים למטרה זו, ולרב הם די זולים.

מעגל ריסיםהוא תוסף מועיל לאוסף האיפור. הוא מעגל את הריסים (הא הא!) וגורם לעין להראות פתוחה ועירנית יותר, שזה תמיד טוב. קודם מעגלים את הריסים ואז מורחים את המסקרה. איך מעגלים? מקרבים את המעגל לעין, סוגרים אותו על הריסים (ולא על העפעף כי זה טיפשי) ולוחצים לחיצה איטית וארוכה. רוצים אפקט מוגבר? חזרו פעם שניה על הפעולה. בפרט אם אתן ארוכות ריסים וממושקפות ורוצות להימנע ממריחת מסקרה על העדשות שלכן. האם אני משתמשת במעגל הריסים מדי יום? ברור שלא.

עכשיו מורחים את המסקרה. 

יש הרבה סוגי מסקרה. יש מסקרות מאריכות, מעבות, מעריכות ומעבות, למראה עכבישי, למראה דרמטי, למראה מלודרמטי ולמראה פסיכוטי. אני בעד רכישת שתי מסקרות - אחת שחורה מאד ודרמטית לערב ולימים שמתחשק לכן להראות כמו פאם פאטאל ואחת חומה ועדינה ליומיום. איך יודעים אם המסקרה עדינה או דרמטית? בעיקר לפי המברשת. למסקרה החומה בתמונה יש מברשת דקה וארוכה ולשחורה יש מברשת צפופה ושמנה. בנוסף, ככל שהמסקרה משוכללת ודרמטית יותר כך המרקם שלה יהיה מסיבי יותר ותוכלו לראות את זה על המברשת (למסקרה מאריכה, למשל, מוסיפים סיבים זעירים שנדבקים לריס ומאריכים אותו).

בתמונה - מסקרה שחורה ודרמטית Baby Doll של איב סאן לורן 
מסקרה חומה טלסקופיק של לוריאל
מעגל ריסים של שו אמורה

לפעמים אני מורחת גם צללית. במדריכי איפור פופולריים תראו שילובי צבעים מתוחכמים שנמרחים על גבי העפעף ליצירת מגוון מראות מתוחכמים, מדורגים ומוצללים שמגדילים או מקטינים את העין לפי הצורך. אני נוהגת להשתמש בשתי צלליות לכל היותר - צבע בסיס בהיר יחסית שאני מורחת על כל העפעף ומטשטשת היטב בקפל העליון של העין באמצעות העברת מברשת צללית נקיה (יחסית) שוב ושוב מצד לצד עד שגבולות הצבע מטשטשים יפה לתוך העור. אם אני רוצה ליצור מראה מעושן או להעמיק את העין אני מוסיפה צבע כהה יותר בשליש החיצוני של הקפל ומטשטשת אותו באותו האופן, כדי ליצור הצללה.

אפשרות נוספת לשימוש בצלליות היא במקום אייליינר - בוחרים צבע יפה וכהה יחסית ומורחים אותו עם מברשת איילינר בצמוד לקו הריסים. אני מעבה את המריחה בשליש החיצוני של העין שם הריסים ארוכים יותר. את הקו שיצרתם אפשר לטשטש עם מברשת נקיה למראה עדין יותר או להשאיר חד, לבחירתכן.

אם אתן משתמשות בצללית, סדר הפעולות יהיה - סירוק גבות, מעגל ריסים, צללית ואז מסקרה.

פתרון מוצלח לאיפור ללא מתאפרות הוא לקנות פלטה טובה של צבעים בסיסיים. פלטה כזו תכלול שחור כלשהו, חומים כהים ובהירים בגימור מאט ו\או פנינה מבריק וכמה צבעים משלימים נחמדים ממשפחת השמפניה, לבן זוהר להדגשות (הרבה נשים אוהבות לשים נקודה קטנה של צבע בהיר ומבריק בפינה הפנימית של העין) סגלגלים-אפורים-חומים (יענו Taupe) ואפורים. צבעים בהירים ובוהקים כמו ירוק, תכלת וכולי טובים בעיקר לבובולינות מזדקנות או ילדות. אפשר להפיק מהן מראה יפה גם בגילאי 25-45 אבל זה למדריך אחר, כי זה מתארך גם ככה. בקיצור - רוצים אחת? קנו לכן בכיף, אבל השתמשו בה במתינות ולעולם לא על כל העפעף או ירחם השם, החוצה ממנו.

אגב, צללית חומה מאט בהירה יכולה לשמש גם להדגשת הגבות, אם אתן חשות דחף פתאומי לעשות זאת.
בתמונה - הפלטה המהוללת Naked 3 של אורבן דיקיי, 
היא יקרה אבל יש לה ולקודמותיה הרבה חיקויים בשוק

מברשות למריחת צללית - אחת שמנמנה ודחוסה יחסית שמעולה להנחת
צללית ולטשטושה (זכרו להשתמש במברשת נקיה לטשטוש)
אחת זוויתית, דקה ומוצקה למריחת איילינר ואיפור גבות

בתמונה - חיקוי מוצלח וזול של Naked 1 המפורסמת, 
הוא Heaven and  Earth של MUA 
אם קיבלתן עם הצללית שקניתן ספוגיות להנחת צללית, כמו במקרה הזה, 
אל תשתמשו בהן הן יוצרות כתמים על העפעף ואי אפשר לטשטש איתן כלום

בנוסף לצלליות אבקה דחוסות, יש גם צלליות קרמיות. היתרון בהן הוא שניתן למרוח אותן עם האצבע אם רוצים. אישית, אני מעדיפה להניח אותן על העפעף עם האצבע ולטשטש עם מברשת צלליות.

מאחר ולא מתאפרות נמנעות משימוש בפריימר (חומר שמורחים על העור לפני האיפור כדי לגרום לו להראות טוב יותר ולשרוד על העור במצבו המקורי יותר זמן) הנה קומבינה לפריימר לצלליות - פיינט פוט בגוון Painterlyשל מאק משמש כפריימר עינים שיגרום לצלליות שלכן להחזיק מעמד יותר מחד ולצבע שלהן להיות עמוק ודומה יותר לזה שבאריזה מאידך. אפשר למרוח אותו עם האצבע. השימוש, כמובן, אינו חובה.


צללית קרם של שאנל ופיינטרלי של מאק
ומברשת להנחת צלליות לטשטוש ומריחה

ועכשיו תוספת למתקדמות בדמות איילינר. אני כמעט אף פעם לא מורחת אותו כי אין לי זמן וסבלנות לזה בבוקר (וחבל, כי איילינר נראה סבבה עם השיער הקצר שלי). אני ממליצה להתחיל עם איילינר ג'ל ולקנות עבורו אחת משתי מברשות - או מברשת גבות זויתית או מברשת דקה ודחוסה. מאחר ואני אוהבת ליצור זוית חתולית בחלק החיצוני של העין, אני הולכת לרב על המברשת הזוויתית איתה זה יותר נוח לי, אבל זה ענין של העדפה אישית.

איך מורחים איילינר? טובלים את המברשת בג'ל (לא להעמיס יותר מדי) ומתחילים ללוות את קו הריסים לאורך כל העין ומעבים את הקו לקראת הזוית החיצונית ליצירת מראה חתולי. המדריך הזהיסביר לכן איך לעשות את זה ויש גם את השיטה אותה תארתי פה. טיפ למתקשות - כדאי להניח מראה בזוית נמוכה לפנים שלכן, כך שתסתכלו מטה תוך כדי מריחת האיילינר ולא ישירות למראה שמולכן, זה יקל על תהליך המריחה. אחרי שגומרים מורחים את המסקרה.

איילינר ג'ל של מאק ומברשת 209 דקה ו-263 זויתית (שטובה גם לגבות)

סדר הפעולות למתקדמות הוא - סירוק גבות, מעגל ריסים, צללית, איילינר ובסוף מסקרה.

מרחתן משהו? לא נורא! בשביל זה המציאו את המקלון אוזנים טבול בטיפל'ה מסיר איפור. אם תהיו עדינות לא תצטרכו אפילו להתחיל מהתחלה, פשוט תורידו את השמיר והכל שב על מקומו בשלום.

שלב שני - איפור לחיים

כפי שכתבתי במבוא, אני מרגישה עירומה אם אני יוצאת מהבית ללא סומק. ההעדפה שלי היא תמיד לסומק בעל גוון טבעי (כמה שיותר דומה לגוון סמוק אמיתי של שרונות). מסתבר, שגוון סמוק טבעי אינו ורוד או אדום, אלא ורוד-בייז'י או ורוד-חום. הצבע המושלם בשבילי ליום יום הוא Blush Babyשל מאק. הגוון שלו טבעי מאד והוא מחמיא במידה נהדרת. כפי שרואים בתמונה, אני משתמשת בו לעתים קרובות מאד. סומק אבקתי אני נוהגת למרוח עם מברשת סומק או ברונזר זוויתית, כמו זו של ג'יג'י שרואים בתמונה. טובלים את המברשת בעדינות בסומק, מנערים אותה ומורחים בזהירות (עדיף להוסיף צבע אחר כך מאשר למרוח יותר מדי) על תפוחי הלחיים (זהירות, שלא תראו כמו בובה) ומטשטשים כלפי מעלה על העצמות שמתחת לארובת העין, או בקיצור - מורחים את הסומק במקומות הטבעיים לסומק, שהם אלה שבולטים בלחיים ובהם השמש פוגעת באופן טבעי.

לכל אחת יש צבעים שמתאימים לה וכאלה שנראים עליה נורא. אני אוהבת גוונים ורדרדים חומים כשקר וגוונים שנוטים לאפרסק כשחם ואני שזופה ומנומשת יותר.

זכרו שאם אתן מנסות איפור בחנות, כדאי לצאת עם מראה החוצה, כי התאורה בחנות תמיד מעוותת את הצבע האמיתי.
בתמונה - Blush Baby של מאק ופלטת Deconstructed Orgasm של נארס
שכוללת את הסומק המפורסם אורגזם ומוסיפה אליו את שלושת מרכיביו בנפרד

בנוסף לסמקי האבקה הוותיקים, יש גם סמקי קרם שמתאימים למריחה עם האצבע. טובלים את האצבע בסומק (שוב, לא חזק מדי, כדי להמנע מיצירת כתמים מגוחכים על העור) ומניחים נקודות על עצמות הלחיים מתחת לחצי הפנימי של העין או על תפוח הלחי (אני שונאת את המונח הזה), לפי העדפתכן. הסומק נמס במגע עם חום העור לכן מתחילים לטשטש אותו עם האצבעות בתנועה מעגלית עד ליצירת מראה יפה ועדין על הלחי. אפשר כמובן להוסיף עוד צבע אם צריך. ניתן גם להשתמש במברשת דואל פייבר (עם סיבים סינטטים וטבעיים) למריחת הסומק ואז יש להשתמש בתנועות מעגליות ונמרצות, כדי להמיס את החומר ולמזג אותו יפה בעור הלחיים.

בתמונה  - Stippling Brushשל Real Techniques וצלליות קרם של סטילה, שהן החביבות עליי
ומתאימות גם למריחה על השפתיים, לא שאני עושה את זה אי פעם

שלב אחרון - הסתרת פגמים בעור

אני לא אוהבת למרוח מייקאפ. לטעמי, אם אין פגמים בעור אין בו צורך ואם יש פגמים בעור (דוגמת נקבוביות פתוחות) הוא רק מדגיש אותן. אז אני משתמשת בו פעם במאתיים שנה ליציאה חגיגית או לצילומים. קונסילר, לעומת זאת, טוב שיש. קונסילר מזכיר מייקאפ בצבע שלו אבל הוא מיועד להסתרת פגמים בולטים בעור כמו עיגולים שחורים מתחת לעינים או פצעונים ואדמומיות.

הקונסילר צריך להיות בצבע של העור וגם פה צריך לצאת מהחנות לאור טבעי כדי לבדוק אם הוא באמת נבלע בעור ונעלם בו. אפשר להניח אותו על הפגם עם האצבע או עם מברשת קטנה ודחוסה כלשהי ואז לטשטש את הגבולות כדי ליצור מראה אחיד עם העור.


בתמונה - קוסנילר Double Wear של אסתי לאודר ומברשת P82 של סיגמה
גם מברשת 209 של מאק (ראו למעלה) מתאימה להנחת קונסילר על פגמים קטנים, אם היא נקיה מצבע

אם אתן נמנעות ממייקאפ, כמוני, סדר הפעולות פה (עינים, לחיים, פגמים) יתאים לכן. את העינים, אגב, מאפרים בהתחלה כי זה עשוי ללכלך את הפנים ואז ניקוי הלכלוך יהרוס את האיפור הקיים. אז קודם עינים, אחר כך מנקים מה שצריך אם צריך, ואז ממשיכים הלאה. אם אתן כן שמות מייקאפ, סדר הפעולות יהיה - מייקאפ, עינים, לחיים, קונסילר.

נספח א - הסרת איפור וניקוי מברשות

כל דיכפית יודעת לדקלם שחשוב להסיר את האיפור לפני השינה. לצורך כך המציא אלוהים את מסיר האיפור של ביודרמה. מסיר איפור זה נטול כל זכר לשמנוניות, מתאים לעור רגיש ועושה את העבודה מצוין.
 

את מברשות האיפור שלי אני מנקה פעם ב (אבל מן הראוי לנקות לעתים קרובות) עם מנקה המברשות של מאק, שאת אופן השימוש שלי בו תארתי ברשומה הזו. אם אין לכן חשק לקנות מנקה מברשות, אפשר לחפוף אותן כי שהייתן חופפות את שערכן. חשוב לזכור להניח מברשות לייבוש בשכיבה ולעולם לא בעמידה, כדי לא להמיס את הדבק שמחזיק את השערות במקומן.


בתמונה - מנקה מברשות של מאק והמברשות בהן דנו ברשומה זו 

נספח ב - מה יש לי בתיק האיפור

לא תמיד יש לי מקום בתיק לתיק איפור, אבל לרב אני לוקחת אותו איתי לעבודה למקרה שארצה לרענן את האיפור לפני שאמשיך משם למפגש זה או אחר. וזה מה שיש בו:
  • מסקרה גמדית שחורה מאריכה של בנפיט They're Real
  • סומק אורגזם ומברשת קבוקי *קטנה ודחוסה להנחה וטשטוש
  • שפתון ורוד מאד של ליים קרייםלפעם בארבע מאות שנים שנחה עליי הרוח למרוח אחד
  • קונסילר של Collection 2000
  • מברשת מסקרה חד פעמית שמשמשת אותי לסירוק הגבות
  • ביויוט אלקסירשל קודאלי לרענון 
  • עפרון איילינר שחור קטן (למריחה בקו הדמעות התחתון או לשימוש כאיילינר)
* מברשת גדולה ודחוסה לאיפור שטחים גדולים, כמו אלה ששימשו את שחקני הקבוקי ביפן למריחת הצבע הלבן על פניהם

הדברים האלה מכסים את כל מה שדנו בו ברשומה זו (פרט לעפרון העינים והשפריץ של קודאלי, שהם באמת לא חיוניים) ומספיקים ליצירת מראה חמוד ו\או סקסי לפי הצורך בחמש דקות. בנוסף, יש לי בתיק האיפור מיכל עם בושם ופצירה, לסגירת פינות טיפוחית בעת הצורך.

זהו. יחסית למדריך איפור ללא מתאפרות שנכתב בידי לא מתאפרת, זו רשומה ארוכה כמו הגלות. שוין, לפחות תראו חמודות במיוחד בגלות - רעננות ומלאות חיוניות מחד ולא מחופשות למישהי שאתן לא מאידך. אם כבר להיות בגלות, אני אומרת, לפחות נרגיש טוב בעור שלנו נכון?

אם יש לכן שאלות או הערות אתן מוזמנות לכתוב אותן כאן ואני אשתדל לענות.

מדריך השבלוג לשמנמונת בראיון עבודה

$
0
0

קוראים יקרים, אני שמחה להגיש עוד פרק בסדרה הפופולרית קוראים מבקשים, והיום - מדריך לבוש לשמנמונת בראיונות עבודה.מה ההבדל בין שמנמנות שמחפשות עבודה לנשים רזות שמחפשות עבודה? כלום פרט לכך ששמנמנות ושמנות צריכות להתאמץ יותר למצוא חנויות שמוכרות את הבגדים להם הן זקוקות.

מאחר ואני עובדת כבר הרבה שנים בתעשיית ההייטק, התחלתי את תהליך הכתיבה בתחקיר (בדומה לתהליך כתיבת מדריך הלבוש לשמנמונת בדייט, שם לעודף המשקל כן היתה חשיבות בגלל הסטיגמות עליהן צריכות שמנות להתגבר בהקשר זה) שכלל שיחות עם אנשים שעובדים במקצועות שונים משלי. בנוסף, התייעצתי עם מאיה בוכניק, יועצת לחיפוש עבודה בה נעזרתי בחיפוש עבודה בעבר. ביקשתי ממאיה טיפים ללבוש לראיונות עבודה, וכך היא ענתה לי.
אחרי הראיון, המראיין אמור לזכור את תוכן השיחה ולא את הבגדים שלבש המרואיין. במילים אחרות, את הרושם אנחנו אמורים לעשות באמצעות מה שאנחנו אומרים ולא מה שאנחנו לובשים. ובמילים עוד יותר אחרות, העיקר בראיון הוא המה ולא האיך... הלבוש הוא רק הבמה. האדם, הנסיון שהוא מביא איתו, הדברים שהוא אומר- הם אלה שצריכים לגנוב את ההצגה ולא הבגדים. מה שקורה כשמתלבשים לא נכון הוא שהבגדים הופכים למרכז. הם תופסים יותר מידי תשומת לב, על חשבון דברים אחרים הרבה יותר חשובים. הם עלולים להעביר מסרים לא נכונים, אולי להוביל לדעות מוטעות וזה, מן הסתם, ממש לא רצוי.

בשורה התחתונה, לראיון עבודה צריך ללבוש בגדים נוחים, לא חשופים מידי ולא בצבעים נועזים מידי. חולצה מכופתרת לגברים עם מכנסיים בגוון כהה (ג'ינס שחור למשל, גם אפשרי) זו הופעה לא מגונדרת מידי ומצד שני גם לא זרוקה. לנשים, אין להגיע בגופיה, לא מחשוף מוגזם, לא חצאית מיני. גם שחור מלמעלה ועד למטה זה קצת מוגזם. מכנסיים או חצאית מחוייטת, חולצה יפה. C'est tout!
על כך אני מוסיפה את הכלל שלי, אותו הזכרתי גם בהקשר של הפגישות הרומנטיות, והוא - אל תתחפשו למישהו שאינכם אלא התלבשו כמו גירסה מחויטת יותר של עצמכם. העלו את הסגנון האישי שלכם רמה והקפידו יותר על לבושכם, אבל אל תתלבשו כמו מישהו שאינכם כי אז יקרה אחד משנים - או שתכשלו ביצירת הרושם המוטעה או שתצליחו בכך, ובינינו - זה גרוע בהרבה כי זה ידרוש מכם להתמיד בהצגה. עדיף להדחות או להצליח בגלל מי שאתם מאשר בגלל מי שאינכם.

במקרה שלי, למשל, תחפושת תהיה ללבוש לראיון מכנסים מחויטים שחורים צרים עם חולצה לבנה מכופתרת, לנעול מגפונים עם עקב קטן ולענוד שרשרת ועגילים עדינים. ללכת כמו גרסה מחויטת של עצמי יהיה ללבוש מכנסים מחויטים אפורים בגזרה רחבה, נעלי עור שטוחות או סניקרז נקיים וסולידיים, וחולצה בגזרה מוקפדת אך מבד רך. אני אמנע מלענוד את תכשיטי ה-Statemenet החביבים עליי, ואענוד במקום תכשיט מעודן שאני מאד אוהבת כי אני חייבת להרגיש נוח ונעים כדי להיות במיטבי.

ובכן נסכם - לראיון עבודה מומלץ ללבוש
  • בגד נוח
  • צנוע (שלא חושף יותר מדי עור)
  • מגוהץ או חלק מטבעו
  • בצבעים ניטרליים
  • שמתאים לאופי שלכם
  • ולאופי המשרה אליה אתם מתראיינים
  • ושאינו חגיגי מדי
  • עם נעלים נקיות וגרבים מתאימים
  • ואיפור עדין
  • ולהימנע מתסרוקות ואביזרים שמושכים יותר מדי תשומת לב
  • ומבשמים שעלולים לא למצוא חן בעיני המראיין
אני מקווה שכל אחת תמצא את עצמה באחד (או יותר) מאבות הטיפוס שבחרתי להדגים. לפני שנתחיל, אני מפנה אתכם לדף החנויות המומלצות של השבלוגבו תמצאו מידע על רב החנויות המוזכרות ברשומה זו.

הסגנון הסולידי הנינוח
חנויות מתאימות - כותון, קום איל פו, טליה, הגרה, אלמביקה

סגנון זה מתאים למשרות משרדיות ומשרות אקדמיות. הוא אהוב על נשים ישראליות בוגרות רבות בגלל שהוא נוח ורשמי כאחד. הוא יכלול לרב מכנסים צרים יחסית ממבחר בדים (אפילו ג'ינס), חולצה מכופתרת רחוקה מהגוף ונעלים שטוחות ונוחות.

למשל המכנסים האלהשל כותון
 
או אלה של טליה (389 ש"ח)
עם החולצה הזושל כותון
או עם החולצה הזו

ועם נעלים שטוחות כמו אלה החמודות מאסוס (295 ש"ח)
או נעלי אוקספורד סולידיות יותר, כמו אלה שמגיעות באימום רחבועולות רק 105 ש"ח

עגילים קטנים או שרשרת נחמדה וגמרנו.

הסגנון האורבני מחויט
חנויות מתאימות - רזילי, נקסט, אסוס, כותון, אלמביקה

סגנון זה מתאים למשרות הייטק, פרסום, עיצוב ושאר מקצועות חופשיים ולנשים שמתבטאות באמצעות הלבוש שלהן באופן מובהק. הוא מגניב מחד ומחויט מאידך ומתאים גם לנשים שמתראיינות למשרה ניהולית, מאחר והוא יוקרתי ומרשים למראה אך לא מתפשר על הסגנון הייחודי שלך. הנה כמה דוגמאות לבגדים שמתאימים לסגנון זה.

החולצה הזושל יוסף & קולקט לרזילי (550 ש"ח)
שתראה מעולה עם המכנסים האלהמנקסט (166 ש"ח)


ולזה אפשר לצוות נעלים שחורות מעור או סניקרז לבנים של סופרגה או אולסטאר


את החולצה השחורה אפשר להחליף בחולצה מחויטת חייכנית, כדוגמת זו מנקסט  (149 ש"ח) אותה אפשר ללבוש בחוץ או בפנים (עם חגורה שחורה בגוון מאט).


הוסיפי שרשרת דקה או עגילים עדינים בזהב או פנינים (אין כמו שילוב של פנינים מסורתיות עם בגד אורבני) ואת מסודרת.

אפשרות נוספת היא ללכת על בגדים מפוסלים יותר, כגון המכנסים האלה של אלמביקה.
המכנסים האלה יראו מצוין עם החולצה השחורה מלמעלה, או עם טישרט איכותי שחור, אפור או לבן כמו אלה שמוכרים בנקסט או, להבדיל אלף שקלים, בקום איל פו. מעליו אפשר ללבוש ג'קט או סריג בעת הצורך. מאחר והסגנון פה זרוק יותר, חשוב להקפיד על איכות התפירה והבדים כדי לשמור על הרושם.

הסגנון הנשי מחויט

חנויות מתאימות - נקסט, טליה, מוד קלות'

סגנון זה מתאים למשרות מרובות פגישות ומשרות בכירות ומשלב שמלה או חולצה וחצאית עם ג'קט או מעיל ונעלי עקב או סירה. זו דרך מצוינת להרגיש נשית ועוצמתית ולהעביר את המסר אני המנהלת שאתם מחפשים. הנה כמה דוגמאות לבגדים שמתאימים לסגנון זה.

חצאית של טליה (299 ש"ח)
וחולצה לבנה ורכה למראה מאסוס (147 ש"ח)


מעל אפשר ללבוש ג'קט או עליונית נעימה, כמו זו שמדדתי ב-So Simpleאו את המעיל הקל הזהמנקסט (354 ש"ח)


לחילופין, תוכלי ללכת על שמלה מחמיאה באורך מידי עם מחשוף צנוע, כמו זו מנקסט (212 ש"ח), אבל אז בחרי עליונית בצבע אחר משחור.
או עם השמלה הזו ממוד קלות'שהיא טיפה יותר עליזה ועדין מתאימה למעמד (280 ש"ח לפני משלוח. יש פה קוד הנחהלקניה ראשונה באתר)


עם התלבושת הזו אפשר לנעול את הסניקרז מהתלבושת הראשונה למעלה, או נעלי סירה שחורות עם או בלי עקב, כמו אלה מאסוס (70 ש"ח)

הסגנון השמרני 

חנויות מתאימות - נקסט, קום איל פו, טליה

מתאים לעורכות דין, בנקאיות ונשים אחרות המועמדות למשרה במוסד שמרני או ממלכתי. וכולל חולצה מכופתרת, מכנסים מחויטים וג'קט. הנה כמה דוגמאות לבגדים שמתאימים לסגנון זה.

בנקסט יש חליפהיפה ושחורה של ג'קט

וחצאית מידי
יש שם גם נעלים יפותונוחות למראה שקיימות באימום רגיל וגם באימום רחב וכל זאת ב-117 ש"ח בלבד.

שלבו זאת עם החולצה הנפלאה הזו של קום איל פו (שמתאימה גם למכנסים של אלמביקה בסגנון האורבני מחויט למעלה) והתקבלתן.
אני מקווה שרשומה זו תסייע לכן בחיפוש העבודה הבאה שלכן. זכרו שהדבר החשוב ביותר הוא מי שאתן ומה שאתן אומרות בראיון, ואיך אתן מתנהלות במהלכו. יחד עם זאת, הקלישאה החבוטה לפיהאין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשון נכונה במקרים רבים, והרושם החיצוני שאנחנו יוצרים חשוב מאד לעיצוב התדמית שאני רוצים לשדר (כפי שאני אומרת בשבלוג מימים ימימה). אז כן, הלבוש בהחלט אינו הדבר החשוב ביותר בראיון, אבל אין לזלזל בו.

נותרתן עם שאלות פתוחות? רוצות (או רוצים) לחלוק חוויות בנושא? אני מזמינה אתכם להגיב ולשתף.

תשוויצולדת

$
0
0

מאחר וגם השנה אין 29 לפברואר, חגגתי את יום הולדתי במשך כל הסופשבוע, כנהוג. ראשית, חזרתי לטניס לראשונה מאז הניתוח ביד שמאל והיה הרבה יותר טוב משחששתי שיהיה (הכושר מן הסתם הדרדר, אבל הטכניקה לא רעה בכלל). בבוקר שישי הוזמנתי לתועפות רוטב הולנדז בדיקסי ואחרי זה נסענו לבית טפר
לחפש מציאות בסייל החצי שנתי שלהם. מאחר ואני ממש ממש רעבה עכשיו, אני אראה לכם מה קניתי ואלך לאכול. סבבה? סבבה.

ראשית, קניתי לי חצאית עפרון צרה וארוכה של מאיה נגרי ב-70% הנחה. התמונה עושה לה עוול, אבל לא הצלחתי לצלם אותה טוב משום מה. היא מחמיאה מאד, מגיעה בדיוק לנקודה הנכונה מתחת לברך ויש לה שסע קטן מאחורה וקיפולי בד יפים ומחמיאים מקדימה. הבעיה היחידה איתה מבחינתי היא שאין לי מושג אם היא חומה או אפורה.
מאחר והחלטתי מראש שאני מצטמצמת, קניתי לי חולצה אחת בלבד בסייל של אלמביקה, והיא זו שבגזרתה חשקתי כל העונה ולא קניתי כי לא רציתי להוציא עליה 600 ש"ח. ב-70% הנחה לעומת זאת, זה כבר היה שווה, כי תאמינו לי שהיא מחמיאה מאד מאד.

חוץ מזה, במסגרת טירוף תיקי הקיץ בצבעי הקיץ בו לקיתי לאחרונה, רכשתי לי במתנה תיקון גמדון של Tous (אין לי מושג איך לבטא את זה בעברית) בצבע קורל-אדמדם-ורוד-ניאון שאפשר ללכת איתו עם או בלי רצועת כתף. אני מאד מחבבת אותו ולהבדיל מתיקים גמדים אחרים, יש בו מקום לסלולרי הגדול שלי ולכל מה שצריך לסחוב עליך אפילו בפורמט מצומצם והוא יכול לשמש כמזוודה לפודינג, אם היא תרצה לנסוע לאנשהו בסטייל.
ואם כבר מדברים על פודינג, תראו את האיור המושלם הזה של איה רוזן, שציירה אותי בדמות גילה אלמגור ואת פודינג בתור אביה לכבוד חגיגות המומולדת שלי (כמו בתמונת הפרופיל החדשה שלי בפייסבוק). זאת אחת ממתנות היומולדת האהובות עלי ביותר השנה.


אגב, סיפרו לי עכשיו, בתצוגה של גולברי, שיש היום בערב אירוע בלוגרים של Tous אליו, כמובן, לא הוזמנתי. לכן אני חוזרת ומדגישה שלא קיבלתי את התיק, או הנחה או מה שלא יהיה, כי אם קניתי אותו במו כספי. אבל אני לא מרירה מה פתאוםםםםם*.

ואם כל זה לא מספיק, גם הסתפרתי קצת וצבעתי לשחורדיני.


ולסיום, אם בא לכם לשמוע אותי מפטפטת על האינהולדת שלי בגלי צה"ל, תוכלו לעשות זאת בלחיצה על הלינק הבא (בערך מדקה 22:30). מזל טוב לכולם!

*מרררר מרררר


תשוויצספורט

$
0
0

מה אני אגיד לכם אנשות ואנשים, שנה שמתחילה בניתוח ונגמרת בניתוח היא לא שנה איי איי איי אם אתם יורדים לסוף דעתי. אממה, אחרי חודשיים בערך של כאבים, מוגבלות ובלה חזרתי ביום שישי למגרש הטניס בלי יותר מדי נזק טכני לחבטות יש לציין. זה הרבה יותר מהר מאחרי הניתוח הראשון (חצי שנה לפחות ללא טניס, בין השאר כי ברגע שהיד המנותחת חזרה להיות תפקודית איכשהו היד השניה התחילה), אז יופי.

מאחר והנעלים שלי מזדקנות (נעלי טניס נשחקות במהירות), כבר זמן מה אני רוצה לקנות לי נעליים חדשות, אבל מסתבר שבישראל טניס הוא לא ספורט ובטח לא לנשים. כלומר, בשום חנות שהייתי בה לא מצאתי נעלי טניס יפות לנשים (או כל סוג אחר של נעלי טניס לנקבה שמידתה גדולה מ-37). אז התחלתי לחפש אונליין, ואחרי כמה חודשים של חיפושים וזה לא מוצא חן לי וזה לא מתאים לי מצאתי את הבריקייד של סטלה מקרטני לאדידס במחיר מעולה באתר שלא שולח לארץאבל כן שלח הישר לזרועות חברת השילוחבארה"ב. עם השילוח והכל הן עלו 330₪ שזה פחות מחצי ממחירן בארץ.

לצבע קוראים Warning ומן הסתם אתם יכולים להבין מדוע. נעלתי אותן עם בגדי ספורט שחורים ביום שישי ולאן שלא הלכתי ומה שלא עשיתי, כל הזמן ראיתי את הקצה שלהן מול העינים, שורף לי את הרשתית. מיותר לציין שהמאמן שלי ממש אבל ממש נדלק עליהן (הוא מת על נעלים צבעוניות). הגפה שלהן רכה משמעותית משל האדידס הקודמות שלי, זה דורש התרגלות אבל זה ללא ספק נחמד.



דבר אחר שאין בארץ במידה שלי הוא בגדי ספורט של נייקי. בעולם הרחב, לעומת זאת, נייקי מייצרים מידות גדולות או לפחות את המידה שלי. אז הזמנתי לי מנקסט את המכנצאית הזאתשעלתה 188₪ והיא בול במידה שלי (ה-XL מתאים למידה 20). מיותר לציין שהרגלים שלי מעט פחות שריריות מאלה בתמונה. ברצינות עכשיו, טניס הוא ספורט מאד מאד מהנה וכדי להנות ממנו כמו שצריך צריך בגדי טניס כמו שצריך, ולהשיג חצאית טניס במידה גדולה זו משימה כל כך קשה. בארץ אין כאלה. החצאיות של כל היצרנים נגמרות במידה L שהיא משהו באיזור ה-42 או 44 פרט לרשת אחת ששמעתי שיש לה חצאיות אבל בכל פעם שאני מגיעה אליה אין אותן במידתי. בכל מקרה, לנו יש אינטרנט והאינטרנט אוהב שמנות ושמנות אוהבות את האינטרנט.

את זה נראה לי שאלבש עם הנעלים הישנות שלי, כי החצאית הורודה עם הנעלים הכתומות.. אם אלבש אותם יחד נראה לי שאגמור את היום בתא מעצר על הפרעה לציבור.

חוץ מזה, ניצלתי אתמול את הנקודות שצברתי במועדון החברים של גאפ כדי לקנות לי מכנסים קצרים שיהיו מצוינים לטניס ביום חם. קראתם מה שכתבתי? קניתי בגאפ מכנסים קצרים! בכל מקרה, הם עשויים כותנה נקיה ונוחים למדי ויש להם גימור ג'ינס חמוד. הלכתי על השחורים כי הכחולים נראו קצת כמו פיג'מה. המחיר הרגיל שלהם, בכל מקרה הוא 129₪.


חוץ מזה, מצאתי במחלקת המבצעים את חולצת האימה הזו ב-40₪ בלבד. גם היא עשויה 100% כותנה ובהתחלה חשבתי שאין סיכוי שאני קונה את השיקוץ, עד שקלטתי לזוועתי שהיא בדיוק בצבע של הנעלים. די מלחיץ הצבע הזה, אני חייבת לציין. האם שילוב חולצה כתומה זוהרת ונעלים כתומות זוהרות זה הרבה יותר מדי? ימים יגידו.


אז זהו, אני מסודרת נכון לעכשיו. אחרי האימון ישבתי למות קצת (הטכניקה אולי לא נפגעה במהלך ההפסקה, אבל הכושר.. הכושר..) וחשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן להתפנק עם מחבט חדש. ואז חשבתי לעצמי בואי נלך הביתה ונישן קצת על הספהוכך עשיתי. כי עם כל הכבוד לכל הספורט הזה, שרונה נשארת שרונה.




לתשומת כם - העליתי לסרגל השמאלי של השבלוג שאלת סקר לשימוש פנימי, שאשמח אם תענו עליה. ויש עוד שאלה שצריכה תשובהבדף הפייסבוק של השבלוג. ובלי קשר לכל זה, אני שמחה להודיע שסוף סוף פתחתי לשבלוג אינסטוש משלו.

מתנה

$
0
0

כניצולת בועת הדוט קום, ומפוטרת מאי אלו סטרטאפים שקרסו כשלושה חודשים אחרי הקמתם, אני חשה עצמי מוסמכת לשפוט חברות הזנק חדשות. הרבה מחבריי עובדים בחברות שאני מעריכה את סיכויי ההצלחה שלהן בין אפס למינוס אינסוף, אבל חברה אחת שלי הקימה עם בעלה לפני כשנתיים חברה שאני מאמינה שתשנה את השוק בו היא פועלת ותהפוך אותם לאובר מיליונרים. נחיה ונראה.

רב הסטרטאפים, טכנולוגיים או לא, מקורם בתאוות בצע או פרסום. מעטים הסטרטאפים שמקורם בחלום. ואלה שמקורם בחלום, חלום על ביטוי עצמי או הבאת קצת טוב לעולם או ייעול תהליכים או הצלת חיים או חינוך לערכים, הם לרב אלה שמצליחים. ליתר דיוק, הם אלה שמצליחים אם הם חכמים מספיק לגייס לרשותם את המשאבים הנכונים, שהחשוב ביניהם הוא מנהל שיודע את העבודה ויש לו רגלים על הקרקע. לפעמים המנהל הזה יהיה בעל הרעיון ולפעמים עזר כנגדו. 

בסטרטאפ הלא טכנולוגי של יעל רגב, יעל היא המנהלת וגם החולמת. אני יודעת שיעל מתעבת את המונח חולמת כי בעיניה הוא מזלזל בערך העבודה הקשה שלה, ואלוהים יודע שהיא עובדת קשה מאד על מימוש המוצר שלה. אני לא מסכימה עם זה. לממש חלום בעולם האמיתי לא קשור לסודולאנרגיות חיוביות ולשאר קשקושים בקומקום של רוחניות להמונים בשנקל שכל כך רווחים היום. בעולם האמיתי מממשים חלומות בזיעה, בדיוק כמו שהטיפה לידיה מתהילה. 

יעל חלמה על מגזין בינלאומי שיבטא את כל הטוב שבה וישמח את קוראיו. מגזין שיהיה כמו מתנה לקוראים שלו, ולכן בחרה עבורו את השם Gift. המגזין עוסק באופנה, לייפסטייל, ראיונות מעוררי השראה ועוד וכל זה במעטפת אסתטית שכמותה לא נראתה בישראל או בכל מקום אחר בעבר. המגזין עשוי בחלקו במלאכת יד. לאחר ההדפסה עמלו יעל וחבורת הגמדים שלה להוסיף שלל הפתעות לדפיו. פה נופל עליך גשם של קונפטי, שם הפתעה מסתתרת מאחורי מסך גזור ביד ובעמוד אחר מעוטרת דוגמנית בסרט שיער תלת מימדי שהודבק ידנית. יעל חשבה על כל פרט, היא והצוות המצומצם שיצר איתה את העיתון עמל במשך חודשים על איורים יחודיים בצבעי מים, יצירת קשרים עם בלוגריות מוערכות בחו"ל ושיתופן בעבודה על המגזין ועוד. המוצר הסופי, שנחת על מפתני היום אחרי שחיכיתי לו בקוצר רוח זמן רב כל כך, הוא לא פחות מנפלא. יותר מכך, אני מוצאת עצמי נאלצת להשתמש באחד המונחים המאוסים עלי בשפה העברית כדי לתאר אותו. מונח שהפך כל כך זול וריק מתוכן בתרבות הישראלית הנוכחית שהוא שגור אצלי כביטוי גנאי באמצעותו אני לועגת לתכנים רדודים. אבל רוח המגזין של יעל מגלמת אותו במשמעותו האמיתי ונטולת הציניות - מקסים ומרגש. המגזין הזה מקסים בצורתו ותכניו ומרגש כי הוא תוצר של אהבה אמיתית ונפש כמהה ליופי ושמחה ורצון לחלוק אותם עם שאר האנושות.

אז כמי שתופסת עצמה כאחת שיודעת להעריך איזה סטרטאפ הולך להצליח ואיזה לא, הרשו לי לומר לכם - יעל רגב הולכת להצליח ובגדול. ואני אהיה מאושרת לעקוב אחריה ממסך המחשב שלי ולראות אותה חולקת עם העולם את המתנה שלה.

התמונות מדף הפייסבוק של Gift Magazine ומפה

זה האתרשל המגזין וזה דף הפייסבוקשלו. ופה תוכלו לקנות אותובמחיר 25$ (86₪). הגליון שלי מחכה במכונית לסוף יום העבודה ובכוונתי להעביר את הערב בלקרוא ולדפדף בו. הולך להיות לי ערב נפלא.

סיכום שבוע האופנה (בשיטת דר משיח)

$
0
0

בשבועיים האחרונים לא יצא לי לעדכן את השבלוג, כפי שוודאי שמתם לב. לקרוא למחשב הביתי שלי גוסס זו מחמאה ובעבודה לא היה לי זמן לנשום, כך שלא יצא לי לכתוב *.

עם זאת, ביליתי בשבוע האופנה הישראלי בשבוע שעבר והטרידה אותי העובדה שלא התייחסתי לכך. הערב התעדכנתי בבלוג המשובח של אפונה ונתקלתי בסיכום הזה של חוויותיהבשבוע האופנה. מיד החליטותי לגרור את הוד עייפותי למחשב המקרטע ולכתוב סיכום משלי, תוך שימוש חסר בושה בפורמט של דר. פה ושם הוספתי עליו כדי לסגור כמה פינות, שהיא עסקה בהן בפוסטים שפירסמה במהלך אותו שבוע. אני גאה להגיש לכם, אם כך, אתסיכום שבוע האופנה החצי מועתק מאפונהשלי! את השאלות העתקתי ממנה, התשובות, כמובן, שלי.

מס' ימים:מאחר ואני עובדת במשרה מלאה, החלטתי לרכז את חווית שבוע האופנה ביום אחד. הייתי שם מאחת עשרה וחצי בבוקר ועד חמש ואז הלכתי וחזרתי בשבע ונשארתי עד חצות.

מס' תצוגות:
5 - אלמביקה, דניאלה להבי, ששון קדם, רונן חן ודורית בר-אור.

מס' אאוטפיטים: 2.
תלבושת לבוקר
שמלת תחרה של אלמביקה
גופיה של נקסט
ג'ינס של טליה
נעלים של אדידס
שרשרת של דורית שדה
תיק של זארה

צילום - ריי שגב

ממש לא נהניתי מהתלבושת הזו, והרגשתי כמו ליצן שמן. היא דרשה סקיני ג'ינס שלא היה לי (להזכירכם, בימים שקדמו לשבוע האופנה היה או מבול או סופת חול ולא יכולתי לכבס את הבגדים שרציתי) וגם הנעלים לא התאימו כי הן דורשות גרביונים או טייץ. אקיצר, פישלתי. אבל את השרשרת אני אוהבת מאד והיא משכה המון תשומת לב, ובשלב כלשהו קפצה עליי דורית שדה בעצמה וצהלה הא! השרשרת שלי!מה שהיה נורא נחמד.

תקלות הלבוש האלה קורות לי לאחרונה בתדירות גבוהה מדי, אני חייבת לומר, ואני עדין מנסה להבין מה עומד בבסיסן. בשלב זה אני מודה שלא ברור לי עדין מה בדיוק הבעיה. אבל אני יודעת שזה ממש מצער אותי כשזה קורה.

אז אחרי התצוגה של ששון קדם חזרתי הביתה להחליף בגדים למשהו אלגנטי יותר לערב והרגשתי טוב יותר. בנוסף, השארתי את המצלמה בבית והחלפתי לתיק קטנטן וקל. זו היתה הקלה גדולה, אני חייבת לומר.

תלבושת לערב
חולצה מנקסט
חצאית מרזילי שראיתם פה
צעיף של אלמביקה
תיק של Tous שראיתם פה
מגפיים איטלקיות מבינגו
עגילים של מאיה נגרי

צילום - פלורה צופובסקי


זה כבר היה הרבה יותר טוב וגם קיבלתי הרבה מחמאות.

הוצאות על אוכל ושתיה: מאחר וקיבלתי את הצמיד הסגול הנחשק, שנותן כניסה למתחם העיתונות הסגור, קיבלתי אוכל ושתיה חינם. חוץ מזה, הוצאתי בסוף הערב 35₪ על קמפרי גזר. כלומר, הזמנתי קמפרי תפוזים וקיבלתי בטעות קמפרי גזר, כי הברמנית חשבה שמה שיש במכונת המיצים זה תפוזים. זה היה מחליא, ומיד החליפו לי במשקה המבוקש. יאק, קמפרי גזר..

תחבורה:
טרמפ עם חבר לשם, הליכה ברגל חזרה למשרד ואז מונית לשם ובחזרה בערב (לא התחשק לי להתברבר עם חניה).

מס' נהגי מונית ששאלו אם אני מדגמנת בשבוע האופנה: אף לא אחד. מדוע?

שופינג:כלום.

מפגש הפסגה המיוחל: היה כיף לראות את יעל רגבושלי גרוס, על אף ששתיהן היו עסוקות עד מעל האוזניים בעבודה. לשמחתי נתקלתי בפלורה צופובסקי שמתגוררת בארה"ב בימים אלה. היה ממש נחמד לבלות עם לי וולףולהיתקל בריי שגבהיפהפיה יום לפני שנסעה ללוס אנג'לס לתקופה בלתי מוגבלת. אבל הכי הכי הכי התרגשתי (כמו ילדה קטנה, למעשה) מהמפגש הזה.



אם תסלחו לי על השפה הילדותית, אוריאל יקותיאל הוא פשוט אליל. הוא מושלם. הוא יפה כמו מלאך והוא מותק של בנאדם. הוא גם הסכים להצטלם איתי ועם כל נודניק אחר שביקש ממנו וגם יצא לי לפטפט איתו מאוחר יותר במתחם העיתונאים והוא היה מקסים לחלוטין ומאד אינטליגנטי (זה לא הפתיע אותי, רואים את זה עליו מקילומטרים). היה שווה לבוא ולהתלבש כמו ליצן רק בשבילו!

המורל (על סולם שבין 1, מורל נמוך ל-10, מורל בשמיים):בזכות החברים שפגשתי, כל היופי שהקיף אותי וההפקה המוקפדת (בהחלט היה מרשים, פרט לאיחורים המטורפים של כל התצוגות) עמד מדד המורל שלי על 9 רב שעות היום (פרט לחצי שעה אומללה אחת, בה הייתי חייבת לשירותים אבל אישור הכניסה שלי התעכב). 

חזרתי הביתה עייפה להחריד, מסריחה כמו אלף מאפרות (אנשים בתעשייה הזו מעשנים כמו משוגעים בלי שום התחשבות בחוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים. העיתונאים כי הם עובדים כמו מטורפים וכל השאר.. אני מניחה כי הם לא אוכלים אף פעם) ועם כאבי גב מדהימים ממש. אני לא רוצה לחשוב איך הרגישו נועלות העקבים, שלא לדבר על הדוגמניות שעבדו במשך שלושה ימים רצופים. מאחר והפעם ראיתי חלק מהקורה מאחרוי הקלעים אני יכולה לומר לכם ששבוע האופנה נראה אולי מבחוץ כמו בילוי מתמשך, אבל לאלה העובדים בו הוא מטלה פיזית קשה מאד. אני, לעומת זאת, נהניתי לקחת יום חופש מהעבודה ולבלות אותו במה שמרגיש בדיעבד, כמו קפיצה קטנה לחו"ל.

*אם אתם נהנים מהשבלוג ורוצים בכך, זהו זמן מעולה להרים תרומה. המחשב צריך טכנאי במקרה הטוב והחלפה בכלה צעירה ויפה יותר במקרה הגרוע. כל תרומה, קטנה כגדולה, מתקבלת בברכה, אהבה והערכה.

יום ראשון שגעון

$
0
0

אתמול היה יום ראשון. אני מודה שציפיתי לשלישי, אבל ראשון הפתיע והגיח מיד לאחר שבת ועל כך הוא זוכה להערכתי. מאחר והיה יום ראשון והלכתי לעבוד בעבודה החלטתי ללבוש בגדים כדי שלא יהיה לי קר ולא נעים.

מה לבשתי 
חולצה מרזילי
מכנסים מרזילי (ישנים)
עגילים מרזילי (ישנים)
גרבים מ-H&M *
נעלים של Be&D

* הדבר היחיד שיש להם במידתי בימים אלה, למרות שמידתי לא השתנתה ואם כבר קטנה קצת

חוץ מזה שלבשתי בגדים, גם ענדתי שיער. אבל השיער היה מבולגן רצח וזקוק נואשות לתספורת, אז לקחתי אותו לניסיםידידנו. 

כשהגעתי לשם ושחררתי את אלפי הקליפסים שהחזיקו אותו במקום הוא נראה ככה


הצעתי לניסים שהפעם נלך על פיקסי וסגרנו על פיקסי עם ליפה, כדלהלן


וזהו.

חטיף בוטנים מצופה שוקולד

$
0
0

סניקרז, הטרנד החכם ביותר (אם לא החכם היחיד, כשחושבים על זה) ששוטף את עולם האופנה בחודשים האחרונים הוא טרנד הסניקרז. בשבועות האופנה האירופאים והאמריקאים נראו מיטב היפות הנכונות והבלה נועלות נעלי התעמלות קלות, מרביתן של נייקי (שהצליחו להביא עליית מכירות מרשימהבחודשים האחרונים, והוציאו איתם מהקבר על הדרך את ריבוק, שקלטו שמה שצריך למכור זה נעלים צבעוניות אך לאו דוקא מתקדמות טכנולוגית או ספורטיביות על אמת וכך חזרו למשחק בהצלחה נאה) במקום עקבים.

כפמיניסטית, הטרנד הזה מאד משמח כי נעלי עקב הן הכלי האלגנטי ביותר לדיכוי נשי. הוא מקשה על ההליכה, הופך את האישה לבלתי יציבה על רגליה ולמעשה כולא אותה במעין כלא נייד קטן וכל זה במסווה של אביזר יומיומי ובעל חן אסתטי רב. למעשה, אין הרבה הבדל בין נעלים מודרניות מסוימות לחבצלות הזהב שנכפו על הנשים הסיניות במשך כמה מאות שנים (הזהרת טריגר - יש תמונות קשות בערך הוויקיפדי אז תחשבו לפני שאתם לוחצים פה). מרב מיכאלי אמרה פעם בראיון שנעלי ערב מבליטות את האגן והחזה ובכך מציגות את הנועלות אותן לזמינות תמיד למין. בכל מקרה, נעילת סניקרז מאפשרת את ההפך המוחלט מנעילת עקבים כאלה - היא מאפשרת לנועלת אותן לרוץ כמו הרוח. סוף הנאום הפמיניסטי.

להפתעתי לא ראיתי הרבה סניקרז בשבוע האופנה הישראלי, הישראליות מכורות לעקבים שלהן ככל הנראה. ואם כבר במדברים עליו, הלקח שלי משבוע האופנההוא שבשנה הבאה אלבש ג'ינס, חולצה יפה ורגועה, תכשיטים ותיק יפים וסניקרז (וגם שאין טעם לסחוב מצלמה כי היא ממילא לא טובה מספיק, אבל זה לא ממש קשור). בכלל, שבוע האופנה גרם למהפך אופנתי חשיבתי אצלי, שנראה שעוד נדון בו כאן אני מניחה. המלתחה שלי עוברת בימים אלה מהפך מסוים. מה שמזכיר לי שאלה שרצה בראשי כבר כמה ימים ואשמח לשמוע מכם תשובה - האם מוקדם מדי לערוך עוד מכירה ביתית בפסח הקרוב, או שיש ענין בכך? אני מתלבטת אם לעשות את זה עכשיו או לדחות בכמה חודשים.

ועכשיו לחלק הצבעוני ברשומתנו, מצעד הסניקרז של השבלוג, שלא לומר - מצעד השבילקרז! סניבקרז! משהו! ברשותכם האדיבה, אנחנו נתעלם באלגנטיות מהנייקי אייר מקס שצצות בכל בלוג בימים אלה ונתרכז לעת עתה בדגמים אחרים.

היוקרתיות

טייסון היי טופשל ג'יבאנשי במחיר 2895₪ לפני משלוח ומיסים

עור בהדפס קונפטי, עיצוב צר וגבוה שיתאים לכל תלבושת שתבחרו - ממכנסים ועד שמלה קצרה. אני אומרת, אם כבר לקנות מוצר יוקרה של מעצב צמרת, קנו משהו מיוחד שאין לכולם (בהמשך לדיון הבלתי נגמר על תיקי בירקין בדף הפייסבוק של השבלג).

הצבעוניות  

נעלי האגל פאףשל  Irregular Choice במחיר 364₪ כולל משלוח (עד יום שישי ה-28.3 אז נגמר מבצע המשלוח המוזל)
כמה נחמדות הן! שחורות פוקסיה שמתאימות כמעט להכל עם סוליה בעיצוב גלידה נמסה ושפן!  מה עוד אפשר לרצות? אולי רק שיחליפו את שרוכי הסאטן שהופכים את העסק למתוק מדי ונוטים להתפרק אחרי מספר נעילות.

הבלתי נסבלות 

Golden Gooseאביב-קיץ 2014 במחיר 1550₪ (לא כולל משלוח) 
גראנס דורהמתה על הנעלים הדפוקות האלה, שעולות הון ונראות כאילו מישהו כבר טינף אותן בשבילך. אני אומרת, שמרי לך את הגמד עם הפרצוף לפת ואת הנעלים המלוכלכות היקרות ואנחנו נמשיך במצעד שלנו בלעדיך. דיל? דיל.

המושלמות 

היי סטאדשל Be&D במחיר 552₪ לפני משלוח (אבל אני השגתישני זוגות בפחות מחצי מחיר מוהאהאהא)
מה תנעל שמנופמיניסטית אופנתית שלא יכולה לנעול נעלי עקב (אתם ניסיתם פעם לאזן 110 קילוגרם על שתי מחטים?) אם לא סניקרז נוחות להפליא עם אשליה אופטית של עקבים. אני באמת מאוהבת בהן, ושמחה שלא מוכרים אותן בארץ כי אז הייתי רואה אותן על כל רגל שניה (כלומר כל זוג רגלים שני, עזבו). מי חמודות של אמא? מי? נקסט!

הישראליות

דגם 2981של קליגולה במחיר 299₪
ציונים אנו ולכן נציין את המנוצנצות האלה של קליגולה. הייתי מעדיפה אותן בלי פלטפורמה אבל הן עדין יכניסו חן שיקי כמעט לכל תלבושת - מחליפה עסקית מחויטת ועד למכנסים קצרים וטישרט.

הטרנדיות

סניקרזשל זארה במחיר 369₪

הן דומות לנייקי אייר מקס (מן הסתם, חיקוי של נייקי אייר מקס) ועולות חצי או פחות מרב הדגמים. הצבעים מקסימים בעיני ויתאימו (שוב) כמעט לכל תלבושת, בעיקר למחויטות בחבורה. עבורי, הבעיה איתן היא שה-40 קטן (האצבעות מציצות מהרשת בגב הנעל) וה-41 ענק כך שאני נאלצתי לוותר. אבל אני עדין אוהבת אותן, למרות השפיץ.

המ-גניבות

Girls of Blaze Disc Rainforestשל סולאנז' נואלס לפומה במחיר 524₪ עם משלוח בינלאומי חינם בשופבופ (אבל לפני מיסים)
האחות של ביונסה עיצבה לנו סניקרז שבמבט ראשון נראו לי איומות ומאז מתחבבות עליי יותר ויותר. הן הכי צבעוניות שיש, ועדין מצליחות להיות כאלה שאפשר ללבוש (כולם ביחד) עם כל תלבושת כמעט. אל תשאלו אותי למה משמשת הדיסקית מקדימה. אני מהמרת שזה קשור בתעופה. אחרי הכל, מדובר בסולאנז'. בואו נכתוב את זה שוב. סולאנזזזזז'.

זולות וקלאסיות

נעלים קלאסיות עם שרוכיםמנקסט 85₪ (המשלוח לישראל באתר חינם)

נראות כמו סופרגה ועולות רבע, מה עוד אפשר לרצות? אני אחסוך לכם את נאום המתאימות לכל תלבושתכי בשלב זה כבר הבנתם את המסר - סניקרז מוצלחות יתאימו לכל תלבושת. זה מה שמבדיל, לדעתי, בין סניקרז מוצלחות לסניקרז לא מוצלחות.

כפי שראיתם כבר בשבלוג, אני מאמינה גדולה בסניקרז טובות. הן עשויות להתאים למגוון סיטואציות, בהן ראיונות עבודה, דייטיםואפילו חתונות. אם האוירה קלילה מספיק, הנעלים הקלילות האלה יתאימו ואם לא - הסניקרז הנכונות בתלבושת הנכונה יכולות להפוך מצבים נוקשים לזורמים יותר. שלא לומר, נוחים יותר. וכידוע, את הכי יפה כשנוח לך, או משהו. מממ סניקרז. טעים.

Viewing all 338 articles
Browse latest View live