Quantcast
Channel: שרונה יוצאת מהארון - בלוג לא קונבנציונאלי
Viewing all 338 articles
Browse latest View live

פוסט הולדת

$
0
0
רצה הגורל ויש לי יומולדת פעם בארבע שנים כן פעם במאה שנים לא פעם בארבע מאות שנים כן והשנה, לא. אבל דברים פעוטים כמו עובדות לא יעצרו אותי מלחגוג יומולדת כמו שצריך, בפרט כשמדובר בפסטיבל קשישות טוטאלי כמו זו שניצב לפיתחי בסוף השבוע האחרון.

חגיגות היומולדת נפתחו בהפתעה נחמדה במשרד - תמונות נאות של פלומבי חתולת החללוחתיכים בלי חולצה, בדיוק מה שאני אוהבת לראות על הבוקר!


כפי שניתן לראות, ביליתי את הלילה הקודם בצביעת השיער כדי לא לפתוח שנה חדשה עם שערות שיבה. מיותר לציין שהצבע יצא כהה בהרבה ממה שציפיתי. אני מקווה שכמה חפיפות יבהירו אותו למשהו שאפשר לעבוד איתו, כי אני לא סובלת את התוצאה כרגע.

כצפוי, עזבתי את העבודה בצהרים כדי לפגוש את האוכמית במול ים.




האוכמית הכינה לי חיות ממולאות אורז ותה ורדים שאפשר לחמם במיקרו ולשים בכיס כי חברת אמת היא.


לבשתי את שמלתי החדשה והנחמדה מדורותי פרקינס. אחרי הנחת מועדון היא עלתה 200₪, שזה ממש מעולה. הייתי רוצה אותה בעוד צבע, אבל בארנה היה להם רק שחור.

אני לובשת - שמלה מדורותי פרקינס
שרשרת של N2
צמודונים (!) מרזילי
מגפים של זמש

בערב הוזמנתי לראות את גאווה ודיעה קדומהבתיאטרון הסימטה, ואחר כך חגגנו על שניצל חצות וקומיקס של אמא תרזה (מה?!).


למחרת ארזתי את הלובהונסענו לסופשבוע בגליל.


אכלנו ארוחת ערב טעימה מלאכת ידה של בעלת הבית ואחר כך יצאנו לפאב ושתינו כמו ילדות, כפי שיעידו יצירות האמנות שהכנתי שם. תודה לאל על נהג תורן!


בבוקר התעוררנו לזה


וגם לזה


אחרי תקלת בוקר קצרה, עליה תוכלו לקרוא פהנסענו לירדן ההררי לפיקניק והתרגעות.





וגם טיילנו בצפת העתיקה. המקום מאד יפה, אבל עליי להודות שבמהלכו עלו בי זכרונות של החוויה המגעילה הזובפרט כשחבורת צעירים התחילה לצרוח לעברי "שבאס".


ואחר כך נסענו לצוד שקדיות. אני חייבת לציין שהשקדיות בירושליםגמדות גינה נחמדות לעומת אלה שצומחות בצפון. וואו!


 


אחרי השקדיות, חזרנו לבית, אכלנו צהרים טעימים, ארזנו את מיטלטלינו, שתינו תה וכרסמנו עוגה וחזרנו הביתה. עם Waze. במשך 4 שעות תמימות. דרך עפולה. שוין.

וביום ראשון הושלם פסטיבל הולדת השרונה עם חגיגה טעימה במשרד. מגיע להם לא? אח ועייס, נניח שכן, חבורת מפתחים חביבים שכמותם.


ועכשיו חזרה לשגרה. אבל לפני כן, כאן תוכלו לראות עוד הרבה תמונות מהטיול שלנו. ולסיום סיומת, ובלי שום קשר ליומולדת, נשארו לי כל מיני דברים אחרי המכירה הביתית שערכתי לא מזמן (שהיתה די מוצלחת, יאיי) ואותם אני מוכרת פהלמי שמעוניין.

ועכשיו אחזור לשיגרה על אמת, קשישה ומסופקה. שבוע טוב, חודש טוב ושנה טובה לכל השרונות באשר הן!


משועממים? גם אנחנו

$
0
0
הנה הודעה מרגשת שהתקבלה במשרדיי הבוקר.


ההודעה הזו פשוט קלאסית - מתחילה בנימוס, מעוררת תהייה האם מדובר במעריץ סודי שמאוהב בי בסתר ליבו, ממשיכה בשיתוף מרגש והתנצלות כנה, ולאחר מכן מציינת את הברור מאליו - אני פרה שמנה ולכן סובלת כל חיי - ומציעה פתרון ייחודי שמתאים רק לנשים אינטילגנטיות + כמוני. ככה בדיוק תשמע הזמנה לכל פירמידה או תרמית שיווק רשתית שקיימת בייקום, אז אם מישהו פונה אליכם ומציע לכם "תכנית ייחודית המתאימה בדיוק לאנשים כמוכם" תגידו מהר וואו! איזו ציפור יפהורוצו לצד השני של הכביש לפני שהסודניק יספיק לדלג אחריכם על הפוני הקסום שלו.

והנה טיפ - כשאני ארצה לרזות אני אפנה למומחה שמתאים לנשים אינטילגנטיות + כמוני. אם המומחה יפנה אלי, סביר שאתן לו את הסטירה המיוחדת שאני שומרת בארוני לאנשים שחושבים ששמנהזו קללה.


ונסיים בבדיחה עדתית -
שרונה נוסעת למומבאי ונלכדת בידי ילידים מקומיים. הצ'יף אומר לאנשים שלו לתקוע אותה על שיפוד, לשים במדורה עם תפוחי אדמה נחמדים ולסובב לאט לאט שתהיה עשויה היטב מכל הכיוונים. הולך הצ'יף וחוזר עם קטשופ ורואה שהאנשים שלו מסובבים את השיפוד עם השרונה במהירות שיא. צועק עליהם: "אמרתי לכם לסובב אותה לאט שתהיה עשויה טוב טוב מכל הכיוונים" אומרים לו "אבל כשמסובבים אותה לאט היא אוכלת את התפוחי אדמה!".

אני משמינה מנחת

$
0
0

כפי שיידעתי את קוראי דף הפייסבוק שלי, אני מחכה לניתוח ביד ימין בעוד כשבוע ולכן ממעיטה לכתוב ומרבה להתלונן על כאבים במקום. אבל נראה לי שיש מקום לעדכונון על כך שאסוס מרחיבים (הא!) את היצע המידות הגדולות שלהם באופן מרשים ביותר בימים אלה.

ראשית, השבוע הודיעה קניינית המידות הגדולות של החברה בטוויטר שלהשהם מרחיבים (הופ!) את תחום המידות של Asos Curveעד מידה 28 בריטית, שהיא 56 ישראלית. זה אמור לצאת לפועל בקרוב וללא ספק ישמח נשים רבות בישראל שמבחר הבגדים הפוטנציאלי העומד לרשותן בימים כתיקונם נע על המנעד שבין כבר עדיף ללבוש שקית זבללבלתי קיים לחלוטין.

שנית, ראיתי עכשיו שאסוס מתחילים למכור את קו המידות הגדולות הנחמד של New Look הידוע בשם Inspire. אלה חדשות מצוינות, כי זו אחת החנויות הקבועות שלי בלונדון. יש להם מבחר גדול של בגדים טרנדיים מאד עד מידה 56 בריטית (54 ישראלית), סבבה אגוזים וקרמל! את הבגדים של Inspireבאסוס תמצאו פה.

 אני במראה קיצי הכולל חולצה של Inspire

ואם כבר בחנויות מקוונות ששולחות לישראל ומחזיקות מגוון נאה של בגדים חמודים במידות גדולות עסקינן, Next קיבלו קולקצית אביב חדשהוממנה הזמנתי לי את מעיל האופנוענים דמוי העור הבא. מרבית הבגדים שלהם מגיעים עד מידה 18-22 בריטית (בין 46 ל-50 ישראלית) ויש גם פרטים בודדים שמסומנים כ-Plus Sizeשמגיעים עד מידות גדולות יותר.


 ההשראה שלי (שלא לומר, הרצון העז להעתיק ולהראות כמו) מגיעה מאהובת הבלוג החדשה, אודרי, ומעיל העור האדוםהמהמם שלה.

 התמונה מפה

בנוסף יש לי די הרבה בגדים שהצטברו בחודשים האחרונים להראות לכם, ומהם אני מאד מרוצה. בפרט שמתחמם דלוקס בימים אלה ורבים מהם מתאימים למזג אויר חמים עד לוהט. אבל קודם, ניתוח ולחזור לטניס סוף סוף אחרי כמעט חודשיים של הפסקה מאולצת. תאמינו לי, מעטים הדברים שמוציאים את ההנאה מהחיים כמו כאבים בלתי פוסקים ביד הדומיננטית שלכם, או במקרה הזה - שלי.

חשבתי לי

$
0
0

שלמען שלמותי הרוחנית, הכלכלית, השבלוגרית והכללית כדאי להכריז על עוצר קניות אופנה מכל סוג ומין בין 1.4.13-1.8.13 ובמהלכו להתחייב לפרסם לפחות אחת לשבוע מספר תלבושות שלבשתי במהלכו בהן אני מציגה רעיונות לשימושים שונים באותם הפריטים, ואלוהים יודע שיש לי מספיק.

אני מרגישה שהצורך הזה להתחדש כל הזמן הורס לי את השאיפה לפשטות בחיים, שלא לדבר על מצב העו"ש. מה אתם אומרים? נראה לי שאלך על זה. 

ואם כבר בשרונות שלובשות אותו הדבר עסקינן, אז במגזין את האחרון התפרסמה כתבונת עליי, בה מופיעה תמונה שלי בתלבושת החביבה עליי (לצערי, השמלה נקרעה לפני כמה שבועות ונזרקה) אותה אני לובשת גם באיור הנפלא של עדיגישבבאנר פה למעלה.


וכאילו זה לא מספיק, קיבלתי את האיור הנפלא הזה ממאיירת אמריקאית בשם קתרין ווילקינס, בו אני לובשת את אותה התלבושת החביבה. כבר הזמנתי ממנה עוד אחד, וכשהיד תאפשר לי את זה אני מתכוונת להכין באנר חדש לשבלוג עם איור שלה. כל כך נחמד! השבלוג התברך במאיירים מוכשרים.

אבל אל חשש, אני פשוט מחליפה עדיגי אחד באחר. מאחר והאיור האהוב עליי של דיזינגוף סנטר בשנות השמוניםנמצא ברגעים אלה ממש בדרכו לביתי, שם ייתלה כלאחר כבוד כפי שאני זוממת לעשות בו מיום שראיתיו לראשונה. ואם אתם רוצים עדִיגִיוּר משלכם בבית, אני ממליצה לכם ללכת לאתר הזהולהזמין לכם אחד לפני שהמהדורה המוגבלת תחוסל סופית בידי תאוותנים אחרים שדומים לי, אבל מן הסתם לובשים שמלה אחרת, כי זאת כפי שכבר כתבתי למעלה, נקרעה.

מיני תשוויצין

$
0
0

הגיע הזמן לתשוויץנאה, בו אציג בפניכם כמה דברים שקניתי בשבועות האחרונים ואני מאד מחבבת. מוכנים? היכון, שויץ!

כבר זמן מה שאני מחפשת סניקרז שחורות גבוהות ונעלי סירה כסופות לסגור לי איזו פינה במלתחה, אבל בחלומות הכי ורודים שלי לא דמיינתי שאמצא נעלי סירה כסופות ניצנוצאז' וסניקרז עם ניטים טרנדיים ב-H&M. מאחר והאיכות שלהן ככל הנראה זהה לזו של נעלים בפריימרק (שהיא לא רעה בכלל דרך אגב) הייתי שמחה לראות הורדת מחירים של כחמישים אחוז במחלקת הנעלים שלהם כדי להשוות בין המתחרים. מצד שני, כרטיס טיסה ללונדון מייקר את מחיר הקניות בפריימרק משמעותית ו-119₪ זה עדין אחלה מחיר לזוג נעלים נחמד ונוח בישראל.


עוד נעלים שקניתי לפני כמה זמן בסייל של שופרא ומתאימות לי בדיוק. הרבה בלוגריות אופנה מתהדרות בנעלים ורודות, או נעלים בדוגמת עור נמר, או בנעלים עם עקב ניצנוצאז' אבל רק אחת יכולה ללכת עם נעלים ורודות מעור נמר עם עקב ניצנוצאז' ואתם מסתכלים עליה. הו מאמא!


תיק אמבט קטן שקניתי ב-Forever21 לי וגם ללובהשמאד אוהבת כלכלבים. אני לא יודעת מה היא מתכננת לעשות בשלה, אבל אני הפכתי את שלי לערכת מניקור לצרכיי ולפעם בכמה זמן שאני הולכת לצייר לחברות על הציפורניים בשביל הכיף.
 


באותה החנות קניתי לי גם שרשרת שימושית לקיץ. היא עלתה 60₪ ואני בטוחה שבלונדון היא עולה חצי.


חולצת פפלום קצרה מדורותי פרקינס בקניון שרונים. הם התחילו להביא בגדים אביבים נחמדים וביליתי שם די הרבה זמן בחיטוטים וקבלת החלטות. החולצה הזאת תהיה נחמדה לעבודה ולפגישות ויש לה גזרה מחמיאה ודוגמה שמזכירה לי חרסינת דלפט הולנדית ובפרט ספל אחד שהיה חביב על אמא.


קניתי שם גם עוד עותק של שמלת היומולדת שלי, ממנה אני נהנית מאד. קיויתי שתהיה להם הגרסה הוורודהשיש באתר של דורותי פרקינס, אבל היה רק בבורדו. יש צרות גדולות יותר.


ומכנסים שמאד שמחו אותי, בפרט שהם במידה 48 ומתאימים לי על הכיפאק. הנה הם בכמה תמונות שצילמה לובה ביום שישי, שהיה יום מוצלח מאד כפי שניתן לקרוא בבלוג שלה.

אני לובשת - חולצה מגאפ
מכנסים מדורותי פרקינס
כפכפים מגאפ (ישנים)
שרשרת של N2

 


וכעת, חדל תשווצת. שבוע חדש מתחיל ואיתו הבטחה לסוף הכאבים מהם אני סובלת כבר חודשיים. הניתוח ביום שלישי, תחזיקו לי אצבעות!



רשומה אורחת – משפחה חתולית שכזו

$
0
0

שמי לירון שבס. כשהייתי צעירה והגיונית חשבתי שהכי טוב למצוא מקצוע "רציני", כזה שגם יביא כסף, אז הלכתי ללמוד הנדסת מחשבים. ברקע תמיד יצרתי. היו לי תקופות שבהן ציירתי, פיסלתי, עיצבתי תכשיטים ועוד ועוד. סיימתי את הלימודים ומצאתי עבודה בהייטק. גיליתי שגם בעבודה ה"רצינית" שלי אני מתחברת לצדדים היצירתיים (וכן, יש כאלה). בנתיים החלטתי להגשים חלום ישן והלכתי ללמוד תפירה. הקליק היה מיידי: התפירה ואני, אני והתפירה. וככה חיינו: אני, המקצוע שלי והתחביבים שלי בשלווה ובנחת. עד ש...הפכתי לאמא.

כשהפכתי לאמא התהפך לי העולם. פתאום שעות הפנאי שלי שהיו מוקדשות ליצירה, הפכו לשעות אמהות. בסוף היום נפלתי מותשת במיטה, והיצירה נדחקה לפינה. בהתחלה לא הבנתי את גודל האסון אבל אחרי זמן מה, נפל לי האסימון. בלי יצירה, אני לא אני. רוצה יצירה, ועכשיו! אז החלטתי לעשות מעשה. תחילה הורדתי את אחוזי המשרה שלי בהייטק, ואז פתחתי עסק. עסק למה? למה שיבוא: תכשיטים, בובות, כתיבה, לימוד תפירה וסדנאות יצירה, בקיצור כל מה שאהבה נפשי. היום אני עושה הכל מהכל ונהנית מכל רגע. את תהליך היצירה שלי אני מתעדת בבלוג של דודה לירוןואת אהבתי לאופנה בבלוג האופנה שלי. בנוסף פתחתי חנות באטסי, וגם דף עסקישדרכו ניתן לעקוב אחרי, והחיים יפים!


כשחברתי הטובה, אילנית, הייתה בהריון עם ילדה השלישי התחלתי לחשוב על המתנה שאכין לה. אין כמו להכין מתנה למישהו שאוהבים. היה ברור לי שהמתנה חייבת לכלול פינוקים לרך הנולד אבל גם לאחות והאח הגדולים. מכיוון שבתקופה האחרונה אני בשוונג של בובות חתולים, החלטתי לפנק כל ילד בבובת חתול משלו. ואם כבר 3 ילדים, אז חייבים גם זוג הורים...

התחלתי את הפרוייקט בבובת התינוק. היא קטנה ומתוקה ויש לה מוצץ נשלף וטיטול.


הבובה המתוקה הזו ישבה אצלי זמן מה על שולחן היצירה, ובכל פעם שנכנסתי לחדר ממש התחשק לי לחבק אותה.

הבובה הבאה הייתה עבור הילדה. כמה דברים היו ברורים לי מראש:
  1. היא צריכה להיות ורודה
  2. צריכה להיות לה חצאית מסתובבת
  3. חייבים תלתלים
אז לבובת הילדה יש חצאית שאפשר להוריד ולהחליף צד.



לבובת הילד בחרתי אחת מבובות "שולה החתולה" שלי. או במקרה שלנו "שרול החתול". מדובר בבובת חתול שאוכל דג. הפה שלו עשוי מרוכסן ובתוכו יש דג (עכשיו אלפי אמהות נאנחות ואומרות הלואי והיה לילד שלי רוכסן בפה).



ונעבור להורים! אבא חייכן עם ידיים ורגליים ארוכות. בקצה הידיים יש סקוצ' על מנת שיוכל לחבר את בני המשפחה.


ואמא, מחבקת, חייכנית ומתולתלת.


 אין ספק שבין ההורים יש אהבה גדולה.


תמונה משפחתית לסיום


מזל טוב למשפחת חתולי!

פסח שמח!

פסח מצה ומכות

$
0
0

כבר תנו רבנינו זכרונם לברכה לאמור על הים נפלו 20 מכות ועל היבשה 250 מכותואני תונה שאין ספק שהגדולה במכות שעל היבשה היא לחפש בגדים לחג בקניון. אני יודעת אני יודעת, אני אמורה להיות השמנאצית הגדולה ביקום, עמידה לעלבונות והשפלות מהסוג שרק שמנה יכולה להכיר, ועדין - ביום שני אחרי העבודה קפצתי לקניות עזריאלי הדוחה לקנות תחבושות ופינוקים נוספים לצלקת שלי (פחות אבל כואב, תודה ששאלתם) והחלטתי כמו מטומטמת לשוטט קצת ולראות אם יש משהו נחמד ללבוש לסדר.

להיות שמנה בקניון מרגיש חרא. למרות שאלוהים יודע שלא חסרים לי בגדים יפים (ומכאן דיאטת הקניות השנתית שמתחילה עוד מעט) רציתי להתחדש באיזה משהו לחג ולא היתה חנות אחת שמשהו בה התקרב אפילו למידה שלי. כלומר כן, יש סניף של עונות וסניף של משמין לי אבל בשניהם הייתי לא מזמן ואני יודעת שאין לי מה לחפש שם. אז הסתובבתי בזארה ועוד כמה חנויות, וגם שחזרתי והעליתי בעיני רוחי תמונות של הארון המתפקע שלי, הרגשתי כמו האישה הכי שמנה ומכוערת בעולם ותאמינו לי - היו בקניון הרבה נשים שמנות כמוני ואף יותר שרק אלוהים יודע איפה הן קונות בגדים. חרא כבר אמרנו?

אז מה תעשה מי שנמצאת בקריז קניות ולא יכולה לקנות לעצמה בגדים בזארה? תקנה לאחיינים. החלטתי שזה הזמן לשמר את המסורת של אמא לקנות להם בגדים יפים לפסח, ולנצל את זה שלדודה מותר להביא מה שבא לה בלי להתחשב בפרקטיקה ובחרתי להם שתי תלבושות מזניבות.

לנסיכה פלמבוזה בחרתי לוק קולי של סופרסטארית בסיבוב קניות בבברלי הילס, קומפלט עם גולגולת ניצנוצאז' ובויפרנד ג'ינס קרוע.


ולגמדון הגינה קניתי מה שאני מצפה מסקוט דיסיק ללבוש על היאכטה - מכנסי ברמודה אפורים וחולצת פולו בצבע פוקסיה.


מיותר לציין שהגמד היה מבואס רצח מהעדר כל סימן לציפורים כועסות על המכנסים או על החולצה ותקע בי מין מבט נעלב שדודות לא שוכחות אף פעם. תגדל תבין, אני אומרת.

ואני "נאלצתי" להסתדר עם מה שיש בארון לקראת הסדר. תכלס, לא היה נורא כל כך בהתחשב בזה שכבר שבועיים לא עשיתי כביסה (יש לכאבים ביד גם כמה יתרונות).

אני לובשת
שמלה מדורותי פרקינס
שרשרת מ-Forever21
גרביונים מאסוס
נעלים משופרא






ובסדר הפסח, בין ברכה להרמת כוסית בהסבת שמאל התפללתי בסתר ליבי שבשנה הבאה בקניוני בירושלים נוכל אני (הדומה לקנידעל) וחברותי הרזות (הדומות למצה) לקנות את אותם הבגדים באותן החנויות ונהיה בנות חורין מאפליות החברה כלפינו. אמן כן יהי רצון.

הדף החביב עליי בהגדה של אנגלמאיר, הוא זה עם ההיפופוטם

הכן שמנמנתך לקיץ - הגרסה המקוונת

$
0
0
השבוע הגיעו כמה חבילות בדואר ובהן מספר בגדים שהזמנתי לקראת הקיץ המתקרב. 

מאסוס הגיעו טישרטים לבנים, אחד מהם חוזר אליהם (מוזר שדוקא זה במידה 20 קטן בעוד אלה במידה 18 מרווחים עד גדולים) ושנים נשארים. זה החביב מביניהם, שלדעתי אזל מהמלאי בינתיים.

 
שלי גרוס, הבלוגרית המבריקה ועורכת זמנים מודרנים, פיתתה אותי לקנות את החולצה האובר מגניבההזאת של המותג השבדי Cheap Monday בשחור ובלילך. חברתי לעבודה אמרה לי להחזיר אותן כי הן לחלוטין לא סבירות אבל אני אומרת שזו הכותנה הכי דקיקה ונעימה שהרגשתי ושהחולצות האלה מעוצבות בצורה מבריקה, גם משונות וגם מאווררות את בתי השחי בקיץ, מה עוד אפשר לרצות? אני הזמנתי אותה במידה L כי אין XL והיא על מתאימה לי על השפיץ, אז זהירות אם אתן חושבות לקנות כזאת גם ונוטות למישמנת. הייתי אומרת שה-L אידיאלי למידות 44-46.

 התמונה מכאן

מנקסט הגיעו הג'ינסים שהזמנתי במידה 22. אחד דק ונעים ובהיר בגזרת פליירשנות שבעימית שצרה למעלה ומתרחבת למטה ויהיה מושלם לימים החמים ואחד קצר וורוד, וכשאני כותבת ורוד אני מתכוונת לממש ממש ורוד. ו-רוד.שניהם זקוקים להצרה במותן (יש לי פער של מידה בין הירך למותן כך שרב המכנסים שלי עוברים הצרה) לאחריה הם יהיו בונבוניירה.


לקוראותיי השמנמנות שטרם התחילו לקנות את הבגדים שלהן אונליין, אני ממליצה בחום לעשות את הנסיון הראשון. פשוט למדוד הקפים, לגלות מה המידה שמתאימה להן ולפתוח לעצמן דלת לעולם של אופנה משמחת במידות גדולות שאת סוגה קשה עד בלתי אפשרי למצוא בישראל, ודאי וודאי בגזרת הבייסיק. המשלוח לארץ מאסוס ומנקסט, חינם.

 לפי מה שגביועוד כמה בלוגריות מידה גדולה כתבו בימים האחרונים, נראה שצפוי קיץ נחמד ב-Asos Curve. הם מייצרים בגדים במידות 48-54 וכעת מוכרים גם את New Look Inspire שמגיע עד מידה 56 ומחיריו נוחים להפליא (למשל זהב-51₪). הנה כמה תמונות מהלוקבוקשל Asos Curve לקיץ 2013. הבגדים המצולמים צפויים לעלות לאתר במהלך השבועות הקרובים ואני לא יודעת מה אעשה עם דיאטת הקניות שאני מתחילה בראשון לאפריל כי ברור שיהיו שם בגדים שארצה לקנות. אני מניחה שאחכה שהם יגיעו לסייל ולא יחוסלו לפני כן.





כל הטרנדים החמים בפנים - גי'נסים בהירים במגוון גזרות ואורכים יש, שמלות מלמלה בצבעים פסטליים יש, ברמודות בהדפסים כחולים יש, סבבה אגוזים יש. מה עוד אפשר לרצות? אה כן, חנויות מקומיות שימכרו בגדים נוחים, מחמיאים ומגוונים במידות גדולות תוצרת הארץ. גיחי גיח.

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: דיאטת הקניות הגדולה של 2013

$
0
0

אביב הגיע, פסח בא והלך ועכשיו הזמן לספירת העומר הפרטית שלי. להלן תקנון דיאטת הקניות שאני עורכת מהיום, הראשון לאפריל 2013, ועד הראשון לאוגוסט 2013.

מטרות הדיאטה
  • לנצל את השפע שיש לי וללמוד להנות ממה שיש במקום לחפש סיפוקים במקום אחר.
  • לצאת משגרת הלבוש שלי ולנסות שילובים חדשים. להתנסות גם בתסרוקות ואיפור.
  • ללמוד במהלך התקופה מה אני לא צריכה ולהפטר מזה.
  • לצאת מתחושת הקיפוח ולהראות לעצמי ולאחרים שגם שמנות יכלות להתלבש יפה ומגוון.
אופנה
  1. בכל חודש מחודשי הדיאטה מותר לי להוציא עד 250₪ על פרטי אופנה (בגדים, תכשיטים, אביזרים).
  2. במהלך חודשי הדיאטה מותר לי להחליף מוצרי קוסמטיקה שגמרתי בלבד.
  3. מותר לי להשתמש בהטבות יחצ להפרת סעיפים 1-2 רק כשהן 100% בחינם.
  4. מותר לי להחליף מתנות שקיבלתי ואינן לטעמי בתנאי שאיני מפרה את סעיף 1.
  5. מותר לי להעזר בתופרת כדי לעצב מחדש או לתקן פריטים שכבר ברשותי. 
  6. אני צריכה להתנסות בשימוש באיפור שיש לי.
  7. אני אנצל את התקופה הזו כדי להתלבש יפה, הולם, מחמיא, מגוון ומשמח את ליבי תוך ניצול מירבי של הבגדים והאביזרים שיש לי.
בית
  1. מותר לי למסגר תמונות שיש לי.
  2. מותר לי לקנות רהיטים לאחסון דברים שיש לי.
  3. אסור לי לקנות קישוטים לבית.
  4. אסור לי להוציא יותר מ-100₪ על פרחים ועציצים בקניה בודדת.
מתנות לאחרים
  1. אסור לי לקנות מתנות שעולות מעל 100₪.
  2. אני חייבת לצרף לכל מתנה ברכה שכתבתי.
כללי
  1. במהלך ארבעת חודשי הדיאטה אבחון מהם הצרכים שלי ואבנה רשימת חסרים להשלמה.
  2. במהלך ארבעת חודשי הדיאטה אזהה פריטים מיותרים שיש לי ואמצא להם בתים חדשים.
  3. חובת רישום הוצאות.
  4. חובת דיווח פישולים.
  5. חובת פרסום רשומות ״מה לבשתי היום״ בשבלוג אחת לשבוע לכל הפחות, כדי לאתגר את עצמי למצוא שילובים מעניינים.
נראה לי שזהו לעת עתה. קראתי שוב את מסקנותי מדיאטת הבגדים הגדולה של 2010כדי לכוונן את הענין ונראה לי שיהיה בסדר. אני מודה שציפיתי להתחיל כבר בקוצר רוח של ממש. אני מרגישה מוצפת בקניות מאז עברתי לדירה הזאת ואני משתוקקת לצניעות ופשטות בתחום הזה. אני חושבת שיהיה לי כיף!
 

ג'ינס אחד, שתי חולצות

$
0
0
הנה שתי חולצות חדשות שהגיע זמנן לצאת מהארון. הנחמד הוא שקניתי את שתיהן אותן בחנויות רגילות (בניגוד לחנויות למידות גדולות) כך שהחלטתי ששווה להעלות את התמונות למרות שכולה מדובר בג'ינס וחולצה.

ביום שני עלינו לג'רוזליים כדי לבדוק מה שלום המפלצת, לבקר את אליהו הנביא ולאכול משהו טעים בזוני
 
 
 
אני לבשתי -
חולצה מזארה
ג'ינס ממרקס אנד ספנסר
נעלים של מליסה
עגילים של דריוס מרזילי (ישנים)
והיום לבשתי לעבודה את החולצה הזו, למרות שתארתי לעצמי שהחבר'ה במשרד לא יעברו על זה בשקט.


אני לובשת - 
חולצהשל Cheap Monday מבל וסו
ג'ינס ממרקס אנד ספנסר
 שרשרת של דריוס מרזילי (ישנה)
כפכפים מגאפ
 
מה אנו למדים, אתם שואלים? ששווה לשמנמנות להרחיב את חיפוש הבגדים שלהן גם לחנויות שלאו דווקא מיועדותלשכמותן ושלי יש כמה וכמה תכשיטים של דריוס.

רשומה אורחת - איך הפסקתי לפחד וקיבלתי את משמניי

$
0
0
 אני קוראת  את הבלוג של שרונה כבר המון זמן. הגעתי אליו דרך הדבר הקרוב ביותר שאי פעם חוויתי למסע לגילוי עצמי שעליו רציתי לספר ברשומה זו. זה כבוד אדיר עבורי לחצות את הקווים ולכתוב היכן ששנים אני רק קוראת, זה קצת כמו ב"כח וידאו" כשהילד נכנס לתוך המסך בכדי להילחם ברשע לצידה של עגבניה עצומה... על מה דיברתי? אה כן, תודה רבה, שרונה, על ההזדמנות, ואני מקווה מאוד שזה לא ישעמם אתכם.


אין ממש דרך טובה לתרגם Fat Acceptance  לעברית. קבלת השומן נשמע כמו משהו שלוקחים בשבילו מספר בדואר והשלמה עם השומניםשובר שיניים. לצורך הטקסט הקצר הזה נראה לי שניצמד לקיצור האנגלי המקובל FA.

תנועת ה-FAהיא תנועה פוליטית-פמיניסיטת ששורשיה, בדומה לתנועה לזכויות האזרח, בשנות השישים העליזות. כידוע, זו היתה תקופה בה כל מיני סוגים של אפליות עלו לדיון ורבים יצאו למחות על מה שנראה היה הגיוני כל-כך רק כמה שנים קודם לכן. בשנות ה-70 וה-80 העניינים הלכו יותר לכיוון הפמיניסטי והרדיקלי ובחורות שמנות יצאו לרחובות לשרוף חזיות גדולות.
הסיפור שרציתי לספר כאן הוא פחות אקדמי ויותר אישי והוא מתחיל ב-2008. באותה שנה רחוקה ישבתי בבית, ניסיתי למצוא נושא לתזה והייתי אומללה. הייתי שמחה לכתוב כאן שמקור אומללותי היה משבר הסאב-פריים, אבל לצערי הסיבות היו גשמיות הרבה יותר. האמת היא שפשוט עליתי המון במשקל. כלומר, תמיד הייתי שמנה, מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי הילדה השמנה, אבל דווקא במהלך התואר הראשון הצלחתי להוריד 20 קילו בעזרת דיאטה מאוזנת ונראיתי מצוין. והנה, כאשר הסתיימו שנות הכיף בדשא של הפקולטה למדעי הרוח, נראה היה שבבת-אחת העליתי חזרה את כל הקילוגרמים שהורדתי עד אז עם עודף של עוד עשרה קילו. אז ישבתי לי בבית אומללה ושמנמנה והטבעתי את יגוני בקריאה של חומרים שלא היו שימושיים בשום צורה לכתיבת התזה שלי. בוקר אחד נתקלתי בהארץ בכתבה קטנה עם הכותרת המסקרנת מרד השמנות. הכתבה עסקה בויכוח סביב השמנתה של השפית הטלוויזיונת נייג'לה לוסון.


מעבר לדיון עצמו (נשים עם חזה גדול מתפקדות לעיתים קרובות כ-TV FAT, כלומר כאלו שנראות שמנות בטלוויזיה, אבל בעולם האמיתי הן רזות למהדרין) נתנה הכותבת כמה לינקים לבלוגים מהפטוספרה (Fatosphere =Fat+Blogosphere), כלומר של כותבות בלוגים המשייכות את עצמן ל-FA. אני לא אדם ספיריטואלי ולא נוטה למיסטיקה, אבל עבורי היה מדובר בסוג של הארה. מאז השקעתי שעות אינסוף בקריאה אובססיבית של בלוגים של נשים שמנות וכך אני עושה עד היום.

דרך הבלוגים האלה גיליתי כמה אמיתות חשובות שהפכו לסוג של פילוסופיית חיים בשבילי. הבלוג המעמיק ביותר היה Shapely Prose של האמריקאית קייט הרדינג, כותבת מוכשרת, אם כי קצת מאריכה בדברים, שהקדישה עצמה לפילוסופיית FA הארדקור. היום הוא אינו פעיל, אבל הוא עדיין משמש עבורי כתנ"ך של ה-FA ואני עדיין פונה אליו כשהמצב קשה.


אם שרדתם עד לכאן אתם בטח שואלים את עצמכם מה הם אותם עקרונות? ובכן הנה.
  1. להיות שמן זה לא מצב זמני (אני לא מדברת כאן על כל מי שהעלתה 10 קילו אחרי ההריון ותוריד אותם עד הקיץ). זה גם לא מחלה או נגע. אני נוטה לחשוב על זה כתכונה. כמו צבע שער, גובה או מידת נעליים. תגידו לי שיש לזה השלכות בריאותיות? אז אענה לכם שגם אנשים גבוהים סובלים מכאבי גב וג'ינג'ים צריכים להזהר מהשמש. זה המצב המולד שלי והוא מאפיין אותי כמו העיניים החומות שלי.
  2. כפועל יוצא מהסעיף הקודם, השמנה אינה משהו שיש להילחם בו. אני יודעת שקשה מאוד לקבל את זה, כי אנחנו מעבירים חיים שלמים באמונה שגם אם כיום איננו נלחמים בשומן שלנו, יבוא יום ובדרך כלשהי נפסיק להיות שמנים. אבל לצערי זה פשוט לא נכון ואין בחורה רזה שמחכה לצאת ממני. רובן המוחלט של הדיאטותמסתיימות בזה שתוך 5 שנים אנשים מעלים את המשקל שהם הורידו בתוספת משמעותית.
  3. מכיוון שאני לא אפסיק להיות שמנה אף פעם, ממש ממש חבל על כל אותם דברים שאני דוחה באופן מודע או תת מודע למועד שבו אפסיק להיות שמנה. קייט הרדינג מכנה זאת הפנטזיה של להיות רזיםוהיא כתבה על זה את אחד הפוסטים הנפלאים ביותרבבלוג שלה שצוטט לעייפה ברחבי הפטוספרה. היא מדברת בו על דרך חשיבה שמאפיינת המוני אנשים שנוטים לאמר, אני חייבת להוריד 20 קילו לפני החתונה, אני חייבת לרזות לפני שאלך לים, יהיה לי חבר כשאהיה רזה וכו'. בעצם זה די פשוט אם חושבים על זה: אל תדחו את מה שאתם יכולים לעשות היום לאיזשהו מחר וירטואלי שבו לכאורה תהיו רזים וכל-יכולים. המחר הזה כנראה לא יבוא ואתם תפסידו את כל הדברים הנפלאים שהייתם יכולים לעשות. אין שום סיבה לשבת על הספסל המטאפורי של החיים רק בגלל שאתם שמנים.
  4. להיות שמן לא מקביל ללהיות לא בריא. אפשר לשאוף לאכול בריא, אפשר לעשות ספורט, אפשר להירשם לחדר כושר, לעשות יוגה, להיות טבעונים וכו', רק שהמטרה היא לא לרזות כתוצאה מכל הדברים האלה, אלא פשוט להרגיש טוב. זה מוזר בהתחלה, אבל אז מתרגלים.
  5. אם קיבלתם את כל מה שאמרתי עד עכשיו, אפשרלהפסיק את מערכת היחסים המתישה עם אוכל שאנחנו מנהלים כל חיינו. אוכל הוא לא מושחתאו רעאו  טובהוא פשוט טעיםאו לא טעיםממלא או לא ממלא. תאכלו כשאתם רעבים. תפסיקו כשאתם מלאים. 
אם אתם רוצים לאמר משהו שסותר את אחד הסעיפים כאן אני לא יכולה להתווכח אתכם ויש ימים שבהם אני אפילו אחשוב בדיוק כמוכם. יש לי בעיות בריאות שקשורות ככל הנראה למשקל שלי. אני עדיין מרגישה אשמה לפעמים אחרי שאני אוכלת שוקולד ולעיתים אני אף מדמיינת איך זה מרגיש להיות מידה 40. חוץ מזה יש מלאנתלפים דברים שאני לא אוכל לעשות אלא אם כן ארד במשקל פעם, כמו לנסוע על סגווי, לצנוח ממטוס או אפילו לשבת בנוחות על הרבה סוגים של כסאות.

ואף על פי כן, מאז שגילית את דרך החשיבה של ה-FA החיים שלי טובים יותר. אני פוחדת פחות. התחתנתי, ילדתי ילד ואפילו סיימתי את אותה תזה ארורה. הייתי כלה שמנה, אקדמאית שמנה ואני אמא שמנה ואתם יודעים מה? זה בסדר בעיני, כי שחררתי את האחיזה בשאלת המשקל כשאלה המרכזית של חיי. יש דברים חשובים יותר לדאוג מהם, כמו איפה לעזעזל משיגים קצת בגדים במידות גדולות?

הכותבת משלימה עם משמניה

כבד את אביך ואת אמך

$
0
0
השבוע פיניתי שעה כדי לסדר כמה עניינים משפחתיים.

כבר זמן רב שאני מתלבטת מה לעשות עם הפתקים שאמא השאירה לי. שמרתי כמה מהם בחודשים האחרונים לחייה, וחשבתי למסגר אותם אבל איכשהו זה לא נראה לי מתאים. כשהתיישבתי השבוע לארגן מעטפה של תמונות למסגור, עברתי עליהם ותהיתי מה ואיך לעשות כשלפתע נזכרתי באלבום אחד, עם כריכת חתולים חמודה, שקניתי בחנות כלי כתיבה יפה בקובנט גארדן לפני כמה וכמה שנים ומאז שוכב בארון בחוסר מעש. הא!אמרתי לעצמיאמא היתה מחבבת את הכריכה הזאת והגודל שלו והדפים המגנטים מתאימים בדיוק לשמירת והצגת הפתקים האהובים. אמרתי ועשיתי.

שלפתי את האלבומון מהארון, הסרתי ממנו את התוויות וניקיתי אותו מאבק. למרבה השמחה הוא מתאים לפתיחה משני הכיוונים כך שעובדת היותו אנגלי במקור לא פוגעת בצורתו.


ואחר כך התחלתי למקם את הפתקים בתוכו בעדינות. התחלתי עם תפריט קטן ודרמטי של אבא, שמצאתי באחד היומנים הישנים שלי.


והמשכתי עם הפתקים של אמא, שחלקם (אלה שנכתבו בתקופה שעוד היה לה כח) מעוטרים בציורים צבעוניים שהיא ציירה לי, ברובם ציירה אותי או אותה, וחלקם במילות אהבה מאם לבת.



אחח נשמה יפה שלי, כמה שאני מתגעגעת אליה. אני שמחה שמצאתי בית הולם לכל המזכרות הקטנות האלה. עכשיו אני יכולה לשלוף את האלבומון ולהזכר במילים החמות שלה בלי לעשות בלגן ולפחד להרוס.

מאחר והייתי בשוונג, העברתי את התמונות האהובות עליי של משפחתי (ושרה נתניהו שנתקעה באמצע)למקום חדש בפינת העבודה שלי ובניתי להם מקדש מוושי טייפ. אני יכולה להרגיש את אבא מתהפך בקבר, אבל אין ספק שאמא וסבתא מרוצות.


וזהו לעת עתה. בין התמונות שמחכות למיסגור ותליה יש פורטריט של אמא שג'ני מייליכובציירה בצבעי מים. היא מחייכת שם חיוך נחמד ולמרות שהשיער שלה שם קצר מהכימו, זו תמונת דיוקן מלבבת למדי. אני מתכננת לתלות את התמונות הממוסגרות בחדר השינה, אבל לא בטוחה שארצה לתלות את התמונה הזו שם כי יש איזה קטע פאנג שווי שמתנגד לתמונות של מתים בחדרי שינה, מה גם שלתלות תמונה של אמא מעל המיטה זה ממש לא לענין, במיוחד לא כשהאמא גרמניה. נחיה ונראה!

חלית? נפצעת? שמן.

$
0
0

הנה סיפור בשבילכם ואני ממליצה לקרוא אותו על קיבה ריקה.

אני סובלת בשנים האחרונות ממחלת ההחזר הושטי (רפלוקס). מסיבה לא ידועה מיצי הקיבה שלי נהנים לטפס במעלה הגרון ולהשמיד כל מה שהם רואים שם. הם עושים לי דלקות גרון, ברונכיטיס, סינוסיטיס, כיבים בתעלות השמע - מה בא להם. עם השנים למדתי כבר לזהות מתי כאב גרון נובע מהרפלוקס ומתי ממחלה ויראלית או חיידקית ואני כבר יודעת לאיזה רופא ללכת ואילו תרופות לקחת בכל מצב. בשנה האחרונה קיבלתי אי אילו זריקות סטרואידים כדי לטפל בדלקות גרון שנבעו מכוויות ובצקות שיצר הרפלוקס. בקיצור, דיסקו חצילי תחת.

מאז שאובחנה הבעיה אני מטופלת בידי רופאת אף אוזן גרון מצוינת והיא הפנתה אותי לפני זמן מה לגסטרואנטרולוגית שתבדוק מה הסיבה לבעיה הזו. חצי שנה חיכיתי לתור לרופאה הזו ברעננה, שכל מי שהזכרתי את שמה בפניו הילל ושיבח. חצי שנה זה לא הרבה לחכות למומחה מדרגה ראשונה. לבסוף הגיע היום הקסום ונכנסתי למשרדה עם מכתבים מהרופאים שלי ותקווה שסוף סוף יגמר הסבל הזה. שתי דקות מאוחר יותר נזרקתי משם עם הפניה לניתוח קיצור קיבה באיכילוב.

אחרי שעשיתי את שלל הבדיקות לטרום ניתוח קיצור קיבה הגעתי לאיכילוב למחלקה להשמנת יתר כדי לקבוע תור לניתוח. הגסטרואנטרולוגית במיון שם לקחה ממני את הטפסים, הסבירה לי על הניתוח והיתה מאד חביבה עד השלב שבו התחילה לקרוא את הר הניירת שהבאתי איתי. היא עצרה ושאלה אותי שרונה למה את עושה ניתוח?אמרתי לה שיש לי רפלוקס והמומחית אמרה לי שאני חייבת להרזות 30 קילו מיד. היא אמרה לי בתדהמה אבל אני לא יודעת למה יש לך רפלוקס, את יודעת שהניתוח הזה יכול לגרום לך לנכות חמורה? מי שולח אדם עם רפלוקס לניתוח קיצור קיבה בלי לעשות בירור יסודי ממה הרפלוקס נובע? את יודעת מה ניתוח כזה יכול לעולל למי שיש לו בעיות במסתם?בשלב הזה התחלתי לבכות, כי זאת היתה הפעם הראשונה בכל התהליך הזה בו מישהו התיחס לצרכים והרצונות שלי. היא החזיקה לי את היד ואמרה לי מעכשיו אני הרופאה שלך. נתנה לי הפניה לבירור מעמיק על הרפלוקס וקבעה לי תור למשרד שלה חודש מאוחר יותר.

וכאילו שזה לא מספיק, עכשיו אני רואה בפייסבוק שלי את הסטטוס הבא.


מסתבר שהילההלכה לקבל הפניה לביופסיה של נגע מציק שיש לה בעור בתקופה האחרונה והרופא החליט שזה הזמן לנזוף בה על עודף המשקל שלה ולהטיף לה על סכנות ההשמנה לטווח הרחוק. ואז הוא הטיף לה עוד קצת. ואז הוא הטיף עוד. וכך הוא הצליח לשבור את הבלוגרית הפמיניסטית הבועטת הראשונה במעלה בישראל, לטעמי. אתם ודאי מתארים לעצמכם איך נראה השרשור הארוך שהתפתח בדף שלה.

מסתבר שבקופות חולים אחדות (אולי בכולן? לא יודעת) רופאים מקבלים הנחיה מלמעלה לדבר עם חולים שמנים על עודף המשקל שלהם. אני אומרת, גם אם יש הוראה מלמעלה יש דרך לעשות דברים, ויש טיימינג וטאקט. אפשר למשל, בזמן בדיקה שגרתית ובלי שום בעיה בוערת, לשאול על הרגלי התזונה וההתעמלות של המטופל ולהציע טיפים ורעיונות לשיפור. בלי לתקוף, בלי להטיף, ורק בצורה של דיאלוג, לא מונולוג.

אבל לא. דף השבלוג בפייסבוקהתמלא מרגע שפרסמתי סטטוס זועם בנושא בסיפורים של קוראות שנתקלו בזלזול, עלבונות ואף ברשלנות רפואית של ממש (כך אני מגדירה את מה שקרה לי עם הגסטרו מרעננה). אני מנחשת שהמניע של קופות החולים בהנחיה הזו לרופאים הוא למכור סדנאות הרזיה, ספורט ויעוץ דיאטני שהם מציעים ולצמצם הוצאות עתידיות על טיפול בחולים מבוגרים ושמנים ועדין - זה לא בסדר ולא במקום.

אתם ודאי תוהים מה אני רוצה מכם, קוראים יקרים ושמנים. ובכן זה מה שאני רוצה.
  1. דרשו מהרופאים שלכם את הכבוד המגיע לכם. 
  2. אם הרופא שלכם לא מכבד אתכם, התלוננו עליו ועברו לרופא אחר.
ובהרחבה.
  • אם רופא מודיע לכם שהבעיה שלכם, תהיה אשר תהיה, נובעת מהשמנה דרשו הוכחות - מאמרים תומכים, נתונים סטטיסטיים על החלמה כתוצר של הרזיה, הפניה לדיעה שניה. אם הרופא לא מספק את כל זה, עברו לסעיף 2 למעלה.
  • זה לא המקום לדיון בשאלה האם השמנת יתר היא חולנית או לא. אבל הפעילו את ההגיון - האם יתכן שהבעיה שלכם נובעת אך ורק מעודף המשקל שלכם ברגע זה בחיים? יתכן שכן, אבל בהרבה מקרים התשובה תהיה לא ולכן קחו אחריות על הבריאות שלכם ואל תסכימו לקבל פחות מהטיפול הטוב ביותר לו אתם זכאים. 
  • ואם כבר נפלתם בפח הזה ונפגעתם, אל תשמרו את העלבון לעצמכם ואל תאשימו את עצמכם. לבכות תמיד מותר, אבל אחרי שהוצאתם את זה זכרו היטב - זו רק עוד בעיה אחת בשרשרת חולאי מנגנון הבריאות הציבורית וזה לא קשור אליכם. רופאים מכל הסוגים והמינים שכחו כבר מזמן שהם מטפלים בבני אדם ולא באוסף מענין או לא של סימפטומים וזה התפקיד שלכם לשים אותם במקום. נכון, זה עצוב, אבל אם לא תקחו אחריות על איכות החיים שלכם לא תגיעו רחוק בכל מקרה.
צילום אילוסטרציה. המציג אינו רופא.

שבוע חדש משקפים חדשים

$
0
0

השבוע יצא לי לתרגל קצת את המשקפים החדשים שלי. המספר אמנם נותר כשהיה בשנתיים האחרונות, אבל אני רגילה למסגרת כהה וקטנה ומוזר לי עדין להסתובב יום שלם עם מסגרת גדולה ובהירה. המסגרת היא מדגם סנטינלה של אליזבת וג'יימס (מי ומי?)וקניתי אותם באופטיק דורון בקניון רמת אביב, שם אני ממשקפת כבר כך וכך שנים.

ביום שישי הלכנו לקולנוע ולסושי ספונטני, קומפלט עם עמידה של ארבעים דקות בתור לשולחן. היה טעים ונעים ושמחתי שלבשתי בגדים נוחים ולא תלבושת יציאות כמו האומללה שחיכתה בתור אחרינו, במיני ועקבים. מאחר והתחיל להתחמם השבוע שלפתי מהמגירה את התיק הזה, שיש לי כבר קרוב לעשר שנים, ומשמש אותי רק באביב ובקיץ (כנראה בגלל צבעו הלבן). אני תמיד נהנית ללכת איתו בגלל שהוא תורם הרבה לכל תלבושת ונוח לאחיזה, להבדיל מתיקי יד אחרים.

אני לובשת
גופיה לבנה של דורותי פרקינס
גופיה ארוכה של H&M
מכנסים מאסוס
כפכפים מגאפ
תיק של אנטונלו סריו 


בנוסף קיבלתי את הג'קטינו שהזמנתי מנקסטוהוצאתי אותו לטיול הערב וטוב שכך, כי תפס אותנו גשם זלעפות.


אני לובשת
ג'קטינו מנקסט (חנות מקוונת)
חולצה מאסוס
גופיה מדורותי פרקינס
ג'ינס ממרקס אנד ספנסר
נעלים של אדידס
שרשרת של N2 (הפוכה בתמונה)


ג'קטינו הזה קצר, כדרכם של מעילי אופנוענים, אבל נוח להפליא, מחמם במידה ורך רך רך. אני שמחה שסוף סוף יש לי ג'קט קליל שאינו מעיל ומתאים כמעט להכל (כל עוד הכל לא ורוד). למעשה, אפילו לבשתי אותו עם התלבושת הירקרקה שלמעלה כשהיה לי קר בדרך חזרה. אני חייבת לנסות אותו עם חצאית בקרוב.

בכלל, אני רוצה ללכת יותר עם שמלות וחצאיות עכשיו שמתחיל להתחמם. הבעיה היא שאני לא אוהבת ללכת עם חצאית לעבודה. ישיבה של יום שלם עם חצאית יכולה לשגע כל בלוגרית, אפילו אחת ותיקה כמוני ויש לי מוניטין לשמור עליו. אחרי הכל, מה כולם יגידו אם אני אשתגע פתאום בגלל חצאית? אילו תוויות ידביקו לי? והאם התוויות לא יגרדו? אני בטוחה שיגרדו ולכן אמשיך ללבוש מכנסים למשרד. אבל אני מבטיחה ללבוש שמלות וחצאיות לבילויים ולצלם ולפבלש פה. אחרי הכל לא הכרזתי על דיאטת בגדיםכדי ללבוש כל יום אותו הדבר. נכון? נכון.


מה חדש

$
0
0
שלום סלרים וארטישוקיות ירושלים. התאמינו שברגעים אלה ממש מתבשל לו על הכיריים צלי ביין עם ירקות שורש טעימים?

הבעיה עם צלי ביין עם ירקות שורש טעימים היא שהוא דורש בישול של שלוש וחצי שעות, וברגעים אלה בדיוק מלאה שעה יחידה לבישולו. אם זה לא הזמן לצלם, לערוך תמונות ולכתוב רשומות אני לא יודעת מתי כן.

אתמול חזרתי להרצליה, עיר ואם, לביקור אצל השיננית ורופא השיניים וניצלתי את ההזדמנות לשוטט קצת בחנות הקוסמטיקה הזולה החביבה עליי מתחת למה שפעם היה קופת חולים מכבי ברחוב הנדיב פינת סוקולוב. חידשתי את מלאי סכיני הגילוח שלי (רק שם מוכרים את הסוג שאני אוהבת) ולשמחתי מצאתי גם מארגן לקים שעלה שישים ש"ח ונראה בול כמו מה שאני צריכה. עד היום הלקים שלי היו בסלסלות ותפסו המון מקום ולא היו נוחים לבחירה ושליפה. למתקן הזה יש שלוש קומות והוא מיועד ל-45 לקים אם איני טועה. אני לא יודעת כמה הנחתי עליו, כי לקים מסוימים מגיעים בבקבוקונים צריך ואחרים בבקבוקונים שמנמנים. בכל מקרה, מיינתי אותם סוף סוף לפי גוונים והופ! סדר וארגון גאלור.


כלב הים, למי שתוהה, הוא קרם ידים מאיביי. על תיק הכלבלבים שמכיל כל מיני דברים לציפורניים כתבתי כבר כאן.

חדר השינה הוא האחרון בחדרי הבית שטרם עוצב לשביעות רצוני, ולכן טרם הראיתי לכם אותו. הטואלט (הנה הקודםמהדירה האחרונה ששכרתי) לעומת זאת הגיע סוף סוף למצב משביע רצון והנה הוא לפניכם.


המראה הגיעה מחדר השינה של אבא ואמא והשידה מאיקאה. שרשרת הנורות (אני לא מרוצה ממנה, אבל בינתים זה מה יש) מקארה. קולב הקטיפה השחור שעליו תלויות שרשראות הוא מפריימרק. בצנצנצת הגדולה יש מברשות איפור נקיות ובקטנה יותר, מלוכלכות. הבקבוקים והבשמים מונחים במתקן לתבלינים שקניתי בטולמנס.


המגירות של השידה מרווחות למדי. בראשונה נמצא האיפור שלי, מסודר בכל מיני קופסאות ובארגוניות שקניתי באיקאה ובהום אורגנייז. יש שם מספיק מקום גם למוצרים חדשים שאני שומרת ולמכשירי השיער שלי.


עד כאן סדר וארגון.

מאחר והשבוע היה עמוס מאד בעבודה וחזרתי הביתה נטולת אנרגיות מדי ערב, לא כיבסתי יותר מדי ימים ברצף מה שיצר משבר כביסה. כהרגלם של משברי כביסה, נחת עלי זה דוקא ביום שישי כשיצאתי לסרט ורציתי ללבוש בגדים לבית הקולנוע. כתוצאה מזה נאלצתי להסתדר עם מה שיש, וזה עבד מהמותן ומטה ונכשל דלוקס מהמותן ומעלה.

אני לובשת
חולצה* מגאפ
ג'ינס מאסוס
צמודונים מרזילי
נעלי סירה מפריימרק
תיק מזארה

 * שמשמשת בימים כתיקונם כפיג'מה, בגלל שהיא מאד נעימה מחד ולא מחמיאה בשיט מאידך, כפי שאתם רואים.


תשמחו ודאי לשמוע שברגעים אלה ממש מתיבשת על החבלים מכונת כביסה אחת והשניה כבר טעונה ומחכה ליריית הפתיחה שלה. חוץ מזה, הבאתי את שמלת האימהמאסוס לתופרת שתהפוך אותה לחצאית יפה, וגם שני ג'ינסים חדשים שצריכים הצרה ובקרוב יכנסו למחזור.

ועוד יותר תשמחו לשמוע שלרגל חגיגת חצי מיליון ההיטים של השבלוג שהיתה בשבוע שעבר, תערך פה אחרי החג הגרלה חגיגית עם כל מיני תופינים. הידד וחג שמח לכולם!

Zion Flutterbutt

הגרלת חצי מיליון היטים

$
0
0

חצי מיליון היטים, ווהוהו! אם זה לא הזמן לעשות הגרלה אני לא יודעת מתי כן. אחרי הכל, תודתי ואהבתי נתונים לקוראיי ואני רוצה לפנק אתכם. הידד והיי היי היי ועכשיו - תכלס.

מה אני מגרילה?
  • 3 נרות ריחנים 
  • 6 לקים צבעוניים (של לייף, אסי, צ'יינה גלייס ו-No.7)
  • כרטיס ברכה בעיצובי עם תמונה של פינקי ומיקי שותים קפה
  • קשת לשיער בעיצובי עם סרט אדום וציפורת קטנה
  • ליפ סטיין של לורה מרסייה בגוון סקרלט
  • שרשרת של מדוזה
  • BB Cream בהיר של לוראל

הנחיות למשתתפים בהגרלה
  1. ההגרלה תמשך מהיום (שלישי 16.4.13) ועד יום רביעי ה-1.5.13 בסיומו אודיע כאן בשבלוג את שם הזוכה ואיך ליצור איתי קשר. אם לא אקבל תשובה תוך 24 שעות, אבחר זוכה אחר.
  2. כדי להירשם להגרלה יש להגיב כאן למטה. התגובה חייבת לכלול תשובה לשאלה מה הייתם עושים עם חצי מיליון ש"ח?ואת שמכם (או כל אמצעי זיהוי יחודי אחר שייצג אתכם בהגרלה).
  3. אם אתם לא עושים זאת כבר, יש לעקוב אחרי השבלוג (יש כפתור "הצטרף לאתר זה" למעלה).
  4. יש לעשות לייק לדף שליוגם לרשומה הזו (יש כפתור "Like" מתחת לכותרת הרשומה).
  5. הפיצו את דבר ההגרלה לחבריכם, קרוביכם בהווה וקרוביכם לעתיד בכל האמצעים העומדים לרשותכם (בלוג, טוויטר, פייסבוק, אימייל, מופעי פנטומימה ואיתותי עשן).
בהצלחה לכולם ושוב תודה על שאתם קוראים ומגיבים פה. זה גורם לי אושר רב.

בקיץ הזה תלבשי שמלה

$
0
0

הקיץ מתקרב ואיתו החום הגדול, שמלות מתנפנפות ורגלים לבנות הרבה יותר מדי (לפחות במקרה שלי). לכבודו, וכרמז דק שיבוא כבר כי מיציתי את חשיכת החורף, עשיתי סדר בארון והעברתי אותו למוד אביב, שכולל שליפת כמה שמלות קצרות למקרה שיהיה יום חמים מספיק בשביל ללבוש אותן. והנה הן לפניכן.

ראשונה היא שמלה של מרג'יאלה ל-H&Mשקניתי ב-70% הנחה אחרי שנגמר ההייפ הגדול והם נתקעו עם כמויות מרשימות של סחורה מאד יקרה על המדפים. היא נטולת מידה ונראה לי שבנוסף אלי יכולות ללבוש אותה נשים רזות ממני בשלושים קילו וגם שמנות ממני בשלושים קילו. בקיצור - היא ענקית, אבל מעניינת והחגורה נותנת לה צורה ואני חושבת שאפשר ללבוש אותה בכל מיני צורות. מאחר וטרם יצא לי ללבוש אותה מאז קניתיה, אני מצפה לכך בקוצר רוח יחסי.


את השמלה הבאה פגשתם כבראי אלו פעמים. מאז קניתי אותה לפני כשנתים היא משרתת אותי היטב. היא קלילה ומתנפנפת ואני נהנית אפילו מצבעה, למרות שבגדול אדום ממש לא מוצא חן בעיני בלבוש. נראה לי שהשנה אני אפטר סוף סוף מהקשירה המיותרת מאחורה.


את השמלה הזו אתם אולי זוכרים מהתחפושת שלי לפורים. כשראיתי אותה בסייל באסוס חשבתי שהיא נראית לא משהו אבל אחרי שראיתי כמה נחמד אודרי נראתה בה, החלטתי לקנות בכל אופן. בתחפושת היא היתה מושלמת, האתגר יהיה לגרום לה להראות סבירה ביום יום. אני חושבת שעם קלאץ' אדג'י נעלי סירה רגועות או נעלים גבריות שטוחות כמו של אודרי ותכשיט מג'ינס היא תעבוד. בכל מקרה - תראו את כל הטול הזה! אני מתה על טול.


את השמלה החמודה הזאת קניתי יד שניה במאה ש"ח במסיבת החלפות (קניות במסיבת החלפות זה דבר די רווח מסתבר) אחרי שכל פורום אופנה מלאה בתפוז מדד אותה והיא לא התאימה, אני הייתי הסינדרלה שלה! הידד. הצבע שלה מקסים, הגזרה מחמיאה להפליא והבעיה היחידה שלה היא שהמחשוף פשוט כביר. בעיה זו נפתרת בקלות עם אחת או שתים מסיכות הבטחון הפיציות שמחברות את התויות לבגדים חדשים מאסוס (אני תמיד שומרת אותן, הרי לכם טיפ!). אני מרגישה יפה כשאני לובשת אותה, ויותר מזה אי אפשר לדרוש משמלה.


אוי כמה שהתמונה עושה עוול לסראפן המדהים הזה של ששון קדם. כנראה שרק צילום על הגוף יעשה לה כבוד. הבעיה היא שאת יצירת האמנות הזאת (השמלה הזאת היא פסל של ממש) יהיה קשה מאד ללבוש ביום יום כי היא דרמה קווין של שמלות ודורשת אירוע מיוחד. יש לה צווארון משתפל ענק, וכמויות בד אדירות בחצאית שגורמות ללובשת להרגיש כמו מלכה יפנית מוזרה ומעוררת אימה (אין לי בעיה עם זה). אפשר ללבוש אותה עם גופית סבא צמודה שחורה או לבנה, ואני מניחה שאני אוריד אותה למטה עם כפכפים שחורים ואצרף לה איזה תכשיט מפוצץ ומונוכרומטי. להפתעתי היא עלתה לי בסייל 800 ש"ח בלבד בחנות שלו ברחוב דיזינגוף. כשראיתי אותה על הקולב ציפיתי שהיא תעלה 5000 ש"ח לכל הפחות.


ולסיום, שתי שמלות שאין סיכוי שאני אלבד הקיץ.

הראשונה היא השמלה הזאת שקניתי באובססיה בשנקין ז"ל בשלהי שנת טיכו כשהייתי בת עשרים ומשהו ורזה בעשרים קילו לכל הפחות. כשקניתי אותה במאה ש"ח היא היתה עצומה, שמלת מומו של ממש עם שרוולים ארוכים. בעלת החנות (אם מישהו יודע איפה היא עובדת היום, אם בכלל, אשמח אם יודיע לי) תפרה לי אותה מחדש על הגוף, הורידה את השרוולים, יצרה מחשוף והצמידה למותן והפכה אותה לשמלת ערב מטריפה עם חצאית ענקית וארוכה שגרמה לי להרגיש כמו נסיכה בחתונה אליה לבשתי אותה. מאחר ואני אני וכבר אז הייתי, ציוותתי אותה למגפי אופנוענים מרובי אבזמים כדי שיהיה לי נוח. האורחות בחתונה בהו בי בתמיהה, אבל אני גיחכתי לעברן כשהעקבים שלהן נתקעו בדשא והן נזקקו לחילוץ. כזו אני, נחמדת. בכל מקרה, אני אצטרך לרדת ארבע מידות בערך כדי ללבוש אותה שוב, ועם זאת אני לא מוותרת עליה והיא עודנה תלויה בארון, קורצת אליי וקוראת לי אמא. יבוא יום חמודה, יבוא יום.


 אחרונה חביבה היא שמלת הערב הזאת משנות השישים שהיתה של אמא. את השמלה הזאת אין סיכוי שאלבש אי פעם, שכן אמא שקלה איזה 40 קילו בשנות העשרים שלה ואני לא שקלתי ככה מאז הלידה שלי וגם לא אשקול. עם זאת אני שומרת אותה ומטפלת בה יפה מסיבות מובנות. איזה יפה היא נכון?


את כל השמלות האלה, פרט לשתים האחרונות, תראו פה במהלך החודשים הקרובים. ואגב סידור ארונות, הכנתי רשומת ארון שתתפרסם בימים הקרובים. אני אוהבת רשומות סדר וארגון של אנשים (שלא לדבר על סרטוני סיור בחדרים של הבלוגריות החביבות עליי) וראיתי שנהניתם מרשומת הטואלט (וואו זה נשמע רע) ולכן החליטותי לשתף אתכם בבלגן הכביר שלי. ועכשיו הגיע הזמן לקריאת שמם של מאפים. שלום!

פחדרון בארון

$
0
0

כשהייתי שבלוגרית זעירה כבת שלוש סבא שלי קנה לי את הספר פחדרון בארוןמאת מרסר מאיר. איזה ספר נחמד זה היה, על ילד שמגלה שיש מפלצת בארון שלו ומפחד נורא ואז מגלה שהיא בעצם יצור מאד סימפטי. הבוקר כשפתחתי את הארון שלי נזכרתי בפחדרון והבנתי שפה אין סיכוי למצוא אחד, כי אפילו סיכוי למצוא שתי גרבים באותו הצבע אין לי. לפיכך פתחתי במבצע "הכן ארונך לאביב".

ראשית התלבשתי על הארון הנייח. העברתי את הסוודרים הכבדים למטה והעליתי כמה חולצות קיץ למחלקת חולצות היום יום. הפרדתי את המכנסים לערימת דקים וערימת חמים וסידרתי סלסלה לבגדי ים וחוף וגופיות. כמו כן הגעתי למסקנה שיש לי סוף סוף כמות מספקת של בגדי ספורט שיספיקו לי לכל הקיץ. אפילו סידרתי קופסה גמדית לגרבים בודדים, למקרה שהזוג שלהם יצוץ מתחתית סלסילת הכביסה.

בחלק הצר והגבוה תלויות שמלות וחצאיות. קיפלתי את חצאיות החורף החמות ותליתי כמה שמלות דקות (ראו הרשומה הקודמת). את המעילים העברתי לארון הנייד, בו נדון אוטוטו. חוץ מזה הייתי רוצה להחליף את ידיות הדלתות, אבל זה כבר סיפור אחר וכידוע חדר השינה רחוק מלהיות מעוצב לשביעות דעתי עדין.


מיד לאחר כניסתי לדירה הבנתי שהארון הקיים לא יספק אותי. אני מתכננת להחליף אותו בארון גדול וגבוה יותר בעתיד, אבל בינתים זה מה יש וחסר לי מקום לתליה. ולנעלים. ולתיקים. ולצעיפים. אחרי התלבטויות רבות החלטתי ללכת על פתרון זמני עד שאמצא את הזמן, החשק והכסף לארגן ארון חלופי. התלבטתי אם לקנות משהו קטן באיקאה ובסוף החלטתי לקנות ארון קטן להרכבה עצמית בהום אורגנייזוכמה מתלים שישפצרו אותו. למרות שמו המטעה, מדובר באתר ישראלי שיש בו כל מיני אמצעים לסידור וארגון. חלקם יקרים במידה מגוחכת (ראיתי שם מתקן לסידור נעליםשקניתי אחר כך באיביי בשישית המחיר) וחלקם חכמים ומתומחרים על הכיפאק. שווה להציץ. והנה טיפ - שכחתם איך קוראים לאתר ואתם מחפשים ארגונית כלשהי? חפשו בגוגל מתקן בננותוהופ, תמצאו אותו.

אז קניתי את הארון המכוער הבא ב-250 ש"ח שזה יותר זול מכל דבר שאפשר למצוא באיקאה. ראיתי לפני כמה ימים שיש משהו דומה בהום סנטר אבל אני לא יודעת מה מחירו.

הבטחתי מכוער או לא הבטחתי?

לארון הזה, שיתרונו בצבעו הלבן ובסגירה שמגנה על תוכנו מאבק, הוספתי כמה מתקנים כאמור.
בארגונית עם הריצ'רץ' אני שומרת נעלים לשימוש יומיומי. הסגירה מאפשרת לי לשמור אותן באותו הארון עם בגדים. בצידו הרחוק של הארון תליתי את המעילים וכמה שמלות ארוכות שלא לובשים עכשיו אבל חשוב לי שלא יתקמטו. המתקן לחגורות הוא מין חישוק פתוח בקצהו שתלוי על פצ'ופצ'יק של קולב ועליו משחילים אבזמים של חגורות. במתקן התיקים אני שומרת (הא הא!) תיקים ובמדפון הפתוח אביזרים כמו צעיפים וכובעים ותיקים קטנים בצורת חיות וחצאית ענקית אחת שעדיף לא לתלות כי היא יכולה לתפוס ארון שלם.

וזהו. אני עדין מפקפקת ביכולת להכניס פחדרון לשני הארונות האלה, אבל אולי אם זה פחדרון מאד צר ועם אופי נוח במיוחד שלא אכפת לו לישון על מדף ולנשנש נעלים, לכו תדעו.. יש עוד סיכוי.


שטוח כמו קרש

$
0
0

גבירותי ורבותי, הכירו את התיק השטוח שלי. וכשאני אומרת "תיק שטוח" אני מתכוונת לתיק ש ט ו ח.


הזמנתי אותו מחברה בשם Jump From Paperשמייצרת תיקים שנראים דו מימדיים, אבל למעשה הם תיקים רגילים לכל דבר. אז נכון, התיק צר למדי ובקושי דחפתי לתוכו את האייפד בתוך השמיכי העבה שלו (הפלסטי הדק מת ועוד לא הגיע החדש מאיביי, אז בינתים הוא בתוך שמיך בד מרופד למדי שקניתי פעם באטסי ואני לא סובלת) אבל הוא מכיל בכיף ארנק, איפור, קלמר, מחברת וכולי ויש לו תא קטן ונוח למדי בחלקו האחורי שבו אני שמה מפתחות וסלולרי. המשלוח לישראל עולה בערך 20 דולר. מסתבר שיש באיביי המון חיקויים זולים לתיקים האלה, אם אתם מוכנים להתפשר על האיכות (די ברור שהם לא תפורים מי יודע מה טוב).

בשבוע שעבר, לקחתי את שטוחי למסיבת יום ההולדת של לובהשם ידעתי שיקבל את תשומת הלב לה הוא ראוי. בתמונה הבאה תוכלו לראות בבירור כמה צר התיק - רוחבו 6 ס"מ אבל רק בקרקעית, והוא הולך ונהיה צר כלפי מעלה. אחח למי אכפת!

 צילום - לובה שמוקלר

אני לובשת
עליונית מכותון
טוניקה\גופייה מ-Mod Cloth
ג'ינס ממרקס אנד ספנסר
נעלים משופרא
תיק שטוח
עגילים מ-H&M

ואלה העגילים, שקניתי ב-H&M בלונדון ב-6 פאונד (כ-36 ש"ח). הם חביבים עליי, בעיקר בגלל צבעם היפה.


Viewing all 338 articles
Browse latest View live