החלטתי לשתף אתכם בדילמה שיש לי בשבועות האחרונים. לא שאני נוהגת לעשות מה שאומרים לי, אבל אני אוהבת לשמוע דעות לכאן ולכאן שלא נמצאות בתוך הראש שלי, אז הנה הדילמה קצר ולעניין: האם לחזור להסתפר קצר כמו שהסתפרתי לפני עשר שנים?
נקודות נגד
- הייתי רזה בעשרים ומשהו קילו אז. סנטר כפול ושיער קצר הם שילוב מכוער.
- אני מפחדת שיחשבו שאני לסבית גברית (ואני לא לסבית ולא גברית) עיינו ערך אני לא לסבית אני סתם שמנה.
- כשנמאס מהתספורת הקצרה צריך להעביר שנתיים בתספורות ביניים מענות.
- אני אוהבת לעשות תסרוקות ועם שיער קצר זה מוגבל מאד.
- שיער קצר דורש הרבה חומרים לעיצוב.
- אני בת 37 ולא בת 27.
נקודות בעד
- השיער לא מסתדר לי בתקופה האחרונה. הוא מקורזל ועייף ואני צובעת אותו כל חודש כדי שלא יראו את שיער השיבה שיש לי מקדימה מה שמשמיד אותו על בסיס קבוע.
- אני הולכת עם שיער אסוף 99% מהזמן. מה ההבדל מבחינת החמאה לפנים בין שיער אסוף לקצר?
- אני אוהבת לעשות תסרוקות אבל כולנו יודעים שכמעט אף פעם אני לא עושה את זה.
- חם לי.
- אמא תמיד התחננה שאחזור להסתפר כמו אז בטענה שזה הכי יפה לי (למרות שהיא היתה מטורפת על השיער הורוד פוקסיה שהיה לי אז, מה שבטח השפיע עליה).
- אם אני מתביישת לקצר את השיער כי אני שמנה אני יכולה לסגור את השבלוג כבר עכשיו.
- ויש גם את זה.
בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות אם בכלל. יש לכם דיעה לכאן או לכאן? אנא פרטו אותה פה.