היושמנמנות ושמנמנים, מה קורה. האם גם אתם חטפתם את הווירוס של הלייף השבוע וביליתם יומיים בהאזנה לבטנכם משמיעה תרועות שלא היו מביישות חצוצרה בוואדי? הא באמת? אני מצטערת לשמוע. שוין, צרת רבים וזה. יחד עם זאת, הספקתי ללבוש לפחות שני בגדים השבוע וחשבתי שמאחר ולא כתבתי פה כלום מאז שהחליפו את השטר של המאתיים כדאי שאעלה לפה את התמונות למרות שכבר היו טובות יותר.
את החולצה הזו קניתי במכירה של שלי גרוס לא מזמן. היא חמה, רכה ונעימה שאין דברים כאלה ונופלת בול למחלקת הלא מחמיאה לגזרה וכן מחמיאה לאופיה של הלובשתבה דשנו פה. אני ממש מאוהבת בה ובשכבת הפלנל הפנימית הרכה שלה.
אני לובשת
חולצה של שרה בראון (One Size)
ג'ינס מנקסט
מעיל מגאפ (ישן)
נעלים משופרא
אני לא זוכרת מתי ואיפה קניתי את השרשרת הרכה הזו, אבל האיור שיש עליה מזכיר לי את אמא ולכן תמיד נעים לי לענוד אותה. בגלל שהיא תפורה וכולה כפתורים ופונפונים וכיווצים וריפודים, היא מתאימה מאד לחולצה הזו שבה עודפי בד, כיווצים וריפודים.
כבר דנו פה בעבר בענין הלבוש לראיונות עבודה ופגישות מקצועיות. כהייטקיסטית, קוד הלבוש לו עליי לציית גמיש למדי. לפגישות אני נוהגת לשלב מכנסים מחויטים (ועדיף אפורים) עם חולצה סולידית ומשהו שמבהיר שאני שרונה. לפגישה העסקית הזו הכנתי תלבושת פשוטה למדי, אבל ממש נהניתי ממנה.
אני לובשת
חולצה מנקסט
מכנסים מחנות בשם Profile בלונדון
נעלים של Reply
הסיבה בגללה אני אוהבת את התלבושת היא ככל הנראה הנעלים האלה, בהן אני מאוהבת כאילו היו גבר מבריק ונאה בן כבן ארבעים עם אופי חברותי וחיבה ניכרת לעצלנים. חודשים על גבי חודשים אני מחפשת סניקרז בצבע לבן שיהיו נוחות ויתאימו להמון בגדים, כנהוג בטרנד. כסינדרלה באמוק מדדתי כל סניקר על פניו חלפתי ולא מצאתי אהבה, עד שנתקלתי במהממות האלה של Reply שהיו בסייל ועלו גרוש וחצי והן נוחות ויפות פי מאה (גם בגיזרתן וגם מבחינת ההדפס) מסטן סמית אורגינליות של אדידס. אני אוהבת אותן והן אוהבות אותי וטוב לי וזהו ואני אנעל אותן מעכשיו בכל פעם שאני יוצאת מהבית ואולי גם כשאני הולכת לישון.
ואם כבר בללכת לישון עסקינן, ביוש לכם כי עייפתי ותהיו בריאות ובריאים.