פורים שמייח!

חג שמח שפנים וארנבות! 

אבא שלי זכרונו לברכה היה איש רב פעלים ואחד התחביבים שלו היה להציק לילדים בפורים. כשהייתי נוסעת איתו בפורים היה אבא גולל את חלון המכונית, כשהיינו מתקרבים לילד שהלך על המדרכה, והיה קורא לעברו "איזה חתול יפה!". לא משנה אם הילד התחפש לנרקיס או לדבורה או לתחש נהרות נחמד, אבא תמיד היה אומר לו שהוא יופי של חתול. כשהייתי קטנה זה נורא הביך אותי. כשגדלתי, הייתי פותחת את החלון בצד שלי וצועקת לעבר ילדים תמימים "איזה חתול יפה!" והעיר שושן צהלה ושמחה. הדבר הזה מספק שעות של הנאה, תאמינו לי. נסו ולא תתאכזבו.

ועכשיו, נחשו למה התחפשתי השנה (רמז, זה לא חתול).

כשהייתי בת עשרים ו נהגתי להשתמש בתיק הזה לסינון גברים בפגישות עיוורות. הייתי מגיעה איתו לדייט, ולפי התגובה של הבחור ידעתי אם הוא בשבילי או לא. החוקים פשוטים מאד:

נו, ניחשתם למה התחפשתי?